שלוש וחצי על שלוש וחצי וגם הרצאה
שלוש וחצי שעות ריצה עם המתאמנים שלי ברכבת השישי המסורתית (ריצה מסכמת למי שירוצו מרתון מלא בתל אביב) אחרי שלוש וחצי שעות שינה... לא שילוב אידיאלי, אבל שרדתי.
היה כיף לראות את הקשרים שנוצרים בין האנשים, את האחווה ההדדית, את ההתגייסות והליווי. שוב ושוב אני מופתעת מהקסם והיופי הזה שיש בריצה, שמסוגלת ליצור קשרים מיוחדים וחזקים שכאלו בין אנשים שלא מכירים אחד את השני מחוץ לריצה.
והשבוע הזה היה מטורף במיוחד. מלהיב ומתיש בעת ובעונה אחת.
ימי עבודה ארוכים שמסתיימים בתוך הלילה, היכרות עם האנשים, עם הארגון, עם הטכנולוגיה.
לסיום השבוע הזה עוד הספקתי אתמול במסגרת קורס מאמני ריצות ארוכות להעביר את ההרצאה שלי על אימונים לאולטרה מרתון. האמת התרגשתי מאוד ואפילו קצת נלחצתי. להעביר הרצאה למאמנים ורצים מנוסים, והרגשתי שלא הספקתי להתכונן כמו שצריך (הכנתי את ההרצאה בלילה, אחרי שיחת ועידה נוספת עם סיליקון ואלי), אבל היה פשוט מדהים!
אנשים התעניינו, שאלו שאלות, במהלך ההרצאה דווקא הרגשתי בשליטה, והרגשתי שההכנה שעשיתי היתה מספקת בכל זאת. הקפדתי כרגיל על שילוב של סיפורים, נסיון אישי, והרבה עובדות ומידע שמבוסס על קריאת ספרים ומחקרים ופשוט היה מצויין.
בסוף ההרצאה זכיתי למחיאות כפיים ואנשים הגיעו שוב ושוב ללחוץ את ידי ולספר כמה שהיה מרתק ומעניין, ואיזו הרצאה מוצלחת
איזה כיף!
משם הביתה להמשך עבודה ולנסות לארגן לעצמי טיסות נורמליות לקראת הנסיעה שלי לביקור במטה החברה בארצות הברית בשבוע הבא.
סופשבוע נפלא לכולן