זה באמת דבר מדהים לגלות
שהמחשבות על עצמי כולל הרצון להתעורר הן יצירי הדימיון. מחשבה לא יכולה להתעורר.
אני צריכה להתעורר מהמחשבה, המחשבה לא יכולה להתעורר לעצמה. המחשבה לא יכולה להפסיק את פעילותה כי זה טבעה..
ואיך עושים את זה? מפסיקים להקשיב למחשבות על עצמי ועל אחרים ועל העולם, מחשבות מפרשות ומבקרות. מי מפסיק? אף אחד, זה קורה או לא קורה, מעצמו, לפי מידת ההשקעה בלימוד, הבנה ומדיטציה. ש ק ט