קצרים ליום שני - בוקר טוב!

perach22

New member
בוקר אור ונעים

סוזי מחכות להמשך הסיכום...

יום נפלא לכולן.
 

susieada

New member
עברתי את קו הסיום
- חלק 2 (ארוך)

בוקר התחרות. כייף לישון במלון של התחרות. קמנו, התלבשנו, הכנסנו את הציוד לשטח ההחלפה וחזרנו לאכול. היה לי גם מספיק זמן לחזור לישון אם הייתי רוצה! דרך אגב, שאפו גדול למארגנים: על דבר קטן – הארגון בשטח החלפה: התחרות עם מספרי ברזל, זאת אומרת לא מספרים רצופים. לוח עם רשימה מדויקת איזה מספר באיזה מיקום, שלטים ברורים המסמנים את הקטגוריות! ודבר ענק: התמודדות נאותה מול המתחרים עם השינוי במסלול הרכיבה שנגרם בעקבות האסון האקולוגי עם שיטפון הנפט...

ירידה לים. מזג אויר נעים! בד"כ נורא קר באילת, וכולם רועדים בקו הזינוק, מחפשים מתנדבים לקחת מעילים... הפעם ממש סביר. רוח נושבת, טוב, זה אילת... ניהול התחרות? קודם מתי לקחת אדויל. שני – כל מקצה בעצמו – לא לדאוג למה יבוא אחריו. עבד. שחייה יחסית טובה, לא מצאתי רגליים לדרפטינג, אך שמרתי על קצב טוב למידות האנרגיה שלי ו לא זיגזגתי.
הקב חיכה לי אחרי מקלחת קצרה ביציאה מן המים. עוד דקה בשטח ההחלפה כדי להעביר לעמדת דני את השרפרף המשותף שלנו... באהבה!

הרכיבה הייתה החלק הכי קשה לי. עם שינוי המסלול קצרו לספרינט מ20 ק"מ ל17... הפנייה במסוף הביטחוני. העלייה לקיבוץ איילות נגד הרוח אף פעם לא קלה לי (כל הקריירה שלי כטריאתלטית, אני ממש גרועה בעליות). המחשבה עברה בראש לוותר ולרדת להליכה.. הלב לא הסכים והמשכתי. אפילו היה לי קשה מידי להסתכל סביבי וליהנות, כמסורת שלי בקטע הזה, מהנוף המדברי, הרי אילת והארי אדום... (זה עשיתי בהליכה!). אם בשחייה עברתי חלק מהנשים, ברכיבה כולם עברו אותי... כמה טוב הירידה חזרה לאילת, עם רוח הגב.


ההליכה (ריצת ה5ק"מ). בדרך כלל אחרי מאות המטרים הראשונים, אני מקללת ומוכנה שאעביר את הצ'יפ למישהו אחר שיעשה את הריצה בשבילי. מעניין, הפעם, בידיעה שאני בלי שום לחץ של תוצאה או מהירות, נהניתי. הרי, הגעתי לקטע האחרון, שממש לא היה לי ברור שאוכל להגיע אליו. בליבי כבר התחלתי לחגוג, כי הרגשתי "עמוק בעצמות" שאוכל לסיים את ה5, למרות שלא יכולתי ללכת יותר מ400מ' בלי כאב כבר חודשיים. פעמיים הלוך חזור. אני והקב שלי ועידוד הדדי לכל הרצים! דני, שזינק 10 דקות אחרי, ושוחה לאט ממני, הפתיעה אותי בסיבוב הראשון (אחרי 1.25 ק"מ). אמר שעבד כמטורף כדי להשיג אותי וללוות אותי בהליכה (גם הוא הולך בגלל בעיות ברכיים). עודדתי אותו להמשיך בקצב שלו אך התעקש להישאר איתי. שוב.. אהבה.

וככה חצינו את קו הסיום ביחד, בהנפת ידיים ואושר ענק!! אני מרוצה, גאה. עכשיו בוכה מהתרגשות.

ומה המיקום שלי בספרינט נשים? אחרונה. מקום אהוב עלי.
ראשונה בין כל אלה שלא יוכלו ושלא העזו להגיע לקו הזינוק.


אני מודה למאמן הדגול שלי שידע ויודע לתמוך בכל מצב הבריאות והכושר שלי והלביא אותי למטרה. גם מודה לצוות הרפואי בבית חולים איכילוב שתמכו ועזרו ועשו את כל מה שאפשר לתת לי הזדמנות להגיע לתחרות.
ותמיד תודה, לאורך הדרך, לדני.
 
מרגש ומדהים

כמה שמגיע לך, ואיזה כיף שזכית לזה, לכל האהבה שעוטפת אותך ולהישג המדהים של השלמת ספרינט אחרי ההקרנות ועם קב. וואו. את מודה לכולם, אבל מי שעשתה את זה - זו את, עם נחישות ברזל, עם אימונים בכל מצב.
 

susieada

New member
תודה. כן. נחישות. אבל לבד, ללא התמיכה.. לא הייתי מגיעה..

 

תומרונתם

New member
מנהל
אני יושבת פה עם חיוך מרוח לי על הפנים...

איזה מופלאות של מסע את מתארת!
ודני איש נפלא וחבר אוהב, תענוג לראות את הסימביוזה שלכם...
את חזקה כל כך, והחוזק שלך עובר דרך המילים. השראה אמיתית!!!
&nbsp
ואם אפשר לשאול - למה הטריאתלון האחרון?
 

susieada

New member
למה אולי הטריאתלון האחרון?

הסרטן באגן וגב מתפשט וגורם לכאבים וקשיים בהליכה, שבינתיים סבירים...
אני אופטימית שיהיו לי עוד תקופות טובות, אך, עברה שנה מהטריאתלון האחרון שעשיתי... כי לא הייתי מסוגלת... (כן השתתפתי במשחים ארוכים
) וכעת לא יכולה להגיד מה יהיה מצבי בהתחלת העונה הבאה...
שוב, אני אופטימית ובדרך להחליט לנסות עוד גישה חדשה לטיפול בנוסף לדרכים הקונבנסיונליות..
 
את מרגשת כל כך.

אין מילים בכלל להתחיל לספר לך כמה את מדהימה אותי!
בכל יום מחדש
&nbsp

&nbsp
מעריצה!
 

tom696

New member
סיכום חודש

שוב החודש כלל 5 שבועות ולא 4 ובכל זאת שגרה של 5 חודשים. 3 שבועות של 4 ריצות ושבועיים של 3 ריצות ומירוץ אייל בדרך.
השבוע האחרון כלל 3 ריצות והסתיים בטיול בהמבורג שנסענו אליו עם השכנה שלנו. היה טיול כיפי ומרגש - התארחנו אצל ההורים של השכנה שלנו שבקיאים ביהדות ובמתרחש בישראל בצורה עמוקה ומפתיעה והתגלו כאנשי שיחה מרתקים. אמא של השכנה מגיעה מאותו עיר כמו סבתא שלי והתרגשה עד דמעות כששמעה שביקרתי שם. חוץ מזה בקרנו ברובע היהידוי שאחת הכיכרות שם קרויה על שם סבא-רבא של החבר הכי טוב שלי.
עכשיו שגרה רגועה (+נסיעות..) של כמה שבועות לקראת החופשים של סוף השנה האזרחית ואחרי זה נחזור לתלם.

 

susieada

New member
ריצות שגרה נהדרות וקשר מרגש עם אם השכנה!

חיבוק חם לך בקור סביבתך!
 

tom696

New member
יש אקשן

חורף ראשון שלי כאן. ספיציפית ליד הבית יש לנו שוק חג מולד מצוין. בהמבורג היו כמה שווקי חג המולד, קצת יותר מגוונים מאצלנו, וגולת הכותרת - קרמבואים (לא פרווה!) בשלל טעמים.
אני לא חובבת קרמבואים אבל זה היה הקרמבו הכי טעמים שאכלתי בחיי.
 
אימוני הליכה

לא שלי - של הקטן. אחרי שביתה של כמעט חודשיים, הוא החליט לחזור ללכת. לא הרבה, מטר-שניים, והרבה הרבה הרבה הליכה עם יד או ידיים. והאמת שתמיד חשבתי ש-1.60 זה נמוך, אבל אם הייתי נמוכה ב-5 ס"מ הגב היה כואב לי הרבה פחות מלהחזיק לו את היד שעות.
תקופה נהדרת איתו, צחוקים והנאה, אפילו היום כשהוא *שוב* חולה. וכמובן שהמחלה שלו חירבה את הריצה המתוכננת שלי, אבל למי אכפת, העיקר שהוא נהנה.
 

susieada

New member
אושר של התפתחות!

אוהבת את ה"אם הייתי 5 ס"מ פחות". כמה מתוק להחזיק לקטן את היד ולעזור לו לאגור נסיון והעזה בהליכה.
ריצות יבואו בזמנן...
בריאות והנאה!
 
למעלה