פציעה מיותרת
חמישי בלילה ואני בדרך החוצה מהמשרד, בסיום של עוד יום עבודה ארוך עד מאוד.
נשארנו רק שניים במשרד, והמנקות שמגיעות מחוץ לשעות העבודה. אני נפרדת מכולם, ממהרת החוצה להספיק לראות את הילדים ו... מתעופפת קדימה על הפרקט הרטוב שהמנקות זה עתה שטפו.
זרם עצום של כאב עובר בכתף שלי וחולפות דקות ארוכות עד שאני מצליחה להרים את עצמי מהרצפה. למרבה המזל אני מתורגלת בפציעות מהסוג הזה, ממהרת לשים קרח על האיזור לעצור את הנפיחות שכבר מתחילה להופיע, אוספת את עצמי ויוצאת הביתה.
לא החלטה חכמה במיוחד, כי הכאבים הולכים וגוברים ואני מגיעה הביתה עם דמעות בעיניים וממהרת להזמין לעצמי מונית למוקד.
האבחנה המוכרת של פריקה, לא ברור עדין מה וכמה הנזק לרצועות, ואני חוזרת הביתה עם זרוע מקובעת.
הלילה הראשון עדין עם כאבים בלתי נסבלים שמפריעים לשינה, הלילה השני כבר עבר יותר טוב. מה לעשות שעם השנים צברתי נסיון לא מבוטל בפריקות למיניהן, ואני כבר מתורגלת. משננת לעצמי לעידוד שוב ושוב את דברי האורטופד שהסביר לי שאמנם הרצועות הגמישות מדי שלי מגדילות משמעותית את הסיכון של פריקה, אבל מצד שני גם ההחלמה מהירה הרבה יותר מאשר אצל אנשים נורמלים. מקווה שאכן זה יהיה המצב גם הפעם.
 
כמובן שכל התכניות לריצות הארוכות של סוף השבוע נגוזו. מנוחה מוחלטת בשאיפה שהכתף תחלים מהר.
ואמנם זו לא פציעת ספורט, אבל כספורטאית אני מתורגלת גם בהתמודדות עם פציעות שכאלו, וגם זה משהו...
 
אז להתראות לכולכן. מקווה להצליח להכנס לכאן מדי פעם במהלך החופש ולשתף גם בחוויות ספורטיביות יותר...
 
ובינתיים הכנות אחרונות לנסיעה לחו"ל, חופשה משפחתית שתכננו כבר לפני חצי שנה... עוד סיבה לקוות שהכתף תתאושש מהר.
 
שיהיה שבוע שקט ונעים לכולן