רוק אנד רול - פורטלנד - חצי מרתון
שבוע שעבר רצתי בחצי מרתון "רוק אנד רול" בפורטלנד ורציתי לספר לחבר'ה אבל היה לי שבוע אללה-איסטור.
אז באיחור של שבוע - חוויות מפורטלנד.
מזה מירוץ רוק אנד רול ?
=================
מירוצי רוק אנד רול הם סידרת מירוצים סופר פופולרית בצפון אמריקה. סוג של מותג , מירוצי בוטיק שכאלה למרחקים של 10 קילומטר עד מרתון מלא. העלות שלהם גבוהה יחסית למירוצים מקומיים אבל בתמורה הם מבטיחים חוויה שונה ומהנה.
האקספו שלהם גדול ומוצלח וכולל הרבה דוגמיות ותשורות.
בבוקר המירוץ יש ארוחת בוקר בסמוך לקו הזינוק
במות מוזיקה חיה לאורך כל המסלול
מדליות יחודיות ,
המון אוכל בקו הסיום ומופע מוזיקה חיה במסיבת הסיום.
בקיצור - אווירת רוקנרול , הרבה רצים בתחפושות , אלוויס-פרסלי למינהם.
חברי הקבוצה שלי מאוד אוהבים את האירועים האלה והחלטתי להצטרף הפעם למירוץ בפורטלנד השכנה.
בביקור באקספו קניתי לי חולצת ריצה חדשה שעליה כתוב :
baddass mother runner
לחולצה יהיה תפקיד חשוב בהמשך
איך היה ?
==========
פורטלנד מקסימה !
אחרי האקספו ביקרנו בשוק סוף השבוע, אכלנו,שתינו ונהננו מאוד.
בוקר המירוץ תחיל גשום מאוד וקריר. יצאתי חמושה בשקית זבל ענקית וכובע ריצה.
בשלב שהגשם היה ממש חזק נתבקשנו להוריד כובעים לשירת ההימנון האמריקאי.
אבל... אבל.... אבל , יש מבול . כולם סביבי ספוגי מים, אני עדיין יבשה.
מסתכלת מסביב , חלק הורידו כובעים וחלק לא. מחליטה לכבד את המארחים ומורידה את הכובע . המנון ארוך יש לאמריקאים
ואז קורה הנס.
מישהו סגר את הברז. הפסיק הגשם. נשארה קרירות נעימה באויר. מורידה את שקית הזבל ויוצאת לדרך.
3 קילומטר ראשונים - מחשבות שליליות של למה וכמה, כרגיל.
ואז , ממרחקים צפירת רכבת , מחסום יורד לי מטר מהפרצוף - רכבת , ככה באמצע . זאת היתה נקודת התפנית מבחינתי , כי כשאני מתעצבנת אני רצה מהר , עובדה מדעית. ועצבן אותי שנתקעתי ברכבת ...
בשלב הזה , פתחתי מבערים ודהרתי קדימה. המוזיקה היתה אדירה והשמש שיצאה הוציאה המון אנשים לרחובות לעודד.
בתי ספר המקומיים התחרו על פרסים בקטגוריית העידוד הקבוצתי (רעיון מעולה לדעתי, רצים יכלו לבחור מי הם אהבו ) והיה ממש כיף.
ואז התחילו העליות , והתחיל להיות קשה.
זוכרים את החולצה מהאקספו ? את ה : baddass mother runner
החולצה מחייבת, זאת המנטרה שלי ו "baddass " נותנת בראש וברגליים .
החלטתי שבסוף המירוץ , וכל היום שאחרי , אני לובשת את החולצה החדשה , אבל בשביל זה אני צריכה להצדיק אותה.
זה מצחיק אבל זאת היתה המנטרה שלי וכל פעם שהיתה נפילת כח חשבתי על החולצה.
בסוף הייתי מאוד עייפה ובשני קילוטר האחרונים בחרתי לי פייסרית אישית שנראתה רעננה יחסית אלי ונדבקתי אליה ,בלי ידיעתה , לא קרוב מדי כי זה מעצבן.
את קו הסיום חציתי בדהרה, הקילומטר הכי מהיר שלי כל המירוץ , קיבלתי מדליה מדליקה בצורת פותחן בקבוקים (פורטנלנד בירת מבשלות הבירה)
שיאי אישי חדש ל baddass mother runner (2:08:35)
וכל זאת בזכות הבעל שנשאר בבית עם הדור הצעיר, רונה שדוחפת אותי קדימה תרתי משמע (מסתבר שטייפר זה לא לשבת שבוע עם רגליים למעלה ולפצח גרעינים , מי היה מאמין....), וחולצת ריצה אחת חדשה.