קצרים לשישי - סוף שבוע נפלא

טריאתלון אשקלון או בשמו השני....

"מה חשבתי לעצמי שנרשמתי לשני טריאתלונים בפער של פחות משבועים?!"

תכף יוצאים, שני תיקים ושני זוגות אופנים כבר על האוטו - אני ובעלי וכמעט כל הקבוצה.

אין את עוצמת ההתרגשות של הטרישים וזה מה שמוזר, יותר תחושת של לפני אימון עצים, ואולי זה דווקא טוב. זינוק הנשים ממש מאוחר והחשש שלי הוא מהחום בריצה.

יאללה מקווה לחזור עם חוויות טובות!
 

susieada

New member
בהצלחה!! טריאתלון הבית שלך!

מקווה שלא היה חם מדי!!
 

מור שלז

New member
איזה כיף לך! איך היה לכם?

מקסים בעיני שאת ובעלך מצליחים לשלב בצורה מושלמת כל כך זוגיות עם ריצה וטריאתלון.
מרגש ששניכם יחד!
 
היה קשה ומצוין - כניראה ככה זה אמור להיות

סיכום כזה:
הפטפוטים של "לפני" הם הכי כיפים בכל הסיטואציה....
השחיה היתה מצוינת, ולפי הזמנים אין ספק שזה החלק הכי חזק שלי....טוב ואני גם הכי אוהבת אותו
ברכיבה אני מאבדת הכי הרבה מקומות, יחד עם זאת השיפור בה הוא הכי משמעותי מהשנה שעברה
הריצה היתה קשה, ובמהלכה מחשבות של "מה לעזעזל אני עושה כאן?!", יחד עם זאת זמן הריצה היה אחלה לגמרי, למען האמת זה הזמן הכי טוב שלי ל5 קילומטר אי פעם...
שיפור של 8 דקות מהשנה שעברה, ובתחושה שיפור של עולם שלם
הבירות נגמרו לפני שהגענו....הבאסה הכי גדולה בסיטואציה....
להספיק לאירוע בבית הספר של הבן, ולעשות העברת בעלות לרכב הישן ברגע שהטריאתלון נגמר - זה הכי "הורים בספורט"


ורק הערת שולים קטנה, הזוגיות מאוד מאוד מורכבת בכל הקשור לעיסוק בספורט, לגמרי לא פשוט אבל לא אפתח את זה כרגע....לאיש שלי היה מצוין, טריאתלון ראשון, הרבה יותר טוב ממה ששיער וזה מעולה!

וקבלו תמונת קו זינוק - הגמדה בכובע ים האדום, בשורה השניה לחבל זו אני....
 

מור שלז

New member
נשמע נהדר!

ואין ספק שלהספיק לאירוע בבית הספר של הבן, ולעשות העברת בעלות לרכב הישן ברגע שהטריאתלון נגמר - זה הכי "הורים בספורט"!
 

tamark4

New member
כל הכבוד

בקשר למה שאמרת על זוגיות, זו יכולה להיות נקודת חיכוך. אם את רואה שנוצרים מזה מתחים אולי עדיף הפרדת כוחות, שכל אחד יהיה בקבוצה אחרת או יתרכז בתחום מסויים.
 
כל הכבוד!!

ראיתי אותך גם בטריאתלון הנשים - שיפור ענקי!!!

ולגבי האיש והזוגיות - תדברו ותתאמו ציפיות ולו"ז ואם לא מתאים אז תמיד אפשר לפצל כוחות (בספורט)..
 

melon

New member
מלכה

כל הכבוד. העבודה , האימונים וההשקעה שלך מוכיחים את עצמם.
לגבי הורים בספורט , לא יודעת לצערי כי בן הזוג לא בעניין אבל אני מגלה שגם אמא בספורט זה לפעמים דבר בלתי אפשרי.

מורידה את כובע הים בפניך !
 

מור שלז

New member
זה הטירוף הזה ששומר על השפיות שלי. 4 שעות!

עוד שבוע משוגע עבר עלי, עם ביקור של נשיא החברה ומספר בכירים בארץ.
ושוב מצאתי את עצמי עובדת מבוקר ועד לילה, חוזרת הביתה מדי ערב בין אחת עשרה לחצות וקמה שוב מוקדם בבוקר.

ובתוך כל הטירוף הזה של העבודה, ידעתי לשמור על עצמי הפעם. הצלחתי לפנות זמן בין הקפצה של הילדים לבית ספר לתחילת יום העבודה גם לאימון קצר בחדר כושר, איוורור של הגוף ובעיקר של הראש.

אתמול שוב חזרתי בחצות אחרי אירוע חברה, ועדיין כיוונתי שעון לארבע וחצי בבוקר בכוונה לקום לריצה בהרי ירושלים.
תכניות לחוד ומציאות לחוד - פשוט לא יכולתי להזיז את עצמי אחרי כל כך מעט שינה,וכך הרשיתי לעצמי עוד שעה שינה, קמתי בחמש וחצי ויצאתי לארבע שעות ריצה מהבית אל הים, ומשם לאורך הים והטיילת וחזרה הביתה.

4 שעות של ריצה עייפה משהו, אבל בכל זאת - 4 שעות!
ובדרך הבנתי שוב כמה שהטירוף הזה הוא ששומר על השפיות שלי.

סופשבוע נפלא לכולן
 

מור שלז

New member
אימון משולב: להעביר את הטוב הלאה

הריצה הקשה ביותר שלי במשך השבוע היא זו של שבת בבוקר... חלק מאימון גב לגב.
אחרי 4 שעות ריצה אתמול (חלק גדול ממנה על אספלט - שמשאיר אותי עם רגליים כואבות) ועוד שעה פילאטיס עם הבת שלי (זמן איכות
) היה לי ברור שלקום הבוקר לריצה נוספת יהיה לא קל...

וכאן בדיוק מגיע החלק המשולב: אני אוהבת מאוד לרוץ שטח, ואוהבת גם להעביר את הטוב הזה הלאה.
וכך קבעתי הבוקר עם חברות, שלא מכירות סינגלים, שחוששות לרוץ לבד, ולקחתי אותן לריצה בסינגלים בבן שמן.

אני זכיתי בעוד "זמן על הרגליים" שזה בדיוק מה שאני זקוקה לו בריצה של שבת בבוקר, והן זכו להנות מהקסם של הסינגלים, מהקרירות הירוקה של היער, מהפריחה המטרפת שעדין כאן ומהדרכה צמודה.

WIN WIN. גם קמתי לריצה (ככה זה כשקובעים עם עוד אנשים, זה מחייב) וגם העברתי את הטוב הלאה...

ובזאת תם עוד אימון גב לגב של שש שעות ריצה. באופן מפתיע הרגליים שלי מרגישות הרבה יותר טוב עכשיו. איך שהוא הסינגלים הרכים והמגוונים זה בדיוק מה שהרגליים שלי היו צריכות כדי להתאושש מהריצה אתמול.

שבוע נפלא לכולן
 
איזו התרגשות

הלכתי לקנות לשחר כסא לאופניים. אמנם לצערי יצאה הוצאה רצינית - מסתבר שאי אפשר להתקין כסא קדמי על האופניים שלי אז התקנתי כסא אחורי על סבל - אבל ההתרגשות בהחלט שם. פחות מהקטע הספורטיבי, למען האמת, ויותר פשוט כי אוכל להגיע ממקום למקום בלי ללכת. רוב הגינות שאני אוהבת הן 15-20 דקות מהבית, ומתחיל להיות ממש חם בחוץ
עוד אין לו קסדה אז ייקח זמן עד לרכיבת ניסיון, מבטיחה לעדכן!
בגזרת הריצה - קצר ורע. יצאנו היום ל-4 ק"מ, אחרי כמה דקות הילד קיטר. מסתבר שהמוצץ נפל (דרך יפה להגיד - הוא זרק אותו). חזרנו אחורה וגילינו אותו שבור על הרצפה. אז חזרנו הביתה ולקחנו עוד שניים ויצאנו שוב ו... נגמר לי האוויר פתאום. עברתי להליכה אבל זה לא ממש עזר אז חזרנו. 25 דקות, גם זה משהו.
 
איזה כיף!

אני מאד מאד אהבתי לרכב כשהילדים בכסא נוסף על האופניים (היו לנו כסאות גם מקדימה וגם מאחור)
הבעיה היחידה כשהם נירדמים והראש מתחיל ליפול בכל מני צורות מוזרות ואז את מוצאת את עצמך רוכבת בצורות עוד יותר מוזרות כדי לתמוך בפשוש הישן
 
למעלה