התחלות קשות
אז זהו, אני פה, בארץ, בפורום. מאז סוף נובמבר הייתי בדרום אמריקה, טיול שהיה ברובו מדהים וחווייתי והסתיים מוקדם מהתכנון, בנסיבות לא קלות שאני מעדיפה לא לפרט עליהן כאן.
אז זהו, שלושה וקצת שבועות אני בארץ. לפני הטיול החלטתי לא לקחת איתי נעליים לריצה. ידעתי שצפוי לי טיול מלא ועמוס, ולא רציתי שהריצה תהווה לי מעמסה ותגרור דילמות וכעסים על עצמי. מה גם שהרבה מהמקומות בדרום אמריקה הרגישו לי לא בטוחים לריצה לבד. לרגע לא התחרטתי על ההחלטה לא לרוץ בטיול, ואפילו הופתעתי מכך שלא התגעגעתי ממש למשהו שהיה חלק משמעותי כל כך מהחיים שלי פה בארץ.
בכל זאת הצלחתי לחטוף בטיול דלקת בגיד אכילס ברגל שמאל.
אז אני מושבתת מריצה לחודש וחצי, ומנסה לחזור לספורט עם שחייה ואופניים. זה לא פשוט. בגלל שאני חלשה כרגע והספורט קשה לי, אין לי חשק לזה כמו בעבר. אני מנסה שהאימונים יהיו קלים ובכל זאת בעלי נפח, ובעיקר משתדלת להיכנס לשגרת ספורט כחלק מחיי. אני יודעת שגם אם עכשיו זה לא קל, ואני מקללת לפני היציאה לבריכה וגם תוך כדי (מעולם לא היה לי קשה כל כך פיזית לשחות כמו עכשיו), זה ישתלם לי בסופו של דבר.
אז זהו, שוחה קצת, רוכבת במזג האוויר הנפלא בפארק הירקון. קצת מזה שהקצב שלי בשחייה הדרדר וברכיבה אני סתם איטית (16 קמ"ש) אבל מתנחמת בזה שזה אופני שטח ובזה שהזמן בטח יעשה את שלו ליכולות שלי וישיב אותי לכושרי.
כרגע מתכננת לעשות טרינשים ראשון השנה. עוד נראה מה הולך עם החזרה מהריצה ועם החזרה לספורט בכללי כדי להחליט אם עממי או ספרינט. בינתיים אני אתכן, אשתדל לעדכן מדי פעם באימונים הקצרים שלי...