19K, זה לא מובן מאליו
צאתי לריצת ה 19K המסכמת שלי, אחרי שבימים האחרונים התלבטתי על מסלול, ובסוף החלטתי על מה שהכי מוכר לי, למרות שתי העליות שהוא כלל, לטרון וגשר קייזר, ובאמת הכל הלך, או יותר נכון לאמר רץ כשורה עד שהגעתי ל 16K, התחלתי להרגיש עייפות כבדה וקשה כאב בצד הגב של איזה שריר מתוח, אבל בכל זאת ממשיכה, האטתי מאוד את הריצה, ופתאום ב 17K נכנס לי לראש איזה שד רע שאמר לי שאם קשה לי אני יכולה פשוט לצעוד, לא! נשארו לי עוד קילומטר וחצי, אבל משומה זה היה נראה לי מרחק שלא אצליח לסיים, פתאום הכל כאב לי, ופרץ של בכי חונק אותי, ממש מתחיל לי קוצר נשימה, אבל אני מחליטה שאני לא מוותרת, מרגיעה את עצמי, מאיפה הוא בא השד הזה? המשכתי בשארית כוחותי וחיכיתי לגברת באפליקציה שתגיד 19. ואז התחלתי לבכות באמת מכל הלב... התרגשתי מאוד, ושמחתי שלא ויתרתי, פתאום זה לא היה מובן מאליו לסיים את המרחק הזה, והתחושה עכשיו היא פשוט נפלאה.... מחר מסאג' לפנק את המכונה הזו שעושה כל מה שהמח שלי אומר לה..
Run Sat. Nov 15, 2014, 2:27:13, 19.04 km 2,251 7:43 /km avg
איך מעלים תמונות כאן?