קצרים לשישי - סוף שבוע

[אמא לאינדיאנים]

קצרים לשישי - סוף שבוע

סוף שבוע נפלא לכולן!

 

[מור שלז]

בית ספר, אימון שינה ו... המשך מירוץ הראיונות

3 קצרים קצרצרים לסוף השבוע הזה:

אתמול בערב היו לי עוד שתי הרצאות במסגרת קורס מאמני ריצה מתקדם שאני עושה עכשיו. מכיוון שהקורס הזה הוא מיוחד ונדיר לא רציתי לפספס את ההרצאות בגלל המחלה וכך גררתי את עצמי לקורס. היה שווה את המאמץ! הרצאות נפלאות, עוד צלילה לנושא האימון הספציפי למרחקים השונים, סקירה של גישות שונות באימון, מה מתאים לאיזה מתאמן, לאיזה מרחק מטרה, ואיך לגשת לדברים. פשוט מרתק! (מתאמנים יקרים שלי - אנחנו נתנסה בכך כבר בקרוב). ואז עוד הרצאה בנושא אימון פליומטרי - מטרות, דוגמאות לאימונים, וגם כיצד נכון לשלב את זה בעונה ובאיזה שלב, ואיך להכין את הגוף לקראת זה במהלך העונה. מרתק! היה גם חלק מעשי, אבל עליו נאלצתי לוותר כי כבר הייתי גמורה.

הגעתי הביתה, מרק ו.. למיטה. על הריצה הארוכה הבוקר כמובן שויתרתי. אימון שינה שהצטיינתי בו: 9 שעות שינה!

והבוקר אני בדרך לעוד ראיון עבודה במירוץ הזה, שממש כמו בתחרויות אופניים - הופך קשה ואינטנסיבי יותר ככל שמתקרבים לסיום.

סופשבוע נפלא לכולן

 

[תנועה B]

חתיכת מרתון יש לך!!!

מזל שיש לך פה ושם נקודות מילוי מצברים. אין ספק שאת בשיאה של תקופה מאוד עמוסה ושוחקת.
הראיונות בכל מיני שעות מבוקר ועד ליל לצד כל יתר העומסים בהחלט מחליש.
טוב שאת מאפשרת לעצמך לישון בין לבין.
שיהיה לך סופ"ש מחלים.

 

[Springy]

רפואה שלמה!

לא מפתיע שהגוף מגיב כמו שהוא מגיב, עם כל מה שאת עוברת. נשמע קשה ומתיש, אבל גם מרגש. כמה טוב שאת מאומנת במרחקים ארוכים ויודעת לחלק את הכוחות ולהחזיק מעמד גם כשנקודת הסיום נראית רחוקה. מחכה כבר לקרוא אותך מדווחת לנו על הסיום המוצלח!
והכי כל הכבוד - על אימון השינה

התרשמתי עמוקות!!!
סומכת עליך שאת שומרת על עצמך ונחה כמו שצריך ומגיע לך. רפואה שלמה!

 

[אמא לאינדיאנים]

איך את היום?

למרות שעל פי שעות ההודעות שלך מהיום אני מנחשת.....שהרבה יותר טוב ואת אי שם בשטח מקווה שהכל מצוין!

 

[מור שלז]

אכן

ניחוש מצויין!

 

[תנועה B]

"לפגוש" יחמור ותן תוך כדי ריצה

כבר תקופה שכל השעונים שלי אינם עובדים, אז כל פעם אני מנסה פתרון אחר. היום החלטתי לרוץ לפי התחושה על מסלול מוכר לי. יצאתי כשהשמש מתחילה את זריחתה ובאוויר עוד יש שאריות של המעט גשם שהיה פה. חלק מהמסלול היה בשטח חקלאי שלידנו וחלק על הכביש. ואז... בשני אירועים שונים, אני רואה משהו זז בשולי הכביש: בפעם הראשונה זה היה תן. אבל עבורי זה היה המפגש הפחות מרגש. בשלב אחר של הריצה אני רואה שוב תנועה בשולי הדרך וקולטת יחמור קטן, שנבהל ורץ הרחק ממני. זה היה ווואווו! אוהבת כל כך את היחמורים. סוג של עופרים או במבי שהושבו לטבע באזור שלנו, ולשמחתנו ההשבה הצליחה מאוד.
חזרתי לרכב עם תחושה שהפעם רצתי יותר. תחושת אכזבה ציפתה לי שם. רצתי רק 50 דק'. הרגשתי שהרבה יותר. יכולתי לחזור ולרוץ עוד 10 דק' אבל החלטתי להקדיש אותם לתרגילים חיזוק בבית, וכך עשיתי.
לפני עוד יום עמוס: קונצרט של הילדה ואירוע לכבוד הולדת בן לאחיין שלי.
מחר צפוי רכיבת סובב כנרת + העליה של חמת גדר (לא זוכרת את שמחה, רק יודעת שהיא נחשבת מהקשות שיש).
שבת שלום אוהב

 

[Springy]

גם אני רוצה לראות יחמור!

מדי פעם יצא לי לפגוש שועלים, ושיא השיאים שלי היה טווס מטייל על הכביש

(או שהזיתי... מי יודע... זה היה במסכמת לפני החצי הראשון שלי...).
בתור אדם נטול יכולת לאומדנים, נשמע לי בלתי אפשרי לרוץ בלי שעון או לפחות טלפון... נשמע שלמרות האכזבה מהזמן היה מוצלח, ושהמרת את הדקות החסרות בפעילות מועילה לא פחות.
שיהיה המשך סופ"ש מוצלח!

 

[אמא לאינדיאנים]

מגניב!

גם אצלנו יש לא מעט חיות וזה תמיד מדהים אותי מחדש...
מחכה לעדכון מהרכיבה יום, תהני!

 

[Springy]

לשים את הראש איפה שהרגליים

או אולי להפך?
ככה אני מרגישה בשבועות האחרונים. שאני לא מצליחה למקם את הראש ואת הרגליים שלי באותו מקום.
הפיזיו מעודד להעלות עומסים ואינטנסיביות, ואני, בפעם הראשונה בהיסטוריה שלי, מרגישה שאני מתקדמת מהר מדי, הולכת נגד האינסטינקטים שלי.
מצד שני, יש כנראה היגיון בדבריו כי באופן עובדתי, ככל שאני רצה יותר הברך כואבת פחות. מצד שלישי, כפות הרגליים שלי שרות לי שירים שלא בא לי לשמוע. הוא טוען שהן לא מדאיגות אותו ושרוב הסיכויים הם שאלה כאבי הסתגלות.
בשתי הריצות האחרונות רצתי בזוג הנעליים החדש (והמכוער פחד!) שלי והיו פחות כאבים, דבר שאני מקווה שמעיד על כך שהכאב נגרם עקב פטירתן בשיבה טובה של הזוג הקודם.
עדיין, לא שקטה. ומצד שני, הבוקר רצתי 17 ק"מ נפלאים, הים היה כל כך יפה, מזג האוויר היה מושלם, והשתדלתי להזכיר לעצמי בכל צעד שלמרות הפחדים והכאבים והחששות ותחושת העמימות, אני רצה, וזה כל כך לא מובן מאליו.
התחלה אופטימית לסופ"ש

 

[גמדים קטנים]

הו, זה כלל ידוע

ככל שהנעליים מכוערות יותר, כך הן יותר נוחות.

 

[melon]

צודקת....

מקווה שהרגליים יתחילו לשיר מזמורי ניצחון ושימחה.

 

[אמא לאינדיאנים]

אז ככה...

א. ראיתי את התמונה של הנעלים והן ממש לא מכוערות....הן לגמרי ורודות אבל לא מכוערות

ב. אני מקווה שהשירים של כפות הרגלים יחלפו עם הנעלים החדשות.
ג. 17 קילומטר!!!! 17 קילומטר!!! מלכה!

 

[אמא לאינדיאנים]

זריחה בכמה שלבים

ריצת בוקר שתוכננת להיות עם הקבוצה וממגבלות אישיות הפכה להיות ריצה לבד. כבר מזמן לא רצתי, ריצה שלמה, לבד - רק אני המוזיקה שלי והנופים.
12 קילומטר שהתחילו בחושך ובערפל ולאט לאט עלה האור, אור ליום, ששוב מסיבות אישיות, טומן בחובו סימנים של התחלה חדשה.
צילמתי את השמש שעלתה לאט על השדות הירוקים, בקיצור ריצה נפלאה.


ואם זה לא מספיק טוב היום קנה בעלי נעלי ריצה חדשות אחרי שהקודמות שלו מיצו את עצמן - וזה מאוד מרגש אותי ואותו להגיע לראשונה לנקודה הזו, לראות כמה עבר בחודשים האחרונים.

מה יכול להיות יותר טוב מזה.....רק מאחלת שהארוכה מחר תהיה לפחות אותו הדבר!
יאללללה חמישה שבועות לחצי בת"א!

 

[גמדים קטנים]

איזה זריחה נהדרת

ואיזה כיף לשמוע על ההתקדמות המשותפת שלכם

 

[susieada]

בן 104 שוחה וקובע שיאים!

איש מדהים. השראה. אנו "צ'וציקים" לידו.
הנה הלינק.
ובהצלחה לו על קביעת עוד שיאים בגיל 105!!
אם הוא יכול, גם אנחנו יכולות!