שבת בבוקר,......
קבענו כרגיל ב7:30 במשטרה, בדרך לשם הוא כבר מגיע אלי, ומחפש מסלול מישורי לגמרי במודיעין, קצת יומרני אבל הכי קרוב לזה נמצא בעמק החולה... רצים לשם דרך עמק איילון ואני מרגישה את הכבדות שלי, אבל ממשיכה, הוא נותן לי להחזיר את קצב הנשימה, ועל עמק החולה אנחנו פותחים בריצה שאמורה היתה להסתיים ביאיר פרג, אני משומה חשבתי שהוא רוצה לעשות אינטרוולים ופותחת בספרינט, אבל אחרי 200 מטר, שוב מרגישה את הכבדות, עוצרים והולכים שוב, אחרי 200 מטר מנסים שוב בקצב רגיל כמו שתמיד רצים עם קואץ, אחרי כמה דקות, הוא מגלה שאני משתרכת אחריו, ואני מוציאה את כל האנרגיות ולא מגיעה, מה קרה לך היום? לא יודעת מרגישה תקועה... שוב הולכים, הרבה הולכים, חוזרים מהצד השני של החולה... מציע שנרוץ קליל, אני רצה ומרגישה שאני קפוצה כולי, וגם הוא מרגיש... היום זה לא היום שלך, פעמיים מועדת בצעדי, אחרי הפעם השניה הוא אומר... הבנתי.. את בטעות יצאת מהמיטה היום, חוזרים חזרה בהליכה... אני מרגישה עייפות בכל הגוף, היה רגע קט של התרוממות הרוח כשאמר שאחרי ה 10 אנחנו מתחילים תכנית חדשה ל 21, ואני מתלהבת , ופתאום אני חושבת איך????. עם האנרגיות הנבולות של היום? חוזרת למקלחת טובה ומיטה, אחרי שעתיים קמה לקחת כדור כאב ראש, ומרגישה כמו שק תפוחי אדמה, מבשלת כמה דברים לאכול השבוע, ואחרי האוכל שוב לישון עם עוד כדור, אמר לי שאחרי המנוחה בערב אצא לריצה קצרה 5, במהירות הריצה במרתון... עכשיו כותבת את הקטע הזה עם הקפה ומחכה שתצוץ לי איזו קמצוצית אנרגיה חדשה ורעננה לעשות את זה....