מלבד התככים הפוליטיים והדעות הכה-שמרניות של מי שאמורות לייצג את ״נקודת הראות הנשית״, למדתי מהמאמר הזה כמה דברים מעניינים:
נשים יפניות נשואות חייבות לשאת את שם משפחתו של הבעל או להיפך. אסור לזוג נשוי להיות בעלי שמות שונים. ועם זאת, ארבע מחמש הנ״ל משתמשות בשם נעוריהן בחייהן הפוליטיים. מעניין שבסין זה בדיוק הפוך: הנשים שומרות על שם נעוריהן גם לאחר הנישואין.
יש מפלגה ניאו-נאצית ביפן. אשכרה ניאו-נאצית, כולל הכחשת שואה והתנגדות למדיניות גרמניה הנוכחית, האוסרת על מועל היד הנאצי (וסמלים נאציים אחרים).
(טוב, את זה כבר ידעתי) ביפן מי שקובע את המדיניות הוא לא הדרג הפוליטי אלא הדרג הביורוקרטי. השרים נמצאים במשרדיהם לקישוט. מי שקובע הם הפקידים, וזאת גם אם מדיניותם מנוגדת למדיניות מפלגת השלטון.
שיש ביפן מפלגה ניאו-נאצית. תמיד חשבתי שזו מדינה שלמדה היטב את לקחי מלחמת העולם השניה, אבל אני מניחה שיותר במה שנוגע לה (כמו גרמניה, מן הסתם, אלא שלגרמניה הנאציזם נוגע מאוד).
למרבה הפאדיחה של אבה, שתיים מתוך חמש השרות שמינה לאחרונה התפטרו אתמול בהפרש של שעות זו מזו, שתיהן על רקע מה שנראה כ'קניית קולות' באמצעות טיולים, תמרוקים וכמובן, מניפות נייר.