קצרים לסופ"ש

מור שלז

New member
ריצה ראשונה לסופ"ש הזה


היה שבוע קשה ומתיש בעבודה.
היה יום שמצאתי את עצמי בעבודה פיזית משמונה בבוקר עד שמונה בערב, ואז דוהרת הביתה, מספיקה להגיד שלום חפוז לקטנה שלי ויושבת לעוד שיחת ועידה משמונה וחצי עד תשע וחצי ומשם ממשיכה במיילים לתוך הלילה.
מתיש


העומס שנמצא עלי עצום כל כך, שאנשים סביבי מתחילים לדאוג שאני לא אקרוס, ואני מזכירה לעצמי ולהם שאני אולטרה-מרתוניסטית - אני מסוגלת לשאת הרבה מאוד קושי לפרקי זמן מסויימים

ולכן גם לא הספקתי להכנס לפורום השבוע.
ובמעט הפעמים שכן נכנסתי, בקושי ראיתי תגובות מה שקצת מעציב אותי. בהזדמנות אולי אשמח לשאול מה קרה לבית שלנו? לבית החם שכל כך הרבה נשים התחילו בו את דרכן בעולם הספורט?.

ולקצרים - איזה כיף שסוף סוף הגיע סוף השבוע. תכנית האימונים שלי הכתיבה שעתיים וחצי ריצה על אספלט (קצב יחסית מהיר לריצה ארוכה) וחצי שעה אחרונה של הריצה להגביר עוד יותר


לא פשוט. לא לגמרי עמדתי ביעדי האימון האלו, אבל בהתחשב במה שהראש שלי והגוף עברו כל השבוע - לא מפתיע אותי. חזרתי והזכרתי לעצמי שוב ושוב שהנצחון האמיתי הוא בהתמדה. הוא בעובדה שאני על הרגליים ורצה ומנסה.
וגם בחצי השעה האחרונה שנראו בה קצבים יפים למרות הכל.

לחיי הנצחונות הקטנים
לחיי הריצות האלו שמכניסות את הכל לפרופורציות
ולחיי העובדה שלכל שבוע יש סוף שבוע


סופש נפלא לכולן
 
מנצחת!

בכל פעם שאני בהתלבטות של איך להתארגן ואיך להסתדר הפוסטים שלך מראים לי שניתן למצוא את הדרך - תודה
 
ערפל ושני נחשים.....

הבוקר הבכורה שלי יצאה לסמינר מדצופי, סמינר תנועה לקראת שנת הדרכה של 9 ימים. הטיול הארוך ביותר שלה עד כה וההתרגשות והלחץ שלה היום בשמים. מן הסתם ויתרתי על אימון הקבוצה בים (אימון ריצה ושחיה - השבוע כבר פינקתי את עצמי בשחיות בים...אין כמו החופש הגדול!!!) ליוותי אותה לאוטובוס ויצאתי לרוץ לבד. ערפל מטורף בשילוב משקפי שמש, נו טוב וגם העובדה שאני בערך עיוורת למרות משקפים, גרם לי לזהות את הנחשים שניה לפני שדרכתי עליהם. אחד קטן וחי והשני גדול, דרוס ומת - שניהם הוציאו ממני אותה שצווחת אימה מטורפת.

ובכל זאת זמן איכות עם עצמי (למרות שמי אמר שעם עצמי זה באמת זמן איכות....חחח) - בקיצור קבלת סוף שבוע כהלכתה!
 

מור שלז

New member
זמן איכות עם עצמך


איזה פחד עם הנחשים! כל הכבוד לך על הקוליות.

ו... נשמע לגמרי זמן איכות עם עצמך. אומרים שמי שמתאמן למרחקים האלו לבד כל כך הרבה שעות צריך לאהוב את עצמו מאוד ולשנוא את עצמו מאוד.
לאהוב את עצמך כדי לבלות כל כך הרבה שעות לבד עם עצמך, ולשנוא את עצמך מספיק כדי לעולל את זה לעצמך שוב ושוב


מה שבטוח - במקרה שלך זה לגמרי זמן איכות!
 

מור שלז

New member
ארוכה שנייה לסוף השבוע

אז אחרי הריצה הארוכה אתמול (ועוד שיעור פילאטיס עם הקטנה שלי) יצאתי היום שוב לריצה ארוכה והפעם בשטח.
התחלה כרגיל לבד, אני עם עצמי באור ראשון, עם כל היופי שיש ליער להציע וזריחה נהדרת מבין העצים ביער. ואז חזרה לרכב בשש וחצי לאסוף את החברות שהצטרפו אלי לריצה שנייה.

תכננתי מסלול "הפתעה" להן וגם לי - אמנם אני מכירה היטב את האיזור, אבל ישבתי אתמול מול המפה ופשוט בניתי מסלול עתיר סינגלים ונופים. חלק מהסינגלים היו חדשים גם לי, מה שיצר קסם מיוחד של פעם ראשונה גם עבורי.

היה כיף אמיתי. רצנו הפעם בתל חדיד, בין עצי זית ונופים קדומים, עם סינגלים סלעיים שחייבו את השרירים לעבוד קשה (פיזיותרפיה של הטבע - ככה אני קוראת לריצות האלו) והרגשה שחזרנו לאחור בזמן.

החום היה ממש נסבל, אולי בזכות העובדה שחלקים גדולים מהדרך היו מוצלים בכל זאת.

עונג שבת אמיתי
 
רצף נאה!

אז רבע שעה אומללה של ריצה ברביעי. יוגה בחמישי. בשישי בבוקר, הילדון לא נרדם, לקחתי אותו לריצה בעגלה. והיום בבוקר בן הזוג הבריז לי מהריצה המשותפת אז יצאתי לבדי (בלי עגלה! איזה כיף!)
אחרי 15 דקות התחלתי לחזור ואז נזכרתי שיש לי שעה שלמה לרוץ, לא חצי שעה כמו שנתקע לי בראש. אז הארכתי את המסלול אבל פתאום הבנתי שגם אם יש לי שעה לרוץ, לא בהכרח אני אמורה לרוץ את כולה... די עייפתי את עצמי. בסוף יצא 55 דקות, חזרתי עם חיוך כזה מרוח על הפנים שהרבה זמן לא היה לי.
 
למעלה