סיכום קצרצר למרוץ ארוך (אבל לא ארוך כמו שרציתי
)
אז חזרתי הבוקר בארבע לפנות בוקר לארץ... בקושי שלוש שעות שינה והיישר לעבודה ליום ארוך ארוך שעדין לא הסתיים (תיכף מתחילה שיחת ועידה נוספת).
4 שעות וקצת, למעלה מ-2000 מטר טיפוס והמרוץ שלי נגמר.
מה שהיה שם לא ממש היה ריצה. ריצת אולטרה יכולתי לעשות, אבל לא טיפוס שדורש עבודת ידיים נמרצת, להאחז בסלעים בידיים כדי לא ליפול, למשוך את עצמך שוב ושוב במעלה המדרגות עם המקלות הנורדים - זה לא ממש מרוץ למי שמגיעה עם כתף שבורה. רצי האולטרה סיפרו אחר כך שהידיים והכתפיים תפוסות להם לא פחות מהרגליים...
 
לא קל לוותר, אכזבה גדולה, אבל אני שלמה עם ההחלטה.
יודעת שקיבלתי את ההחלטה הנכונה, גם אם לא קלה.
שמחה שניסיתי בהנתן שלא יכולתי לדעת מה מצפה לכתף שלי שם (גם המארגנים מטעם החברה הבינלאומית לא היו מודעים לתוואי המרוץ - שנה ראשונה)
 
יאללה, חוזרת לעבודה.
לילה טוב