אז מה אכלתם בסוף השבוע?

[החתולית]

אז מה אכלתם בסוף השבוע?

 

[Meirav Flum]

כמה טוב להיות בבית

נחתנו מהחופשה האיטלקית ביום חמישי, מוצאי יום העצמאות וכמובן שהוזמנו לעל האש המסורתי אצל אמא (רק שהפעם האש היתה בכיריים). אכלנו מעורב ירושלמי מתערובת שהיא קנתה אצל הקצב המקומי והמבורגרים תוצרת עצמית.
בשישי אחרי השלמת שעות שינה וכוס קפה איכותית על הבוקר (מי היה מאמין שדוקא באיטליה אני אתקשה למצוא כוס קפה נורמלית לבוקר?) עוד הספקתי לקפוץ לשוק הכרמל ולחדש את מלאי הפירות בבית. שילוב של עייפות והחום הוביל לאכילת שטויות בשאר היום.
בשבת החלטתי שאנחנו צריכים חוויה מתקנת מכל נפילות האוכל שהיו לנו במילאנו מלבד שתיים- על אחת כתבתי והשניה ראויה לדיווח נפרד. הוצאתי את מרדדת הפסטה והכנתי לבן הזוג פסטה טריה ברוטב אדום כמו שהוא אוהב ושניצל. אני ממש משתפרת בהכנת הבצק, השלב הבא הוא תזמון הבישול שלא תתבשל יותר מדי ולא תעמוד יותר מדי.
בערב בן הזוג רצה לצפות במשחק אז החלטתי לפנק עם חטיפים ראויים- טורטיה צ'יפס תוצרת בית עם גווקמולי וסלסה עגבניות מהשוק. העגבניות עכשיו נהדרות, מתוקות ואדומות ואני בהחלט מתכננת לעשות איתן משהו בהמשך.
דובדבנים שנרכשו בשוק ב-15 ש"ח לקילו התגלו כרכים ולא מאד מתוקים אז החלטתי להפוך אותם לדובדבנים בסירופ. אחרי מאמץ גלעון הם הושרו עם סוכר, תמצית וניל ומעט קוניאק למשך הלילה והיום הם יבושלו.

 

[החתולית]

הדובדבנים באמת לא מתוקים עדיין

לפחות לא אלה שטעמתי לפני שבוע בשוק הכרמל. חברה קנתה במקום אחר ואמרה שהיו נהדרים.
&nbsp
סירופ זה רעיון נהדר

 

[Meirav Flum]

המוכר אמר שתוך שבוע- שבועיים יהיו גם וישניה

אני רוצה לנסות להכין ליקר. אני גם מחכה בקוצר רוח שמחיר המשמשים ירד כדי להכין ריבה. שנה שעברה הכנתי רק שני ק"ג והם נגמרו עוד לפני שנגמר הקיץ. אני בסוף אצטרך מקרר נפרד רק כדי לאכסן את הריבות והמחיות שהכנתי.

 

[החתולית]

יש אצלי מקום במקרר

 

[Meirav Flum]

רוצה לאמץ ריבת תות?

יש תות- וניל, תות- טונקה ותות- ציפורן קינמון

 

[החתולית]

מאמצת באהבה כל ריבה שהיא

ואפילו נותנת צנצנות ריקות בתמורה

 

[אקונומיקה]

מצאתי וישניה השבוע

ביום רביעי, כרגע נמצאים בסוכר ותבלינים

 

[salo22]

כבר מלפני שבוע ומשהו

היו בשוק תלפיות בחיפה גודגודנים סגולים מעולים שעלותם בהתאם, יקר בתחילת עונה, איזור 25 לקילו, קטנים שנראים כמו וישניה אך לא באמת ודי חסרי טעם עלו 10 לקילו.בקרוב המחירים יצללו ואפשר יהיה להתחיל להתפרע

וישניה לרוב מגיעים בסוף מאי תחילת יוני אבל נראה שהעולם שבאופן כללי משתגע וגם הופעת הדובדבנים לשווקים כנראה קצת מקדימה השנה.

 

[החתולית]

אני זוממת על הפירות בברלין

מתכננת סיורים בכל שוק אפשרי

 

[אריה שגיא]

דווקא מאד מתוקים

קניתי בטירה (אצל הירקן הקבוע) ביום העצמאות גם דובדבנים וגם גודגדנים
והם היו בשרניים ומתוקים כבונוס נקנתה קופסא של תותי עץ לבנים
הכל "נטרף" ע"י המשפחה

 

[Meirav Flum]

אני מצאתי תותי עץ שחורים

המוכר התייחס אליהם כ"פטל" אבל אני זיהיתי את הפרי שגרם לי לטפס כל קיץ על העץ למרות פחד הגבהים

 

[אריה שגיא]

בינדלה (עם יורם ניצן במטבח)

יש לנו זכרונות טובים מעבודתו של יורם ניצן ב"מול ים"
וגם זכרונות טובים מבינדלה (תחת רועי סופר) הסתקרנו איך יעבוד החיבור החדש
בינדלה נשארה במהות מסעדה איטלקית קשה לאמר שהבחנו ב"טביעת היד" של
השף החדש
שתי המנות הראשונות היו מצויינות :
סלט כרובית - עם רוקט ועלי סלק
קרפצ'יו לוקוס מקסים עם רוטב צהבהב שהכיל (כנראה ) יוזו
בעיקריות התמונה היתה שונה פסטה ראגו - הפסטה בושלה קצת יותר מדי ולעיתים היתה דביקה והראגו היה משעמם (חסר היה בו תבלין שישדרג אותו)
פילה דניס על מצע כרוב אדום עם קציפת סגולה (כנראה סלק)
הכרוב היה טוב אבל עם יותר מדי נוזלים שחרבו את הפריכות של עור הדג
גם הדג היה סביר אבל שני המרכיבים לא כ"כ התחברו
לקינוח מסקרפונה מישמש שהיה טוב
השרות היה טוב ושמחנו לראות שהמסעדה בתפוסה די מלאה
צריך כנראה לתת ליורם עוד זמן

 

[סבתא רותרות]

חבל. נראה לי שלא נחזור יותר לימי מול ים.

כנראה שהחיבור המנצח היה ניצן ומחרובסקי ולא רק ניצן.

 

[אריה שגיא]

מסכים שזה מאד תלוי בבעלים

לפי מה שכתוב כפתיח לתפריט היא מתכוונת להשאר מסעדה עם אוריאנטציה איטלקית
אני מניח שליורם ניצן נדרש עוד זמן (והסכמה של הבעלים שהמסעדה נושאת את שמם)
כדי לעצב את התפריט וכנראה גם את הצוות עפ"י דרכו
אגב לא חושב שהם רוצים להיות "מול ים"

 

[erezavn]

יכול להיות שהחיבור שלו למטבח איטלקי צריך יותר זמן

אני שם בשלישי בצהריים. אני מניח שננסה מנות שונות ואחזור לדווח...

 

[salo22]

סופ"ש

ארוך במיוחד אך די סטנדרטי ורגוע, בעיקר מנוחה, שום על האשים למינהם, שוב פורלים ב"סשימי אורי בורי" עם סורבה וסאבי והרבה סושי בהרכבה עצמית, נתח שייטל די גדול שחתכתי ל"צינורות" וניסיתי ליישן 3-5 ימים, הכי טוב יצא בסוף התקופה, כשהכנתי מדליונים די עבים וממש צרובים יחסית מעט, חוזרים לאחר הצריבה לרוטב על בסיס יין סירה נחמד, שמנת וקצת חמאה לעוד כמה שניות..
רוטב דובדבנים לגלידה שנשארה מהמפגש המשפחתי בשבוע שעבר - הרבה דובדבנים סגולים מהשוק, טיפה סוכר קנים, תוכן של מקל וניל ומי זאהר, בישול איטי, סטיק בלנדר, סינון וקצת עירבול עם קסנטאן גאם (לשים לב להכנסה הדרגתית עד המרקם הרצוי) ולסקוויזר, פשוט מאוד ועובד נפלא לרוטבי פירות..

קישואצ'יפס מצויין במייבש - חותכים לפרוסות של כ 3-5 מילימטר, מתבלים בכמויות הרצויות של אבקת שום, מלח, שמן זית ופטרוזיליה קצוצה היטב. מייבשים כמה שרוצים, אני מעדיף על איזור 140 פרנהייט ולזמן ארוך במיוחד של 24-30 שעות, לא הטכניקה הרגילה אבל התוצאה "מקורמלת" ויבשה במיוחד.. שמירה בפריזר בזיפלוק עוזרת מאוד לפריכות.

 

[of blessed memory1]

שישי בערב בסנטה קתרינה

בין אירוע משפחתי כזה או אחר מצאנו את עצמו בשישי בערב בלי תכניות. החלטנו לרדת לרחוב ולקוות לטוב. התכנית הייתה לנסות את הבר החדש של הבחור מסרווסיה ודא דא דא, אבל בדרך ננסה את מזלנו במתחם ההיפסטרים. התאילנדית הייתה סגורה להפתעתי, אבל איכשהו מצאנו שולחן זוגי פנוי בסנטה קתרינה שהייתה דיי מפוצצת.
&nbsp
מנה ראשונה של אינטיאס ויוגורט וכל מיני עשבים/צנונית/צ'ילי וכאלה הייתה מעולה כמו בפעם הקודמת. עלי גפן עם סרדינים ואספרגוס ברוטב יוגורטי-פרמזן. הטעמים של המנות דומים, אבל אלו הטעמים האהובים עלי (וגם הדבר הכי קרוב בעיני ל'מטבח ישראלי' אם יש דבר כזה).
&nbsp
המנות לא גדולות. בין 32 לאספרגוס ל-52 לטרטר.
&nbsp
לעיקרית לקחנו קבב דג ים ברוטב "אדום". המנה דיי חריפה (לי אין רגישות בכלל, אבל זה בהחלט הורגש בקטע חיובי) אבל להגנתם המלצר הזהיר מראש ואפילו אמר שהיא חריפה מדי בשבילו. שני קבבים הוגשו עם קצת תפוחי אדמה, חומוסים ושעועית. הקבבים היו מאוד טעימים, אבל אני חושב ש-2 קבבים זה מעט מדי למנה. נהנתי מהטעמים אבל התחושה שההגשה יכולה להיות יותר נדיבה. 68 שקלים.
&nbsp
הנפילונת היחידה הייתה הקינוח. אשתי מאוד אוהבת את הבסבוסה במקום והחלטנו להישאר נאמנים לקינוח המקורי למרות כמה אופציות חדשות מעניינות. הבסבוסה הגיעה שרופה בקצוות ודיי יבשה. הערנו למלצר, ביקשנו להחליף. הגיע מישהו מהמטבח, אמר ש"יבדוק". חזר אחרי כמה דקות אמר שאנחנו צודקים והוא יוציא לנו חדשה.
עוד כמה דקות עברו והגיעה עוד מנת בסבוסה. הפעם קרה יותר ועדיין יבשה בהרבה מבעבר. עוגת סולת יבשה זה דיי מחניק, אבל לא נתלונן שוב. אכלנו שליש מנה והשארנו את היתר. הבחור מהמטבח בא לשאול אם המנה בסדר וענינו בחוסר נוחות שהיא פחות מוצלחת מבעבר. הוא נראה מעט מבואס מהתשובה וחזר למטבח.
&nbsp
בסופו של דבר המנה הופיעה בחשבון. לא שזו לא זכותם. בסופו של דבר הוציאו לנו פעמיים את המנה הזו וניסו לשפר, אבל באיזשהו מקום ציפיתי שזה לא יופיע בחשבון.
&nbsp
סה"כ ארוחה מאוד טעימה והשירות היה מצוין לאורך כל הזמן למעט, אולי, ההבדל בציפיות לגבי הקינוח. 260 ש"ח כולל כוס יין (כרם שבו) שהאישה מאוד נהנתה ממנו. אחלה ארוחה ספונטנית אחרי כל השיפודים של החג.

 

[החתולית]

לא היו צריכים לחייב על הקינוח

אני אוהבת את סנטה קתרינה, ואני מסכימה איתך גם לגבי גודל מנת הקבבים.
&nbsp
במוצ"ש אכלתי בבר א וין, המקום החדש של עינב אזגורי (הבחור מהסרווסריה) ודא דא ודא. אכתוב דיווח מאוחר יותר. שורה תחתונה: האוכל היה מוצלח מאד לטעמי.

 

[Histoplasmosis]

סופשבוע רווי אלכוהול ובין לבין קצת אוכל

בחמישי בערב אחרי ערב רווי אלכוהול בלואי ואחר כך עוד בקבוק עראק קריסטליטו מלפני 15 שנים שחבר מצא בארון . לא יודע מה תאריך התפוגה של משקאות כאלה אבל שרדנו . משם סמבוסקים באבולעפיה ליד גן העיר- די יקרים , בצק עבה מדי והמילוי לא הרשים. ולחלוטין לא משהו שיצרב בזכרון אבל עשה את העבודה.

בשישי בצהריים יומולדת בביר גארדן על כיכר דיזינגוף. לוקיישן די פופולרי לימי הולדת של שישי בצהריים ( פעם רביעית שלי). אווירה נחמדה ושמחה עם נוף לכיכר ההומה בשישי, אלכוהול בתמחור סביר וכל מה שטעמתי היה אחלה- סלט ארטישוק בלבנה, נקניקיית עגל בלחמניה ופרעצל. הצ'יפס כרגיל דקיק ותעשייתי אך לפחות היה חם ישר מהשמן.

לאחר שנ״צ טוב הלכנו בערב ל״אחים". בגלל שאיחרתי קיבלתי עונש ולא הייתי מעורב בהזמנת המנות. לא נורא, בכל זאת היה מוצלח
היינו חמישה והזמנו לחלוקה: לבנה ביתית- לבנה טעימה שיהיה כיף לנגב עם הלחם הנהדר שלהם, פרוסות סינטה צלויה עם סלט חציל שרוף- המנה שטיפה אכזבה כי היתה די ״רגילה״, ספאייח טלה פיתה צלויה ממולאת עגל טלה עם עגבניות- מנה מצויינת, עם מילוי עשיר ולא יבש בכלל כמו שחששתי, שתי מנות שיפודי פרגית- ואו. כל כך פשוט אבל משהו בתיבול של השיפודים הקפיץ אותם הרבה מעל לשיפודי הפרגית הסטנדרטיים.
ברוקולי עם טחינה ופיסטוקים וכרובית צלויה בגוספר ויוגורט היו מלווים מצויינים וקלים למנות הבשר.
סך הכל כולל 5 קנקני בירה סטלה (ליטר כ״א) שילמנו כ-130 שקל לאדם.
בקיצור היה מצויין , ולדעתי אחת המסעדות הכיפיות בתל אביב!

בשבת, הייתי בתהליך התאוששות אחרי כמה ימין מלאים בשתייה הזמנתי מ״וונג״:
מרק פו (54) שהיה לא רע, הציר יכל להיות עם קצת יותר עומק אבל עדיין בכיוון.
בו רייס- נתחי פילה צרובים, בצל, פלפל אדום יבש, פלפל ירוק חריף, כוסברה טריה ותבלינים בתוספת אורז מלא (62). בפועל נתחי הבשר היו צמיגיים מאוד, והרוטב היה בעיקר חריף וסובל מהרבה יותר מדי שמן. לא מנה מוצלחת.