גמדים קטנים
New member
יום קייצי ונעים לכולן!
קצרים ליום שני
- פותח הנושא גמדים קטנים
- פורסם בתאריך
יום קייצי ונעים לכולן!
בוקר משולש שמסתיים בשחיתות ....
השבוע החלטתי בעצה אחת עם המאמן לנסות ולמשוך את ההעמסה בתכנית שלי על פני 4 ימים ולראות איך הגוף מגיב.
הרגשנו שהגוף עבר אדפטציה מסויימת ומוכן כבר לשלב הבא. ובגלל כל האילוצים שבין הימים שאני מאמנת (וקמה ממילא מוקדם ולכן זה לא יום מנוחה) ובין האימונים שלי - צריך לנסות לחשוב קצת מחוץ לקופסא.
את הבוקר התחלתי באימון ריצה, שאותו עשיתי רק חלקית (בכל זאת כמאמנת אני הרבה פעמים עומדת מהצד ונותנת פידבקים).
המשכתי באימון אופניים חזק עם הקבוצה. האימון הפעם היה חזק במיוחד מפני שישבתי בתוך פלוטון קטן שכולם היו עם אופני כביש ואני עם אופני שטח. קשה מאוד להחזיק עם אופני שטח בפלוטון כביש, במיוחד כשהאימון כלל הרבה מאוד ספרינטים (32 אבל מי סופר...) בהילוכים כבדים.
הייתי גאה מאוד שהצלחתי להחזיק את כל האימון על אופני שטח. בטח לא פשוט כשאני כבר ביום רביעי של העמסה.
ומשם לבן שמן, לעוד אימון טכניקה בסינגלים. אימון שבו הפתעתי את עצמי שוב ושוב ברכיבה בסינגלים, ובהתמודדות עם אלמנטים שונים וגינות סלעים. ומצד שני כבר התחלתי להרגיש את העייפות ברגליים. לקראת הסוף כבר ויתרתי לעצמי ולא עליתי על סלעים שאני אמורה להיות מסוגלת לעלות עליהם - פשוט כי הרגליים היו גמורות. בכל זאת - רצף של 13 שעות אימון על פני קצת יותר מ-72 שעות - גם לי יש גבול. והגבול עובר כאן!
ולמה שחיתות?
כי אחרי כל האימונים האלו הייתי מורעבת. התכוונתי לקנות לעצמי סחלב חם בבן שמן, אבל... הבורקס נראה והריח כל כך טוב שפרגנתי לעצמי. לא זוכרת מתי בפעם האחרונה אכלתי בורקס, אבל זה באמת היה אחד הטובים שאכלתי. עם זיתים וביצה קשה וחריף בצד. ת-ע-נ-ו-ג
וזהו, עכשיו לנוח...
יום נפלא לכולן
השבוע החלטתי בעצה אחת עם המאמן לנסות ולמשוך את ההעמסה בתכנית שלי על פני 4 ימים ולראות איך הגוף מגיב.
הרגשנו שהגוף עבר אדפטציה מסויימת ומוכן כבר לשלב הבא. ובגלל כל האילוצים שבין הימים שאני מאמנת (וקמה ממילא מוקדם ולכן זה לא יום מנוחה) ובין האימונים שלי - צריך לנסות לחשוב קצת מחוץ לקופסא.
את הבוקר התחלתי באימון ריצה, שאותו עשיתי רק חלקית (בכל זאת כמאמנת אני הרבה פעמים עומדת מהצד ונותנת פידבקים).
המשכתי באימון אופניים חזק עם הקבוצה. האימון הפעם היה חזק במיוחד מפני שישבתי בתוך פלוטון קטן שכולם היו עם אופני כביש ואני עם אופני שטח. קשה מאוד להחזיק עם אופני שטח בפלוטון כביש, במיוחד כשהאימון כלל הרבה מאוד ספרינטים (32 אבל מי סופר...) בהילוכים כבדים.
הייתי גאה מאוד שהצלחתי להחזיק את כל האימון על אופני שטח. בטח לא פשוט כשאני כבר ביום רביעי של העמסה.
ומשם לבן שמן, לעוד אימון טכניקה בסינגלים. אימון שבו הפתעתי את עצמי שוב ושוב ברכיבה בסינגלים, ובהתמודדות עם אלמנטים שונים וגינות סלעים. ומצד שני כבר התחלתי להרגיש את העייפות ברגליים. לקראת הסוף כבר ויתרתי לעצמי ולא עליתי על סלעים שאני אמורה להיות מסוגלת לעלות עליהם - פשוט כי הרגליים היו גמורות. בכל זאת - רצף של 13 שעות אימון על פני קצת יותר מ-72 שעות - גם לי יש גבול. והגבול עובר כאן!
ולמה שחיתות?
כי אחרי כל האימונים האלו הייתי מורעבת. התכוונתי לקנות לעצמי סחלב חם בבן שמן, אבל... הבורקס נראה והריח כל כך טוב שפרגנתי לעצמי. לא זוכרת מתי בפעם האחרונה אכלתי בורקס, אבל זה באמת היה אחד הטובים שאכלתי. עם זיתים וביצה קשה וחריף בצד. ת-ע-נ-ו-ג
וזהו, עכשיו לנוח...
יום נפלא לכולן
החיים שלך דבש...
אחרי 4 ימים של עומס מבורך את בכלל סופרת בורקס??? אני אישית הייתי מעדיפה עוגת שוקולד חמה (ועל סחלב חם לא הייתי מוותרת בכל מקרה), אבל מה שווה כל המאמץ אם בסוף לא תפרגני לעצמך מדי פעם משהו באמת מושחת??? כיף לך שנהנית מאימונים ומהשחיתות וכמה טוב שנפלת על בורקס משובח, כי אם כבר לחטוא- שיהיה בשביל משהו שמצדיק את זה
אחרי 4 ימים של עומס מבורך את בכלל סופרת בורקס??? אני אישית הייתי מעדיפה עוגת שוקולד חמה (ועל סחלב חם לא הייתי מוותרת בכל מקרה), אבל מה שווה כל המאמץ אם בסוף לא תפרגני לעצמך מדי פעם משהו באמת מושחת??? כיף לך שנהנית מאימונים ומהשחיתות וכמה טוב שנפלת על בורקס משובח, כי אם כבר לחטוא- שיהיה בשביל משהו שמצדיק את זה
התמכרות?
אתמול הבן שלי רצה לצאת לרוץ (התחיל את C25K). מכיוון שרצתי יום קודם, יצאתי איתו בכוונה לעשות הליכה מהירה.
ברור שהשתעממתי מהר מאוד, אבל לא רציתי לרוץ הרבה כי אני רוצה לרוץ בשלישי את 30 הדקות הראשונות שלי. הייתי חייבת לגלות את גבול המהירות שלי. התחלתי בספרינט. רצתי הכי מהר שיכלתי. כמובן שלא יכלתי לעמוד ביותר מ50 מטר בריצה הראשונה, אבל בחיי.. כמה שנהניתי. עשיתי עוד 3 ספרינטים כאלה, רצתי מהר הכי שיכלתי והפסקתי כשהרגשתי שקשה מדי. לא רציתי מצד אחד להעמיס על עצמי.
אחרי היציאה הזו אמרתי שלעצמי שאני חייבת לאמץ את רעיון הספרינטים האלה מדי פעם. כמה נהניתי. צחקתי והרגשתי כמו ילדה קטנה.
והאמת היא.. שנראה לי שהפעם האחרונה שרצתי ככה היה באמת כשהייתי ילדה קטנה
אתמול הבן שלי רצה לצאת לרוץ (התחיל את C25K). מכיוון שרצתי יום קודם, יצאתי איתו בכוונה לעשות הליכה מהירה.
ברור שהשתעממתי מהר מאוד, אבל לא רציתי לרוץ הרבה כי אני רוצה לרוץ בשלישי את 30 הדקות הראשונות שלי. הייתי חייבת לגלות את גבול המהירות שלי. התחלתי בספרינט. רצתי הכי מהר שיכלתי. כמובן שלא יכלתי לעמוד ביותר מ50 מטר בריצה הראשונה, אבל בחיי.. כמה שנהניתי. עשיתי עוד 3 ספרינטים כאלה, רצתי מהר הכי שיכלתי והפסקתי כשהרגשתי שקשה מדי. לא רציתי מצד אחד להעמיס על עצמי.
אחרי היציאה הזו אמרתי שלעצמי שאני חייבת לאמץ את רעיון הספרינטים האלה מדי פעם. כמה נהניתי. צחקתי והרגשתי כמו ילדה קטנה.
והאמת היא.. שנראה לי שהפעם האחרונה שרצתי ככה היה באמת כשהייתי ילדה קטנה
גמדים קטנים
New member
איזה כיף!
שלגיונת והגמדים
New member
מחפשת שותפה לריצה איטית בבוקר בהוד השרון
היי,
התחלתי לרוץ לפני כחצי שנה, אני מצליחה לרוץ כ- 6 ק"מ לאט לאט. עד לפני כשבוע התעוררתי השכם בבוקר בשמחה, הריצה גרמה לשינוי גדול בחיי, ואני נהנית ממנה מאוד.
אך פתאום, בשבוע האחרון לא בא לי יותר. הפוך קורץ, ואני לא מצליחה לצאת. חשבתי שקבוצה או חברה לריצה עשויים לעזור לי לעבור את המשבר הזה, אך אני יכולה לרוץ אך ורק בבוקר, ולא מכירה שום קבוצה שמתאמנת בשעות אלה באיזור מגוריי (הוד השרון).
אציין שאני מג'נגלת בין שני ילדים קטנטנים, עבודה במשרה מלאה פלוס, ועוד גורמים שאינם מאפשרים שום גמישות בסדר היום, ואינם מאפשרים לי להרחיק ולנסוע.
אשמח לקבל רעיונות למסגרות, או אם מישהי מחפשת שידוך (מבטיחה שאני ממשפחה טובה
), אשמח לשמוע.
אשמח לקרוא גם איך עברתן משברים כאלה, ומה עזר לכן להמשיך.
היי,
התחלתי לרוץ לפני כחצי שנה, אני מצליחה לרוץ כ- 6 ק"מ לאט לאט. עד לפני כשבוע התעוררתי השכם בבוקר בשמחה, הריצה גרמה לשינוי גדול בחיי, ואני נהנית ממנה מאוד.
אך פתאום, בשבוע האחרון לא בא לי יותר. הפוך קורץ, ואני לא מצליחה לצאת. חשבתי שקבוצה או חברה לריצה עשויים לעזור לי לעבור את המשבר הזה, אך אני יכולה לרוץ אך ורק בבוקר, ולא מכירה שום קבוצה שמתאמנת בשעות אלה באיזור מגוריי (הוד השרון).
אציין שאני מג'נגלת בין שני ילדים קטנטנים, עבודה במשרה מלאה פלוס, ועוד גורמים שאינם מאפשרים שום גמישות בסדר היום, ואינם מאפשרים לי להרחיק ולנסוע.
אשמח לקבל רעיונות למסגרות, או אם מישהי מחפשת שידוך (מבטיחה שאני ממשפחה טובה
), אשמח לשמוע. אשמח לקרוא גם איך עברתן משברים כאלה, ומה עזר לכן להמשיך.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.