קצרים לשבת - שבת שלום!

[susieada]

קצרים לשבת - שבת שלום!

בוקר טוב ויום נעים!

 

[מור שלז]

דברים שלמדתי על... עקיצת צרעה לעומת דבורה

עוד יום של השבתה בעקבות העקיצה.
למרות שהיום סוף סוף יש שיפור בעקבות האנטיביוטיקה

ובדיעבד זו כנראה היתה צרעה ולא דבורה, מה שמסביר למה לא מצאתי עוקץ להוציא (למרות שחיפשתי, אני כבר מנוסה בעקיצות דבורים). וזה גם מסביר איך זה שכששחררתי מהגרב שהסתבכה בה (היא עקצה אותי דרך גרב) היא עדין היתה בחיים.

מה שלא ידעתי, היה שבעקיצת צרעה, הסיכוי לזיהום בקטריאלי גדול הרבה יותר (מספיק שהצרעה הזו עקצה איזה שהוא יונק אחר לפני, והחיידקים שלו עוברים אלי יחד עם הארס של הצרעה).

מזל ששכנעו אותי ללכת למוקד בחמישי בלילה (תודה אמא תאי תאי

), אחרי שהנפיחות רק המשיכה להתפשט עוד ועוד ומזל שיש אנטיביוטיקה.

לומדים דברים חדשים כל יום

 

[susieada]

כשאת עושה משהו, את עושה "עד הסוף."

כבר אמרנו.... "די כבר" גם עם הלימודים הכואבים האלה!
המשך החלמה מהירה! טוב שיש אנטיביוטיקה, ורופאות בפורום!

 

[גמדים קטנים]

מידע חשוב

אבל אולי עדיף ללמוד בויקיפדיה

 

[רצה רחוק]

למה ללמוד בדרך הקשה???

די מבהיל שכך מגיב הגוף לעקיצת צרעה, ומרתיח שהמנוולת הזו גם מצאה חרך מינימלי להידחק דרכו כדי לעקוץ וגם יצאה ללא נזק מהסיפור הזה... הזוי לגמרי העניין של עקיצה דרך גרב! מזל שקיבלת עצה טובה ופעלת לפיה. מקווה שמחר כבר תוכלי לשוב לשגרה.

 

[אמא לאינדיאנים]

אז באמת כל יום לומדים דבר חדש....

ושוב תרגישי טוב

 

[susieada]

פינוק של שבת

ישנתי חצי שעה אחרי צילצול השעון. (דני יצא מוקדם לרכיבה ארוכה).
סיימתי לקרוא ספר.

אז יצאתי לבריכה ושחיתי 2 ק"מ של מגוון תרגילים, סנפירים, פולי, תנועות מהירות, וכו'.
וקינוח לבית הכנסת.
מושלם.

עכשיו דני אורז, נוסע לשבוע בעניני עבודה...
אצטרך לדרבן את עצמי השבוע!

המשך שבת שלום.

 

[מור שלז]

פינוק כפול: גם לישון מאוחר וגם שחייה

איזה הספק ואיזה איזון על הבוקר: גם אימון, גם בית כנסת ולפני כל זה עוד הספקת לישון עד מאוחר.
באמת איזון מושלם

לא ידעתי שדני נוסע... בהצלחה השבוע

 

[susieada]

הספק טריפל.. גם סיימתי לקרוא ספר!

כן, דני נוסע. הפעם לניגריה. דחה בשבוע כדי להיות איתי בכל התורים אצל רופאים השבוע. זאת אהבה!
אני פשוט ברת מזל. חיים שאני אוהבת עם איש ש"אהבתינו מתחדשת מיום ליום." (כתוב על טבעות הנישואין שלנו)
שבוע טוב!

 

[אמא לאינדיאנים]

פינוק נפלא

נסיעה טובה לדני, שבוע עם דירבון לך
איזה ספר סיימת?

 

[susieada]

ספר: Khaled Husseini

And the Mountains Echoed
היה מרתק מהדף הראשון!

כן השבוע אצטרך לדחוף את עצמי בלי "תלות" על דירבון מדני.

 

[ayeletfs]

איך שוטחו הגבעות של זכרון מול הרוחות

קרן יקרה הבוקר היית במחשבותיי

אתמול מרוץ הוד השרון, מרוץ ביתי על המסלול הביתי
נותנת מה שיש לי ברגליים ובערב קובעת עם ורד שאם אני מתחרטת על שבת שולחת לה מייל בלילה.
בערב אנחנו יוצאים לבילוי משפחתי בהופעה של דני סנדרסון (מעולה!) ואני נרדמת רק לקראת 12 בלילה
הלבטים סביב רכיבת השבת מחלחלים לי לשינה וכדי לקצר את שעות השינה שלי אף יותר אני מתעוררת בארבע
עם היסטריה קלה - השעון צילצל ולא קמתי?! ואז - לא ישנתי מספיק איך אני אחזיק את האימון?
השבוע העמסתי בלי סוף בספורט, בעבודה (היו בחירות) ובבית שילוב שכזה שהביא אותי למסקנה נחרצת בארבע בבוקר שאני מפורקת ואולי להתחפר בפוך
ובכל זאת... ורד אוספת אותי בחמש וחצי ואנחנו יוצאות לנקודת המפגש צומת חנה בתכנית מיטב רפרטואר העליות של זיכרון
ובונוס הקפת גבעת עדה, נילי ועמיקם... בקטנה.
כבר בדרך אני מתחילה לקטר, תראי את העצים איך הם עפים, אנחנו נאכל קש הבוקר ונקלל כל שנייה
מגיעים לנקודת המפגש, ה פ ת ע ה! צדקתי...
הרוח מבלבלת לא ברור אם חם או קר ואני מתעטפת בכל השכבות ואחרי חמש דקות מתחילה לקלל כמה בגדים לבשתי.
אני חושבת על התיאורים של קרן השבוע על רכיבת הרוחות ומבינה שהיום אנחנו נאכל את אותה הרוח
הרוח המזרחית מתפרצת היכן שיכולה ואנחנו פשוט עפים עם האופניים
כרמי מזהיר אותנו להחזיק את הכידון היטב אבל שום דבר לא מכין אותי להרגשה של מאבק באיתני טבע.
ואז מגיעים למבואות זיכרון אני עוצרת להתפשטות קולקטיבית ומתחילה לטפס
הרוח המזרחית דוחפת ודוחפת מימין ואני בשלי דוחפת בחזרה
מגיעים למעלה וגולשים ושוב מטפסים הפעם מהצד השני
הרוח לא מרחמת לא בירידה (איזה פחד) ולא בעליה
טוב יש עוד עליה שלא בדקנו - עכשיו יורדים לכיוון כביש ארבע הריטואל חוזר
הרוח היא גבית ואנחנו פשוט מתעופפים ויודעים שתיכף נשלם על זה בעליה
מגיעים לכיכר למטה ומתחילים לטפס חוטפים את הרוח בפנים
זה פשוט לא נורמלי!
אבל אני בזון אחר, אני נזכרת שוב ברכיבה אימתנית במחנה אימונים לפני שנה מול רוח מטורפת ברמת הגולן
ויום רכיבה שכשנגמר ידעתי שאין שום דבר בספורט ובחיים שאני לא יכולה לעשות - אם שרדתי את היום הזה
ביום ההוא ראיתי את ההתמודדות מול הקושי של חברי הקבוצה
יש כאלה שקיטרו, יש שנשברו ועלו לרכב, יש שנכנסו להיסטריה, יש שדיברו, אני פשוט נכנסתי לתוכי
התחפרתי בגלגלים וידעתי שאני מגיעה לעין זיוון ברכיבה - ולקחו לנו כמעט 3 שעות (אחרי שכבר ישבנו איזה 6 שעות על האופניים)
לעבור מרחק של 23 ק"מ, מקצרין לעין זיוון מול רוח אכזרית במיוחד.
אני לבד עם העליה, בדיוק כמו אז, מכונסת בעצמי, זה מרגיש כמו לרכוב מול קיר, לוחצת ולוחצת ונראה שאני עומדת במקום
אבל באופן מפתיע זה לא קשה, זה כמובן קשה פיזית ואני מרגישה את כל מה שעוללתי לרגליים בשבוע האחרון
אבל הקושי נמצא בראש והראש שלי (למרות קיטורי הבוקר) חזק הבוקר

האימון נגמר בסיבוב גבעת עדה שבו אני מסתפקת בחלקים נבחרים
הרגליים גמורות, נתתי כל מה שהיה לי לתת בנקודת זמן הזו וזה זמן להרפות.

בחזרה לכיוון מחנה שמונים, ברחובות פרדס חנה כרכור
אני רואה אב וביתו שמתנסה ברכיבת על אופניים - שיא הנורמליות וחושבת עלינו ועל הטירוף לרכוב בתנאים האלה
ומה שיותר מטורף - נהניתי מכל שנייה.

עוד שמץ מחוסר הנורמליות מחלחל לנשמתי כשאני מבינה שהבוקר גיליתי שזיכרון יעקב בנויה על גבעות
העליות שרק לפני כמה חודשים נראו לי "הרים" ומעצבנות במיוחד שלא לומר קשות
הבוקר חזרו לגודלן הטבעי ועברו עלי, למרות הרוחות בנעימים - ללמדני שכמו כל דבר אחר בחיים - הכל יחסי
אני אומרת לכרמי שהמצב חמור עד זוועתי שהתדרדרתי ליום הזה
לעצמי מזמזמת
"שלוות עולמים, פרדס חנה כרכור
איקליפטוס בודד שורק בלוז כנעני"

המשפחה אוספת אותי בתזמון מושלם בסיום של שיחת הסיכום ואנחנו נוסעים צפונה לביקור משפחתי
... מסתבר שגם אני יודעת להיות סוג של נורמלית...

 

[susieada]

מטרוף? - לא, כי... נהנית מכל שנייה!

איילת, הכי אהבתי: יום רכיבה שכשנגמר ידעתי שאין שום דבר בספורט ובחיים שאני לא יכולה לעשות.
הנצחון על הרכיבה ההיא שנתן לך לדעת שאת מסוגלת בכל: גם לקום אחרי שבוע אימונים עמוס, שבוע עבודה עמוס, בילוי עם המשפחה, במעט מאוד שינה... נגד רוח עזה.
אהבתי לקרוא על ההתכנסות הפנימית שלך לקושי, לעלות, לדווש, ךהמשיך. ושהיה, בסוף, הרבה יותר קל לך מלפני כמה חודשים.
חיבוק והמשך בילוי נעים עם המשפחה.

 

[מור שלז]

איזו נורמליות מטורפת

איזה הספק: מרוץ אתמול (ושוב כל הכבוד על המרוץ ועל הגישה), רכיבה הבוקר ועוד הספקת להמשיך עם המשפחה צפונה. זה מה שנקרא נורמליות מטורפת.

והרכיבה שלך נשמעת כיף אדיר: גם האיזור שאני מאוד אוהבת, והוא פשוט מקסים בעונה זו של השנה, וגם הגילויים העצמיים האלו. הגבעות שמשתטחות פתאום, הראש שחזק במיוחד הבוקר.

כל הכבוד!

 

[גמדים קטנים]

נשמע פשוט מדהים

איזה כח מנטלי יש לך!

 

[רצה רחוק]

את באמת חזקה מהחורף!

לצאת לרכיבה כזו יום אחרי מירוץ ועם 4 שעות שינה בקושי- זה אתגר כלשעצמו! את יכולה להתגאות בעצמך- אני כבר שמעתי על קבוצה שביטלה את רכיבת השבת שלה היום בגלל הרוחות באיזור שלנו.
כל הכבוד לך על הגישה, על ההתמודדות ועל יכולת לצלול לתוך רכיבה קשה, לחור מול הרוח ולא לשקוע למרה שחורה בשל איתני הטבע המתעללים. כל החורף שלנו נראה כך: או שיורד גשם, או שנושבת רוח חזקה. אין פה רגע דל. אבל כך בדיוק מפתחים ראש חזק. התמודדות כזו (וכמו שתיארת ברמת הגולן) מחזקת את הראש (ואת הרגליים) ותורמת המון לבטחון העצמי ביכולת להתמודד עם קשיים (לדעתי ההשפעה גולשת גם אל מעבר לספורט אבל זה כבר עניין לדיון אחר).

 

[אמא לאינדיאנים]

את כותבת כל כל כל כך יפה

ממש מרגישים את החוויה דרך הכתיבה שלך

ונורמליות?! זו לגמרי הגדרה יחסית....

 

[רצה רחוק]

עונג שבת רוחני

התעוררתי הלילה מספר פעמים מרעש הרוח המשתוללת בחוץ. יקיצה אחרונה עם השעון בשעה 4:30, התארגנות ויציאה. כן, הרוח משוגעת, אבל גם בישראמן יש רוח. חוצמזה, כבר שמתי לב שרוחות מזרחיות חזקות יותר לעתים קרובות באיזור החוף, ואנחנו בכלל מתכננים לרכוב בעמקים. נפגשת עם הפרטנר ונוסעים לעפולה, משם יוצאים לרכיבה. רוח צפונית- מזרחית חזקה למדי, אנחנו מקווים שבגלבוע לא נרגיש אותה. אז קיווינו, אך בפועל אנחנו מטפסים לגלבוע מול רוח חזקה. בתכנית כתוב לי "קצב קל", אז אני לא לוחצת, אבל גם ככה לטפס מול רוח זה אף פעם לא קל. הגלבוע כבר צימח עשב ירוק ואפילו כמה רקפות, מאידך, במסגרת שיקום וחידוש יער הגלבוע, נעקרו המון עצים מהצד המשקיף אל העמק ואני מתבאסת מאבדן הנוף המיוחד להר הזה. מטפסים מכיוון הסקי, יורדים לשדי תרומות וממשכים לבית שאן ומשם לצמח. הרוח מתישה, אנחנו חופרים מולה לגמרי כמו בישראמן אשתקד. מקץ 3 שעות מגיעים לצמח ועוצרים כמיטב המסורת לקפה וסחלב חם. אמנם תכננו לחזור דרך בקעת יבנאל, מה שמצריך טיפוס מפואר, אבל ממש בא לנו להנות מרוח גב חזקה, אחרי ששילמנו ברוח פנים כל הדרך לצמח. משנים מסלול וחוזרים בדרך ממנה באנו, אלא שהרוח הסתובבה וכבר איננה גבית, אלא רוח צד- מזרחית חזקה, מדי פעם אני חוששת להשאר בכלל על האירובר. כשפונים אל בית שאן ומשם לעפולה, נהנים בכל זאת מקטעים של רוח גב, וקטע הרכיבה הזה עובר מהר מאי פעם. סוגרים קצת פחות מ-5 שעות רכיבה ואני יוצאת לרוץ. מאחר והפעם הקודמת היתה כה מוצלחת, שוב מחליטים על ריצה אל ארוחת הצהריים. אני רצה מעפולה לכיוון בית השיטה, שם נמצאת המסעדה התאילנדית החביבה עלינו (שבאופן מופלא תמיד יש בה מקום בשבת בצהריים, אין לי מושג למה). אני רצה לאורך הכביש, נהנית ממגמת ירידה נעימה (אחרי שרכבנו במגמת עליה כל הדרך מבית שאן לעפולה, 200 מ' טיפוס רק בקטע הזה בלי לשים לב בכלל). הרוח חזיתית ולפעמים מהצד, אבל היא מתקזזת עם הירידה, כך שאני מהירה ללא שום מאמץ. הפרטנר מלווה ברכב ומשמש תחנת שתיה ניידת. לא ששתי לרוץ על הכביש הזה אבל הריצה דוקא נעימה, השוליים רחבים ונפח התנועה אינו בלתי נסבל. אני זוכה לצפירות עידוד מנהגים חולפים, יש כמה מהם ששולחים לי נשיקות באויר

אני מסיימת את הריצה במרחק קצר מהמסעדה, עולה לרכב ותוך דקות ספורות אנחנו כבר בבית השיטה. החלפת בגדים, ארוחה טעימה ותם לו שבוע ההתאוששות שלי.
מחר מתחיל הטייפר...

 

[אמא לאינדיאנים]

יאללה טייפר!!

שיעבור בקלות, בלי התחרפנות

 

[susieada]

טייפר נעים!! רכיבה אחרונה כמבוא לישראמן!