מעדכנת
לא משהו מרגש , סתם לא כתבתי הרבה זמן אז קצרים-מרוכזים
* יום שבת נשבר צום ריצה יזום של שבועיים. בשבועות שקדמו , למרות חצי המרתון המוצלח ושיאאישי חדש ונוצץ (!) במרחק 10 ק"מ זה לא היה זה. אז תליתי את הנעליים לשבועיים , בלי רגשות אשם וחששות. ובשבת , כמו חדשה , 8 ק"מ לפתיחת עונת החורף.
* כן אני יודעת שרשמית סתיו. מי ש 5 מעלות וגשם מטורף בשעה 7 בבוקר מרגיש לו כמו סתיו - זכותו. אני כבר יוצאת לרוץ דו שיכבתית: מעיל וחולצה או 2 חולצות. הבגדים הטרמיים קודמו לקידמת הארון, עניין של שבוע-שבועיים לדעתי
* שבת היתה גם פתיחת עונת החורף (או סתיו, למדקדקים) בקבוצת הריצה שלי. שנה שלישית שלי איתם. 7 חברה חדשים, מניסיון 3-2 ישרדו.
יש כאלה שהתחילו איתי והיום רצים מרתונים. יש כאלה שהתחילו לפני והיום אני מסיימת חצי מרתון 15 דקות לפניהם. כל אחד והקצב שלו.
* כמו כל שנה, גם השנה יש לנו נושא שסביבו נתמקד במהלך העונה. לפני שלוש שנים זה היה "השראה" , אנשים וסיפורים שגורמים לנו לשים את הנעליים ולצאת, ואיך שגם אנחנו, בלי לדעת בכלל , מהווים השראה לחברים , משפחה, מכרים.
שנה שעברה דיברנו על "מטרות" והשנה הנושא : resilient
* resiliant זה היכולת המדהימה שלנו להרים את עצמנו אחרי מחלה, פציעה, תקופה לא טובה, משבר, יום גרוע, מירוץ גרוע ומאכזב... לקום מחדש, להתגבר , לנער רגליים , לשחרר ידיים ולחזור לרוץ , לרכב , לשחות ולא לוותר. נושא מעניין, אשמח לשתף בתובנות , כשיהיו כאלה, בד"כ יש כמה הרצאות אורח בנושא.
* יום שישי ליל הקדושים, האלווהין. ההתרגשות בשיאה , הדלעות מפוסלות ומוכנות. השלדים מחוץ לארון והעכבישים האימתניים מקשטים את המרפסות אני אנסה לצלם ולהעלות