קצרים לסופ"ש

[susieada]

קצרים לסופ"ש

בוקר טוב לשוחות, רוכבות, רצות, מתאמנות, נחות, מתמודדות עם כל מכשול בחיים.
יום זורם.
שבת שלום!

 

[perach22]

בוקר אור וסופ"ש נפלא

היום אני בחריגה חמורה ממנהגיי, עשיתי שינוי באימון ואתמול הבטחתי למורה שאגיע לשיעור אירובי + מתיחות שלא כהרגלי בגלל צילומים שעושה לאתר החדש שלה, היה אחלה שיעור, עם דיסקיות שטוחות ומחליקות על הריצפה, פעם ראשונה, היה מעניין לעשות סקווטים עם זה... ולכן החלטתי היום לתת לי את המנוחה מאתמול ולא ללכת לפילאטיס על הבוקר, אם הבן שלי לא היה מעיר אותי ב 7:50, חחחחח כנראה הייתי ממשיכה....
יאללה לנקיון, לסידורים, ולבשל כמה דברים שיחזיקו אותנו בחיים...

מחר על הבוקר 17K מחכים לי...
שיהיה סופ"ש נפלא לכולן.

 

[susieada]

יחי הגמישות ובהצלחה מחר ל17ק"מ!

 

[טולה הורוביץ]

5 ק"מ ב-26 דק' על מסילה, אימון כוח, לקינוח - מסיבה...

היום מנוחה.
מחר רצים ארוכה, משתלבת עם 20 ק"מ במסכמת של חברה טובה שלי למרתון המדברי באילת.
אני רצה באילת חצי מרתון, היא מלא.
קרנבל לגמרי!

&nbsp
&nbsp

 

[susieada]

קרניבל של ריצה וחברות! תהני!

 

[טולה הורוביץ]

היה אדיר... מחר אכתוב על זה יותר

 

[susieada]

מחכה לשמוע!

 

[גמדים קטנים]

אימון קונג פו ראשון אחרי שנה

את האימון הקודם (לפני שנה) חתכתי באמצע כי שחר לא הצליח להרדם ובכה מרות. והנה שנה חלפה לה, הילד כבר טפו-טפו ישן בלילה, נרדם עם אבא שלו וכל מה שצריך. אז יאללה.
לא התכוננתי בכלל. בדקה ה-90 מצאתי בנס את הציוד - מקל, חליפה, גומיות למכנסיים, כן - גם נעלי קונג פו צריך, בקבוק מים.
הרכיבה לשם היתה איטית אבל לא נוראית. האימון עצמו היה נפלא.
הרגשתי קלילה, כאילו באחת ירדו ממני 9.5 קילו (ספציפיים). לא זכרתי הרבה מתרגילי הבסיסי, אבל נזכרתי מהר. גם כשלמדתי תרגיל חדש, ה"שפה" היתה ברורה לי. כמה נסיונות וזה כבר נכנס לגוף.
אבל הסדרות (קאטות) - וואו. זה היה מדהים. בלי לחשוב, זכרתי כמעט הכל. עבדתי מהר - אם הייתי עובדת לאט הייתי מתבלבלת. מעל שנה לא נגעתי בזה, וזה שם! חוויה חוץ-גופית ממש, כאילו מישהו אחר מתרגל.
ועכשיו רק לשמור על שגרת אימונים.

 

[perach22]

בהצלחות רבות

למרתוניסטית ולחצי מרתוניסטית ולקונג פוקאית....
תהנו....

 

[susieada]

יש!! חזרת לקונג פו!

יש! מצאת את כל הציוד!
יש! רכבת לשם על אופניים!
יש! שחר ישן את הלילה ומאפשר לכם להתאמן בערבים.
והכי יש! - מדהים כמה שהגוף זוכר! כייף שנזכרת בתרגילים עם מעט חזרות ובלי לחשוב זכרת את הסדרות!!
ברוכה החוזרת לאמנות הלחימה האהובה עליך!

 

[melon]

מעולה

איזה כיף שחזרת לזה. ממש כמו אויר לנשימה בשבילך.

 

[susieada]

חוויה נהדרת של רגליים מקסימות למשחה פוסידון!

כמה נפלא שהמשחה הזה נדחה בשבוע! שבוע שעבר לא הייתי פנוייה לשחות וביטלתי את ההשתתות שלי. בגלל מצב של ים גבוה דחו את המשחה שאפשר לי להשתתף. אחרי הרבה התבוננות נפש, ויתרתי על המשחה התחרותי והעלייה לפודיום (בגילי כמעט תמיד אני מגיעה לפודיום, לא שמנה כמה אני איטית)... עם המאמן, החלטתי "למה לסבול" ונרשמתי לעממי שמאפשר חליפת שחייה. (כבר קר לי אחרי אפילו חצי שעה במים).

ואיזו מתנה!! הרעיון לשחות פשוט כי אני אוהבת! פשוט לעצמי!
אמת שדאגתי. לא שחיתי הרבה מאז שחזרתי מארה"ב, ובתקופה של החגים, 4 שבועות, לא שחיתי בכלל. מפרק הירך מציק לי. לא ניסיתי שחייה עם החליפה... איך אקפוץ מו הסירה...

בסוף? למרות שהיינו על סירות שונות, דני מצא אותי במים לפני הזינוק (הוא שחה את המרחק הקצר - ה1900מ'), ומצאתי רגליים לרוב של הצלע הראשון.. (שחינו במלבן - מרחק ה3800מ' 2 מלבנים). בהפרדה מהמקצה הקצר הבחור פנה לחזור, ואני אמורה להמשיך... אז חיפשתי עוד רגליים.. וראיתי 2 נשים שוחות זו ליד זו, נראה לי קצב מתאים והתיישבתי עליהן.

ועל מי התיישבתי?? מהאימון המשותף באשקלון זיהיתי את הסיגנון, בדקתי לראות אם יש "בטן" (אכן בטן גדולה!) ו... הזוג הנפלא הזה הוא: אמא לאינדיאנים ובת הזוג לספורט שלה, שעומדת אואוטו ללדת! כמה נהדר פשוט לשבת עליהן ולראות את העבודה המשותפת, ברור ששוחות ביחד הרבה, הקצב העקבי, הניווט הישר. והן לא עצרו, הכל הרמזים קטנים ביניהן, אז הבנתי שהן לא יודעות מי יושבת עליהן. ניסיתי לר להרפיע עם יותר מדי נגיעות על הרגליים.. נהניתי לבד. הקצב, אני עם חליפה, הן בלי, התאים לי. פשוט תענוג. רק היו 2 בעיות. אני תמיד צריכה לעצור באיזשהו שלב לעשות פיפי. טוב, איש בסוף ההיריון, מה הבעייה. היא תעצור, לא? אז, לא... אז גם אני לא... במצוף האחרון, התכווצות ברגל... עצרתי קצת לשחרר, והצלחתי להגיע אליהן חזרה... עדיין הייתי בטוחה שאין להן מושג מי אחריהן... נוגעים בחול, עוצרות, הן פונות, והנה אני!

חיבוקים ונשיקות. עזרה ביציאה מהמים. בשבילן, סיימו עונת משחים, מרוצים וטריאתלונים ביחד, הכל לפני הלידה. ואני? אינני יודעת מה יביא העתיד הקרוב עם הטיפולים והתרופה החדשה שלי, ושמחתי על האפשרות לעזרה לסיים את כל המשחה!! (הרי היו לי 3 תוכניות – תוכנית א' – לעשות את כל ה3800מ'. תוכנית ב' – לעשות רק סיבוב אחד, תוכנית ג' – להרים יד ולבקש עזרה בדרך. כמה שמחתי שתוכנית א' התאפשרה!)

זהו. והכל יצא כחברות דרך הפורום הנפלא שלנו. היכרות עם אמא לאינדיאנים. היכרות עם בת הזוג לספורט דרך מפגשים לפני טריאתלון נשים, אימונים משותפים בזמן צוק איתן.

תודה לכן, כאן בפורום. המקום שלנו כאן מבורך!
שבת שלום!! וחיבוקים חמים!

 

[perach22]

ממש מרגש לקרא אותך סוזי

הנחישות שלך והאהבה שלך לים, אפשר להרגיש את זה מבין השורות, וגם ללמוד על כל מני מושגים בעולם השחיה,
ואיזה מזל שיש את הפורום הזה, באמת כמו משפחה קטנה שלפעמים חוצה את המסך אל העולם האמיתי.
התמונה נפלאה.

איזה יופי לסיים כך את השבוע....

 

[susieada]

תודה, אכן אהבת הים!

שלא תמיד הייתה, כי גדלתי אמנם ליד האוקיאנוס השקט, אך שחיתי רק בבריכות.
אהבה נרכשת!
קרדיט לתמונה לבעלה של אמא לאינדיאנים.

 

[אמא לאינדיאנים]

תיקון קטן - לא בעלי צילם אלא אחד מחברי הקבוצה

בעלי בילה עם הילדים בבית...

 

[perach22]

מאוד מאוד חשוב מה שכתבת

החשש שלי מהמסתוריות של הים והפחדים הישנים, גורמים לי לחשוב האן אצליח לאהוב אותו שוב...
וכשאת אומרת שזו אהבה נרכשת, מרגישה איש לי סיכוי טוב עם הדרכה נכונה.
עובדת על עצמי חזק בראש.

 

[susieada]

אהבה יחד עם כבוד רב לים

אני מאוד נזהרת איפה ומתי אני שוחה. לא לבד. (או רק הלוך חזורים ליד סוכת המציל). לא עם גלים גבוהים שמפחידים אותי. אני סומכת על המאמן שלי (מאמני הקבוצה) להגדיר תנאי ים בטוחים, אך מפעילה גם שיקול דעת עצמי.

אבל אני ממש ממש מאוהבת ביכולת לשחות במים פתוחים, בלי צורך להסתובב כל 25 או 50מ', מתחת לכיפת השמיים. לראות את הזריחה, לפעמים הירח, לנשום אויר צח.

יש מקום לשחייה בבריכה. אפשר לעבוד יותר בקלות על סיגנון, לחיזוק, להיות מתחת לעין מתבוננת ומתקנת של מאמן. מעולה בחודשי החורף הקרים כש, אפילו עם חליפה, קר לי.

בהצלחה ואני בטוחה שתוכלי למתן את החששות אם אימונים חוזרים מודרכים.

 

[perach22]

תודה, תודה על העידוד..

 

[אמא לאינדיאנים]

תודה לך

כל כך הרבה דברים טובים מתרחשים כיום בחיי בזכותך ובזכות טרינשים, היה לנו לכבוד כל כך גדול ששחית איתנו, ההפתעה שיצאנו מהמים מילאה אותנו בכל כך הרבה התרגשות ואהבה.
&nbsp
אכן היה לנו מרגש לסיים עונת משחים נפלאה, למרחקים שהיו נחשבים מטורפים מבחינתי עד לפני זמן לא רב.
&nbsp
נרשמנו לעממי כי לא רצינו לזנק מהסירה עם כל התחרותיים היות והשותפה צריכה ללדת כל יום, ולמרות שכל הקבוצה צחקה על ההחלטה שלנו היא היתה הכי נכונה עבורנו והאווירה היתה מדהימה. אחרי השחיה התפנקנו בארוחת בוקר במרינה, שמחנו בשמחת חברי קבוצה רבים שעלו על הפודיום ונהננו מזמן איכות משותף יחד. מרוב אדרנלין לא הצלחתי לנוח בצהרים....3.8 קילומטר בים מושלם ואווירה נהדרת מסביב
&nbsp
עכשיו אני כבר עם הפנים למחר.....שוב שבירת שיא המרחק בריצה....26 קילומטר

מתחילה עם השותפים ממש מוקדם, כי בעלי עושה את השנטי ואני צריכה לחזור לילדים ואחר כך ניסע לאסוף אותו.

 

[melon]

יו בהצלחה

26 קילומטר זה המון !
איזה כיף לשבור שיאי מרחק