קצרים לשבת - שבת שלום!

yatusha

New member
בעיית זוגיות (בריצה
)

חדשה בפורום ופה להתייעץ בעניין השותפה לריצה.
התחלתי לרוץ בתקופה האחרונה ואין ספק שהתאהבתי. האימונים שלי מתונים מתוך מטרה להשתפר באופן הדרגתי ולהימנע מפציעה ואני רואה שיפור מדי שבוע.

עכשיו לבעיה: השותפה לריצה. התחלנו ביחד כאשר הכושר שלי היה מעט יותר טוב והיא מעניקה לי מוטיבציה ומחויבות לריצה, אבל, אני מרגישה שהחוסר מוטיבציה שלה במהלך ביצוע הפעילות מתחיל לפגוע. היא לא מאפשרת לעצמה לצאת מאזור הנוחות ולאחרונה התחושה שלי היא שאני מבלה יותר מדי זמן בלשכנע להעלות את זמן הריצה או לשמר את ההישג הקודם שלנו. הקושי שלה להערכתי הוא בעיקר מנטלי ומתחיל להימאס לי.

כבר חשבתי על "הפרדת כוחות", אבל אינני רוצה לפגוע בה. הייתה לכן במקרה התנסות כזו? איך התמודדתן?
 
קודם כל ברוכה הבאה

אני מאמינה בלשנות את מה שלא עושה לך טוב, ואולי בגלל חוסר הנעימות לעשות זאת בהדרגה - למשל לרוץ עם החברה רק חלק מהריצות וחלק אחר לבד, ואם זה לא מסדרת "לסיים את הזוגיות".

בכל מקרה המשיכי לכתוב, בהצלחה וברוכה הבאה.
 

Springy

New member
התאהבות בריצה, זוגיות בריצה

כל הכבוד על האימונים, כיף לקרוא אותך נהנית מהאתגר ורוצה להתקדם.

הסיטואציה שאת מתארת באמת לא פשוטה - מצד אחד מחויבות שמסייעת לך להתגייס ולצאת לדרך, ומצד שני גורם מעכב כשהיכולת או המוטיבציה לא שווה ביניכן.

אם חשוב לך לשמר את הזוגיות הזאת, אני חושבת שחשוב לשקף כמה הנוכחות שלה עוזרת לך, וכדאי גם לספר עליך, על השאיפות שלך והרצונות שלך. משהו בסגנון "מאוד חשוב לי לרוץ זמן ארוך יותר/בקצב מסוים בריצה הבאה", ולראות איפה זה פוגש אותה. אפשר גם להציע פתרון ביניים, למשל שתרוצו יחד עד נקודה מסוימת. ואפשר בהחלט לשלב גם ריצות לבדך. לפעמים מתחילים דרך משותפת ובמהלכה דברים משתנים, וזה בסדר גמור להמשיך בהרכב אחר או לשנות תדירויות.
בהצלחה!
 
ברוכה הבאה

אני חושבת שכדאי להתיחס לזה לא כאל "קושי מנטלי" אלא כאל - העדפה שונה. אם היא לא רוצה לשפר זמנים או להעלות מרחקים, זה רצון לגיטימי. ברור שאתן צריכות להיות באותו ראש, אחרת זה פחות נעים. אני פשוט אומרת שאם תביני את הראש שלה יותר, אולי זה יעזור.
רצתי עם רבים, הפסקתי לרוץ עם רבים. אני תמיד קיבלתי את זה בהבנה (ואני חושבת שהייתי הצד "הנזרק" על רקע "חוסר מוטיבציה" או סתם כושר לקוי יחסית). אבל את יודעת, הדברים האלה מאד אינדיבידואליים.
 

susieada

New member
ברוכה הבאה


כבר קיבלת תגובות / מחשבות לדילמה שלך.
אני מאמינה בכנות ושיחה. את יכולה לדבר עם הפרטנרית לריצה ותסבירי לה את המטרות שלך.
אם זה מתאים לכן, אני אוהבת את ההצעה של שילוב של ריצה לבד וריצה איתה.
כל הכבוד על הדרך שלך בריצה.
 

מור שלז

New member
על מטרות, ציפיות ושותפות

קודם כל ברוכה הבאה


אני חושבת שזה נהדר האופן שבו את מגלה את הריצה, עם המטרה של השיפור ההדרגתי, המנעות מפציעות וההדרגתיות.
אני חושבת שזה עוד יותר נפלא שיש לך שותפה לריצה. זה די נדיר וקשה למצוא.

עם השנים היו לי הרבה שותפים ושותפות לריצה, ובדרך כלל מה שעזר זה תיאום ציפיות והבנה משותפת של המטרות והיעדים של כל אחד. ואני אפרט...

אני הייתי לוקחת צעד אחד אחורה ומסתכלת קודם כל על המטרה שציינת ומתחילה ממנה. איזה שיפור את רוצה לראות? הגדלת מרחק? זמן ריצה? לרוב כשמתחילים מציבים יעד של מרחק (אני לא ממליצה לעבוד על מהירות בשלב ראשון כי אימונים כאלו יכולים לפצוע כשהגוף עוד לא רגיל, והמהירות ממילא משתפרת מאוד בהתחלה גם כשמתמקדים במרחק).
את ההתקדמות למטרה הייתי מחלקת ליעדים ספציפיים ומדידים, כמו למשל לרוץ 5 ק"מ תוך X שבועות, או לרוץ 10 שבועות תוך Y שבועות - תלוי איפה את עכשיו, וכמה את רצה. כמובן שהיעדים צריכים להיות גם ריאליים.
בהתאם ליעד שבחרת, השלב הבא הוא למצוא תכנית כללית להתבסס עליה באימונים. אני מאוד מאוד ממליצה על אימונים לפי תכנית בכל שלב ובמיוחד בהתחלה.
מאוד קל להסחף ומה שנראה לנו בהתחלה הדרגתי, יכול להיות מהיר מדי בקצב ההתקדמות, ללא מספיק התאוששות (בדרך כלל קשה לספורטאים עם שבוע ההתאוששות - שהוא קריטי להמשך).

וכאן, אחרי שהחלטת בינך לבין עצמך, הייתי משתפת ומתאמת ציפיות עם השותפה שלך. לראות אם זה מתאים לה, אם היא רוצה משהו שונה? להחליט מראש איך אתן מתאימות את האימונים.
אם אתן יחד - נהדר. אתן מחליטות איזה אימונים מתוך התכנית אתן עושות יחד ויוצאות לדרך. לא צריך כל פעם מחדש לשכנע.
אם היעד שלה שונה, ואתן עדין לא רוצות להגיע ל"הפרדת כוחות", אתן יכולות להחליט ביחד על השיטה. למשל שאת מתחילה לרוץ קודם ומגיעה לנקודת המפגש בשעה הנתונה ומסיימת יחד איתה (מנסיון - זה מאוד עוזר, במיוחד בריצות הארוכות שבתכנית, שיש מישהו איתך בסיום, בקילומטרים הקשים).
 
ריצה קשה, נופים מדהימים ורכיבת אינדיאנים

בבוקר יצאתי לריצת סוף השבוע, הריצה הארוכה של השבוע, התחלטתי לבד ואז אספתי את הבעלי וסיימנו יחד.
היתה ריצה קשה, ממש קשה, הגוף לא התחמם, הרגלים הרגישו לי כבדות כבדות (אולי מזה שאתמול עשינו אימון-יום הולדת עם הקבוצה בחוף הים, והריצה על החול העמוק, למרות שהיתה קצרה, לדעתי פשוט לא טובה לי). רק בקילומטרים האחרונים משהו השתחרר והקצב השתפר וההרגשה היתה טובה יותר.

ולמרות זאת עברנו בנופים מדהימים של "נזקי הסופה" - נחל שקמה סחף חלקי כביש ענקים....ראו תמונה (התמונה צולמה ברכיבת האינדאינים שאליה תכף נגיע). מי שרצה איתי כאן בשנה שעברה, זה היה הכביש בין השמורה לפרדסים. עוצמה הטבע היתה פשוט מדהימה.

סיפרתי על סחף הכביש לאינדאינים והחלטנו לרכב, הם ואני, אחר הצהרים לראות. רכבנו לאט והאינדאינית הקטנה עמדה במסלול הארוך בגבורה אדירה. הם נכנסו לתוך "התהום" והיו המומים מהנזק, הבן שלי (הקרוי גם האינדיאני החוקר) חיפש לאן נסחפו חלקי האספלט ולא הצליח למצוא. היה נפלא עד שבדרך חזרה האינדאני החוקר ניסה לרכב בלי ידים (מה שאמרתי לו 10000000 פעם לא לנסות) ו....נפל נפילה חזקה ממש. הוא ילד שממש לא מתרגש מנפילות אבל הפעם זה היה כואב ולא נעים.
לקחנו 20 דקות למנוחה, שטיפת הפצעים, התלבטנו אם נצליח להמשיך (היינו 3 קילומטר מהבית), אכלנו קלמנטינות ואספנו פומלות (היינו בפרדס) ובסוף הצלחנו לחזור ממש לפני שקיעת השמש.
עכשיו אחרי מקלחת הוא מרגיש טוב יותר, הכנתי גם חליטת צמחים, פומלה קלופה ועוגת מיפל אז זה תמיד עוזר. מקווה שמחר הוא יהיה בסדר.
 

susieada

New member
עוצמת הטבע, עוצמת המשפחה.

מדהים אותי לראות את עוצמת הטבע, הנזק האדיר של סחף. ומענין של גם האינדיאני החוקר לא מצא לאן נסחף האספאלט!
כן, הריצה בחול עמוק שונה לחלוטין ומחזק לי, בצורה דרמטית, את הרגליים.
החלמה מהירה לחוקר.
ותהנו מהפומלות!
 

melon

New member
החלמה מהירה

לאינדיאני החוקר.\
שיהיה לך ברור שברגע שהוא מתאושש - הוא ינסה לרכב שוב בלי ידיים . זה חזק מהם.
 

מור שלז

New member
עוצמה מדהימה של הטבע, עוצמה שלך

ושוב אני מתפעלת מהיכולת שלך לשלב הכל.
מהיכולת להתחיל את הריצה לבד, לחזור לאסוף את בעלך ולסיים ביחד. את כותבת את זה כמובן מאליו, אבל הזוגיות הזו, השותפות הזו בריצה ובכלל מקסימים אותי כל פעם מחדש


מקסימה הרכיבה המשפחתית שלכם, כל הכבוד לאינדיאנית הקטנה שלך שצלחה את המסלול הקשה. מקוה שהאינדיאני החוקר מרגיש טוב יותר היום...

(עוגת מייפל? נשמע מדהים! אפשר מתכון?)
 
קבלי מתכון לעוגה הכי קלה בעולם

עוגת מייפל
חומרים:
1 מיכל שמנת חמוצה
3 ביצים
3 שקיות סוכר וניל
1 כוס סוכר
1/2 כוס שמן
11/4 כוסות קמח תופח
11/2 כוסות אגוזים קצוצים גס (אצלנו אוהבים בלי האגוזים)
1/2 כוס סירופ מייפל (בערך, אני שופכת ישר מהבקבוק)

הכנה:
מחממים תנור ל- 170 מעלות צלזיוס.
מערבבים את השמנת, ביצים, סוכר וניל, סוכר ושמן עד קבלת תערובת אחידה.
מוסיפים את הקמח ומערבבים עד קבלת תערובת אחידה (לא יותר מידי).
מוסיפים את האגוזים ומערבבים.
משמנים ומקמחים שתי תבניות אינגליש קייק, ממלאים אותן בתערובת ומכניסים לתנור האפייה. זו עוגה נמוכה יחסית, ואפשר לעשות אותה גם בתבנית עגולה
את העוגה מוציאים כאשר קיסם ננעץ במרכזה ויוצא נקי (ללא פירורים), אצלי בתבניות אינגליש קייק חצי שעה ובתבנית עגולה קצת פחות מ40 דקות.
ישר לאחר שמוציאים את העוגה מהתנור שופכים עליה את סירופ המייפל.
כלום עבודה וטעים!!!!
 
תודה לכולן

לצערי האינדיאני החוקר כניראה נחבל יותר קשה משחשבתי, בדרך כלל הוא מאוד עמיד

כאב לו אתמול מאוד והוא התקשה לישון, לקחנו אותו להבדק וזה הרבה מכות יבשות, בסוף נירדם עם משכך כאבים.
נשאר היום עם בעלי בבית, מקווה שמחר ירגיש טוב יותר
וכן...ברור לי שהוא יחזור לנסות לרכב בלי ידים ברגע שיוכל
 

ממה מיה

New member
בריאות והחלמה מהירה לאינדיאני האמיץ

שמחה לשמוע שזה לא הותיר משקעים ושהוא יחזור בקרוב לרכב
 
סוג של מרתון


ביום חמישי (היום שלאחר החיסון) יצאתי עם שחר ל-3 טיולים, סה"כ 6 שעות על הרגליים. פשוט לא היה לי עוד כח לשמוע אותו מקטר ובוכה. כמובן שברגע שהעגלה עוצרת הוא מתעורר...
למחרת קמתי עם רגליים מרוקנות לחלוטין ומוטיבציה ברצפה. כמובן שסימסתי לפרטנר שלאימון קונג פו אני לא מגיעה. לפחות סוף השבוע הזה אושש אותי קצת.
שיצאו השיניים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 

susieada

New member
6 שעות על הרגליים!! המון!!

שיצאו השיניים כבר! רגליים תפוסות בסגנון אמא.

אני מרגישה את הגעגועים שלך לקונג פו. בתקווה שאימונים אלה גם יחזורו לשגרה בהקדם האפשרי.
 
למעלה