קצרים ליום שני

susieada

New member
יום הולדת שמח לאחת והיחידה - מור


למור היקרה!
יום הולדת שמח!

הימים האלה מלאים דאגות, חששות, תיכנון, מחשבות לבריאות, ובגלל שאת מי שאת, המשך שגרה של המשפחה, העבודה והספורט.

אני מאחלת לך תקופה זורמת כמב שאפר, החלמה מהירה, כוח התמודדות והברכה המסורתית שלי:
May all of your good dreams come true!

באהבה, חיבוק ויום נפלא!
 
יום הולדת שמח מור!!!


מאחלת לך את כל הטוב שרק אפשר.
בריאות בריאות ועוד בריאות!
&nbsp
כוחות להתמודדות עם הכל, צמיחה, רק דברים טובים.
&nbsp
ים חיבוקים ואהבה
 

perach22

New member
מזל טוב מור היקרה..


שפע ברכות לאושר, אהבה, וכמובן החלמה מהירה והרבה חוזקות
 

מור שלז

New member
תודה לכן


אכן ימים לא פשוטים, וגם יום ההולדת הזה עובר בעיקר בעוד ועוד סידורים רפואיים, בירורים, בדיקות ובירוקרטיות לצד נסיון לארגן כל מה שצריך בעבודה לקראת התקופה שבה אעדר.
ובתוך כל זה היו היום גם רגעים קטנים של אושר, של התרגשות, של תחושה שאני בת מזל באנשים שאני מוקפת בהם.
תודה לכן על הברכות, על האנרגיות ושיהיה המשך שבוע נפלא.
 

susieada

New member
קצת יותר מדי...

מה שנקרא באנגלית overdoing it.
חזרתי מארה"ב, אחרי 4 שבועות של מעט אימונים ונכנסתי חזק לשגרת האימונים שלי כאן. הגוף לא היה מוכן... החיזוקים היו חזקים מדי בשבילי ואתמול מפרק הירך השאמלי (הצד החזק שלי!) צעק "הצילו." OUCH! לא היו לי כאבים כאלה מזמן.... אחרי אדויל ושינה מתוקה אני מרגישה יותר טוב ורכבתי עם הנכד לגן ועשיתי סיבובונצ'יק סביב הקיבוץ, שהיה בסדר. נראה אם אצא לרכיבה "אמיתי" מאוחר יותר... בינתיים יש לי "דייט" עם הכלה.


יום נפלא לכולנו!
 
נו, אולי אני לא כזאת גרועה

אחרי לילה שנגמר מוקדם מהצפוי (שעון חורף ארור), יצאתי לריצה "מהמשפחתון הביתה בסיבוב". תכננתי 5 ק"מ, וכך באמת יצא. זה משעשע אותי כי אני רצה בלי להסתכל על האפליקציה, ואיכשהו כל פעם מצליחה לכוון.
היום היה חם ויפה, ואני הרגשתי כמו פדלאה. המסקנה היתה שאם את רוצה לרוץ כמו בן אדם, כדאי לישון כמו בן אדם ולאכול כמו בן אדם.
אבל בסיכום, את 5 הק"מ האלה עשיתי בקצב טוב משחשבתי. אולי אני מתחילה סוף סוף להכנס לכושר?
 

susieada

New member
איזה חוש מרחק פנימי יש לך! מקסים!

כן, נראה שאת באמת חוזרת לכושר. קצב טוב, תחושה פנימית תקינה לחלוטין! זאת דרך ארוכה, אך את עליה!
 

melon

New member
מעדכנת

לא משהו מרגש , סתם לא כתבתי הרבה זמן אז קצרים-מרוכזים

* יום שבת נשבר צום ריצה יזום של שבועיים. בשבועות שקדמו , למרות חצי המרתון המוצלח ושיאאישי חדש ונוצץ (!) במרחק 10 ק"מ זה לא היה זה. אז תליתי את הנעליים לשבועיים , בלי רגשות אשם וחששות. ובשבת , כמו חדשה , 8 ק"מ לפתיחת עונת החורף.

* כן אני יודעת שרשמית סתיו. מי ש 5 מעלות וגשם מטורף בשעה 7 בבוקר מרגיש לו כמו סתיו - זכותו. אני כבר יוצאת לרוץ דו שיכבתית: מעיל וחולצה או 2 חולצות. הבגדים הטרמיים קודמו לקידמת הארון, עניין של שבוע-שבועיים לדעתי

* שבת היתה גם פתיחת עונת החורף (או סתיו, למדקדקים) בקבוצת הריצה שלי. שנה שלישית שלי איתם. 7 חברה חדשים, מניסיון 3-2 ישרדו.
יש כאלה שהתחילו איתי והיום רצים מרתונים. יש כאלה שהתחילו לפני והיום אני מסיימת חצי מרתון 15 דקות לפניהם. כל אחד והקצב שלו.

* כמו כל שנה, גם השנה יש לנו נושא שסביבו נתמקד במהלך העונה. לפני שלוש שנים זה היה "השראה" , אנשים וסיפורים שגורמים לנו לשים את הנעליים ולצאת, ואיך שגם אנחנו, בלי לדעת בכלל , מהווים השראה לחברים , משפחה, מכרים.
שנה שעברה דיברנו על "מטרות" והשנה הנושא : resilient

* resiliant זה היכולת המדהימה שלנו להרים את עצמנו אחרי מחלה, פציעה, תקופה לא טובה, משבר, יום גרוע, מירוץ גרוע ומאכזב... לקום מחדש, להתגבר , לנער רגליים , לשחרר ידיים ולחזור לרוץ , לרכב , לשחות ולא לוותר. נושא מעניין, אשמח לשתף בתובנות , כשיהיו כאלה, בד"כ יש כמה הרצאות אורח בנושא.

* יום שישי ליל הקדושים, האלווהין. ההתרגשות בשיאה , הדלעות מפוסלות ומוכנות. השלדים מחוץ לארון והעכבישים האימתניים מקשטים את המרפסות אני אנסה לצלם ולהעלות
 

susieada

New member
התמקדות בנושא... נשמע מענין ומרענן!

רשמח לקבל תובנות ועדכונים!
התחלת עונת החורף (מסכימה איתך!) - תהני עם כל השכבות!
 
נשמע נושא מעניין

אם כי בעיני יש הבדל גדול בין לקום ממחלה או תקופה עמוסה בחיים לבין להתאושש ממירוץ מאכזב או פציעה של אימון יתר.
עכשיו כששחר מתחיל ללכת, ושונא ליפול, אני כל הזמן אומרת לו "ליפול זה חלק מללכת". לקח שרבים מאיתנו שוכחים בהמשך הדרך.
 
למעלה