אז מה אכלתם בסוף השבוע?
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
סופ"ש תל אביבי
לא הספקנו יותר מידי עקב "אילוצים משפחתיים" טובים, אבל בהחלט היה נחמד..
החלק הבינוני של הסיפור - הסניף של בייקרי מבית הבראסרי בקצה דיזינגוף, אף פעם לא חשבתי שהמאפים משם מוצלחים במיוחד אלא די בינוניים למשעי, די נאלצנו לסחוב משם את ארוחות הבוקר למלון ולפחות נחמד שהם פתוחים בשבת.. מעבר לזה שהצוות תמיד היה מקסים ונעים, כל מה שניסינו לא הרשים - קפה טוב אבל בגודל קטן אחד, פורקה ? סנדוויץ גבינה ונקניק בלחם דגים, חביב אך קטן מאוד ב 16 ש"ח, אני תאר לעצמי שחותכים באגט ארוך יחסית ל 4 סנדוויצ'ים כאלו, כך שאשרי המקום שמצליח להוציא בסביבות 64 ש"ח מבאגט כזה עם כמה תוספות נחמדות, אין ספק שיודעים לעשות שם ביזנס, אבל לנו זה היה קצת יקר מידי..
המאפים מתומחרים באופן יחסי לטירוף כיום, די מתון באיזור 12-14 ש"ח, אך אף אחד לא עשה חשק לעוד, שמרים שוקולד, וניל בסיגנון הקאסטרד טארטים הפורטוגזים הקטנים, קרואסון שקדים שעוד היה קצת יותר טוב מהשאר, פחזניות וניל קטנטנות יחסית טובות גם כן, אבל שום דבר לא וואו, ממש לא, במאפים "היבשים" לטעמי לחמנינה דאז וגל דעכשיו, טובים הרבה יותר.
הדבר הטעים ביותר מהם, היה קינוח מוס גבינה ופטל מיניאטורי יחסית עם שני נציגי פטל די סימבוליים למעלה, לא מתוק מידי וחמצמץ במידה, שום דבר שלא פגשנו לפני, במיוחד במחיר יחסית גבוה לגודל קטן כזה, של 24 ש"ח.
זה אומנם ישמע קצת מוזר, אך כל ערב לקחנו למלון טייק אווי מזה סושי, עדיין נשאר סופט ספוט רציני מאוד למקום וסה"כ הסושי היה בסדר גמור, כמו שזכרנו וגם התגעגענו, מי יותר (זוגתי) ומי פחות
המחירים אומנם טיפסו קצת, אך סה"כ 207 ש"ח בכל איפשרו לנו לאכול המון סושי (קומבינציה שנקראת colored collection עם 44 חתיכות + 8 של נגוייה רול הדי מוצלח שלהם). לא הייתה אפשרות להרחיק מהמלון להרפתקאות נוספות, אז בהחלט לא התלוננו ולא סבלנו מאופציה קרובה זו, למרות שאין ספק שהייתי מעדיף לגוון עם משלוח אחר.
שתינו הרבה סיידר סומרסבי במבצע מאיי אם פי אם הסמוך, ממש לא סיידר לפנתיאון אך גם לא נמושה ב 16 ש"ח לזוג.
באחד הערבים שוחחתי עם בחור נחמד מ choux והזמנתי לנו חמישה אייטמים מהתפריט המהודק והמעניין של הקינוחים האישיים שלהם.. מעט חששתי לפני, אך על הדקה כפי שתיאמנו בשעה היעודה התייצב לו כנראה אותו בחור במלון עם הסחורה, גיגול קטן וריחרוח ברשת בדיעבד הראה שכנראה מדובר ביזם הצעיר, מר ירין קארו ויש לו עוד שותף, כנראה, הקיצר תבורכנה ידיהם, שני מאניקים
אם זה מה שלומדים לעשות בבית ספר בישולים, אני כבר רושם את זוגתי היקרה, להרחבת רפרטואר הקינוחים הכבר גדול שלה, אך עממי משהו "
לשנינו יש חולשה קוסמית לקינוחים אישיים קטנים ועזי טעם, זה אולי הדבר הראשון במעלה שמעניין אותנו גם בנסיעה לחו"ל, אז הבשורה היא שיש משהו מאוד מקורי ויצירתי בתל אביב, ברוך השם די רחוק מאיתנו אך גם מעצבן כמובן, שיכול לתת פייט לכל אשף פטיסרי כזה או אחר שפגשנו בעבר, כמובן גם בעולם, בכל מקום. אלו היו בין הקינוחים המוקפדים ומעניינים לבטח שפגשתי בארץ, שוב, גם בחוץ, זה שם למעלה. אז שאפו ענק לחבר'ה הצעירים האלו, יחד עם אנשים סופר דופר מוכשרים כמו אלון גולדמן ועוד כמה כאלו (מי אמר ערן שוורצברד? מחכה לספר..), יש לנו בארץ בשורה גדולה מאוד בתחום היום וזה בהחלט כיף, לדעתי.
חדל ברברת בקשר - אני מאוד התקשתי לדרג את חמשת הקינוחים, מבחינתי כולם היו יהלומים קטנים עם חשיבה פנטסטית על הטעם, מרקמים מושלמים ואי התקמצנות בחומרי הגלם. רק בפחזניית פטל אחת קטנה, היו הרבה יותר נקודות וניל מכל ששת פחזניות הוניל הקטנות שלקחנו לדוגמא מהבייקרי, וזה מסוג הדברים הקטנים גדולים, שעושים הבדל גדול.. עוד דבר קטן מאוד שלי עשה המון בקינוחים האלו - יש בהם לא מעט מגיעות גם של מלח, דבר סופר חשוב בעבודה עם מתוק ובהדגשת טעמים, אני יודע שאני כבר יוצא יותר מידי מגידרי, אך הטעמים פשוט היו כמו קרוסלה ומאוזנים בצורה נהדרת..
פחזניות הפטל ניצחו, מוצר פנטסטי, השוקו בננה נהדר נהדר, המאנצ'י בנצ'י או איך שנקרא, אני חשבתי שהוא על גבול הגאונות, זוגתי מעט פחות התלהבה (בגלל המלח), טארט הלימון קטן וממזרי כמו בריכת לימונים חמוצה מתוקה, ככה זה צריך להיות, הקראק בלאן שזה "כולה" קראמבל "מוקפץ" בשוקולד לבן היה שוב, גאוני בפשטותו ומצויין בביצועו. 95 ש"ח שבסופם הבטנו בתימהון אחד בשנייה ופשוט פרצנו בצחוק מטורף, טוב גם 50 חתיכות סושי וארבעה בקבוקי סיידר לפני, תורמים לזה לא רע. לקחת בחשבון שהקינוחים אינם ענקיים אלא עובדים בכיוון פטיסרי מודרני יחסית וכן, יחסית קטן אך הוגן מאוד, לבטח מול רמת מחירי קינוחים במסעדות ופטיסרי באופן כללי בארץ.
לא הספקנו יותר מידי עקב "אילוצים משפחתיים" טובים, אבל בהחלט היה נחמד..
החלק הבינוני של הסיפור - הסניף של בייקרי מבית הבראסרי בקצה דיזינגוף, אף פעם לא חשבתי שהמאפים משם מוצלחים במיוחד אלא די בינוניים למשעי, די נאלצנו לסחוב משם את ארוחות הבוקר למלון ולפחות נחמד שהם פתוחים בשבת.. מעבר לזה שהצוות תמיד היה מקסים ונעים, כל מה שניסינו לא הרשים - קפה טוב אבל בגודל קטן אחד, פורקה ? סנדוויץ גבינה ונקניק בלחם דגים, חביב אך קטן מאוד ב 16 ש"ח, אני תאר לעצמי שחותכים באגט ארוך יחסית ל 4 סנדוויצ'ים כאלו, כך שאשרי המקום שמצליח להוציא בסביבות 64 ש"ח מבאגט כזה עם כמה תוספות נחמדות, אין ספק שיודעים לעשות שם ביזנס, אבל לנו זה היה קצת יקר מידי..
המאפים מתומחרים באופן יחסי לטירוף כיום, די מתון באיזור 12-14 ש"ח, אך אף אחד לא עשה חשק לעוד, שמרים שוקולד, וניל בסיגנון הקאסטרד טארטים הפורטוגזים הקטנים, קרואסון שקדים שעוד היה קצת יותר טוב מהשאר, פחזניות וניל קטנטנות יחסית טובות גם כן, אבל שום דבר לא וואו, ממש לא, במאפים "היבשים" לטעמי לחמנינה דאז וגל דעכשיו, טובים הרבה יותר.
הדבר הטעים ביותר מהם, היה קינוח מוס גבינה ופטל מיניאטורי יחסית עם שני נציגי פטל די סימבוליים למעלה, לא מתוק מידי וחמצמץ במידה, שום דבר שלא פגשנו לפני, במיוחד במחיר יחסית גבוה לגודל קטן כזה, של 24 ש"ח.
זה אומנם ישמע קצת מוזר, אך כל ערב לקחנו למלון טייק אווי מזה סושי, עדיין נשאר סופט ספוט רציני מאוד למקום וסה"כ הסושי היה בסדר גמור, כמו שזכרנו וגם התגעגענו, מי יותר (זוגתי) ומי פחות
שתינו הרבה סיידר סומרסבי במבצע מאיי אם פי אם הסמוך, ממש לא סיידר לפנתיאון אך גם לא נמושה ב 16 ש"ח לזוג.
באחד הערבים שוחחתי עם בחור נחמד מ choux והזמנתי לנו חמישה אייטמים מהתפריט המהודק והמעניין של הקינוחים האישיים שלהם.. מעט חששתי לפני, אך על הדקה כפי שתיאמנו בשעה היעודה התייצב לו כנראה אותו בחור במלון עם הסחורה, גיגול קטן וריחרוח ברשת בדיעבד הראה שכנראה מדובר ביזם הצעיר, מר ירין קארו ויש לו עוד שותף, כנראה, הקיצר תבורכנה ידיהם, שני מאניקים
לשנינו יש חולשה קוסמית לקינוחים אישיים קטנים ועזי טעם, זה אולי הדבר הראשון במעלה שמעניין אותנו גם בנסיעה לחו"ל, אז הבשורה היא שיש משהו מאוד מקורי ויצירתי בתל אביב, ברוך השם די רחוק מאיתנו אך גם מעצבן כמובן, שיכול לתת פייט לכל אשף פטיסרי כזה או אחר שפגשנו בעבר, כמובן גם בעולם, בכל מקום. אלו היו בין הקינוחים המוקפדים ומעניינים לבטח שפגשתי בארץ, שוב, גם בחוץ, זה שם למעלה. אז שאפו ענק לחבר'ה הצעירים האלו, יחד עם אנשים סופר דופר מוכשרים כמו אלון גולדמן ועוד כמה כאלו (מי אמר ערן שוורצברד? מחכה לספר..), יש לנו בארץ בשורה גדולה מאוד בתחום היום וזה בהחלט כיף, לדעתי.
חדל ברברת בקשר - אני מאוד התקשתי לדרג את חמשת הקינוחים, מבחינתי כולם היו יהלומים קטנים עם חשיבה פנטסטית על הטעם, מרקמים מושלמים ואי התקמצנות בחומרי הגלם. רק בפחזניית פטל אחת קטנה, היו הרבה יותר נקודות וניל מכל ששת פחזניות הוניל הקטנות שלקחנו לדוגמא מהבייקרי, וזה מסוג הדברים הקטנים גדולים, שעושים הבדל גדול.. עוד דבר קטן מאוד שלי עשה המון בקינוחים האלו - יש בהם לא מעט מגיעות גם של מלח, דבר סופר חשוב בעבודה עם מתוק ובהדגשת טעמים, אני יודע שאני כבר יוצא יותר מידי מגידרי, אך הטעמים פשוט היו כמו קרוסלה ומאוזנים בצורה נהדרת..
פחזניות הפטל ניצחו, מוצר פנטסטי, השוקו בננה נהדר נהדר, המאנצ'י בנצ'י או איך שנקרא, אני חשבתי שהוא על גבול הגאונות, זוגתי מעט פחות התלהבה (בגלל המלח), טארט הלימון קטן וממזרי כמו בריכת לימונים חמוצה מתוקה, ככה זה צריך להיות, הקראק בלאן שזה "כולה" קראמבל "מוקפץ" בשוקולד לבן היה שוב, גאוני בפשטותו ומצויין בביצועו. 95 ש"ח שבסופם הבטנו בתימהון אחד בשנייה ופשוט פרצנו בצחוק מטורף, טוב גם 50 חתיכות סושי וארבעה בקבוקי סיידר לפני, תורמים לזה לא רע. לקחת בחשבון שהקינוחים אינם ענקיים אלא עובדים בכיוון פטיסרי מודרני יחסית וכן, יחסית קטן אך הוגן מאוד, לבטח מול רמת מחירי קינוחים במסעדות ופטיסרי באופן כללי בארץ.
אכלנו רק מנות ראשונות - והשילוב ויאטנמי-צרפתי עושה לנו רק טוב
טרטר מצוין של דג לבן שלא הכרתי את שמו עם גרנטית יוזו ליד - אני אהבתי, הוא פחות
סלט שרימפס עם אטריות זכוכית - נחמד, לא שונה מסלט דומה במקומות אחרים (זוזוברה, האנוי)
3 נמס קטנים (אגרולים) - מעולים, נעטפים בחסה ונענע ונטבלים ברוטב שמוגש לצידם
4 חתיכות שמנמנות של שומאי רך וטעים
מנת הפולנטה מתירס מתוק טרי עם פטריות יער מעל - מעולה
מנת רביולי קטנה עם כמהין וגבינת עזים (טעם הכמהין הורגש) - מעולה
ליווינו בקוקטיילים (לילט בלאנק וג'סמין) ויין (כוס קוט דה רון) והופתענו שהוזמנו ע"י שכננו האמריקאים (שפתחו איתנו בשיחה) שגילו שאנחנו חוגגים יום נישואין עגול, למוס שוקולד פשוט מעולה ו"ע המלצר (בעקבותיהם) לסנט אונורה
נהננו וברור שנחזור
קפטן קארי - שבת בצהרים
הגענו בהרכב משפחתי חסר, עם הילדה הקטנה בלבד.
שרונה מרקט - הרבה פחות אנשים ממש שאני זוכרת מהקיץ שעבר, וגם הרבה יותר מקומות סגורים בשבת (חישובי עלות-תועלת של חלק מהמקומות?)
ישבו על הדלפק שליד קפטן קארי, חלקנו:
מנת "כרובית קדושה" (מאיפה משיגים עכשיו כרוביות טובות?) מצוינת לפתיחה
וחלקנו שתי מנות עיקריות - דג פורל על אורז, ומנת "בנגלור מאג'יק טריפ" עם פטריות על אורז - שתי המנות גדולות, משביעות וטעימות.
לילדה הוזמנה מנת ילדים של נאגטס עוף - 3 קציצות עוף מטוגנות בבלילה על אורז - אכלה ונהנתה
אני אוהבת שם את ההגשה האסתטית עם הסכום במפית בד רקומה (תהינו כמה נשארות וכמה נלקחות הביתה), ה"נון" היחיד הוא שאת הפאפאדם צריך לבקש, הוא לא מוגש עם כל מנה, אבל כשביקשנו קיבלנו מנה נדיבה.
ממליצה ביותר
הגענו בהרכב משפחתי חסר, עם הילדה הקטנה בלבד.
שרונה מרקט - הרבה פחות אנשים ממש שאני זוכרת מהקיץ שעבר, וגם הרבה יותר מקומות סגורים בשבת (חישובי עלות-תועלת של חלק מהמקומות?)
ישבו על הדלפק שליד קפטן קארי, חלקנו:
מנת "כרובית קדושה" (מאיפה משיגים עכשיו כרוביות טובות?) מצוינת לפתיחה
וחלקנו שתי מנות עיקריות - דג פורל על אורז, ומנת "בנגלור מאג'יק טריפ" עם פטריות על אורז - שתי המנות גדולות, משביעות וטעימות.
לילדה הוזמנה מנת ילדים של נאגטס עוף - 3 קציצות עוף מטוגנות בבלילה על אורז - אכלה ונהנתה
אני אוהבת שם את ההגשה האסתטית עם הסכום במפית בד רקומה (תהינו כמה נשארות וכמה נלקחות הביתה), ה"נון" היחיד הוא שאת הפאפאדם צריך לבקש, הוא לא מוגש עם כל מנה, אבל כשביקשנו קיבלנו מנה נדיבה.
ממליצה ביותר
2 בתי קפה בפריפריה
עמק המעיינות
SIערב חמישי-נשארנו באופן יוצא דופן לבד.סיבוב הגלגלים בראש מתוך ניסיון לדלות מקום חדש/נחמד מצביע על הבעיה הרגילה.אין מקומות חדשים.הקבועים לא משהו.זה מה יש.
בספונטניות הזמנו את הגיס והגיסה.המקום לא הומה יחסית לחמישי בערב.למרות שפריפריה.מזגן חזק ומים קרים.
הזמנו לפתיחה חציל ברוטב עגבניות ומוצרלה
כרובית בטחינה
פיטריות על הגריל
הכול קטן ובסגנון שנות ה80.
לעיקריות הוזמנו:
2 כריכי רוסטביף
כריך גבינת עיזים פסטו ועגבניות מיובשות
סלט עם גבינת חלומי וקרוטונים.
הכריכים מורכבים מג'בטה לבנה או דגנים.אין קמח מלא.ובתכלס אין ממש אופציה בריאה.כמו כן הם מלווים סלט קטן.
סלט החלומי מלווה בפרוסות לחם.
לקינוח פאי תפוחים, צלחת עוגיות(מבחר נאה של 3 סוגים, 2 עוגיות מכול סוג), אספרסו ושני קפה אמריקנו.
סה"כ כ340 ש"ח.
טעים?- זה מה יש.לא רע -לא טוב.בינוני מאוד.אבל השרות טוב.
בוקר שישי- 3 חברות נפגשות בקפה רוזליה בבית שאן.מבנה עתיקבעל קשתות ומרצפות מצויירות.אקוסטיקה איומה.
את המקום פתחו שתי חברות שקראו למקום על שם הסבתות שלהן(חיבור תחילת שמן אם אני לא טועה) המקום הוא קפה-קונדיטוריה המציע מאפים טריים לקנייה הביתה(עוגות, עוגיות, גרנולה) וארוחות קלות.
הזמנו קפה הפוך-טוב!!
כריך אנטיפסטי
טוסט גבינה בלחם קסטן
מוזלי
בריושים קטנים שהורגשו שחוממו.אם היו טריים-היו בהחלט טובים.
המקום נחמד, טעים אך האקוסטיקה פוגמת מאוד.
סהכ" שלמנו ב200 ש"ח אני חושבת.
אם מזדמנים לאזור-אופציה נחמדה.
עמק המעיינות
SIערב חמישי-נשארנו באופן יוצא דופן לבד.סיבוב הגלגלים בראש מתוך ניסיון לדלות מקום חדש/נחמד מצביע על הבעיה הרגילה.אין מקומות חדשים.הקבועים לא משהו.זה מה יש.
בספונטניות הזמנו את הגיס והגיסה.המקום לא הומה יחסית לחמישי בערב.למרות שפריפריה.מזגן חזק ומים קרים.
הזמנו לפתיחה חציל ברוטב עגבניות ומוצרלה
כרובית בטחינה
פיטריות על הגריל
הכול קטן ובסגנון שנות ה80.
לעיקריות הוזמנו:
2 כריכי רוסטביף
כריך גבינת עיזים פסטו ועגבניות מיובשות
סלט עם גבינת חלומי וקרוטונים.
הכריכים מורכבים מג'בטה לבנה או דגנים.אין קמח מלא.ובתכלס אין ממש אופציה בריאה.כמו כן הם מלווים סלט קטן.
סלט החלומי מלווה בפרוסות לחם.
לקינוח פאי תפוחים, צלחת עוגיות(מבחר נאה של 3 סוגים, 2 עוגיות מכול סוג), אספרסו ושני קפה אמריקנו.
סה"כ כ340 ש"ח.
טעים?- זה מה יש.לא רע -לא טוב.בינוני מאוד.אבל השרות טוב.
בוקר שישי- 3 חברות נפגשות בקפה רוזליה בבית שאן.מבנה עתיקבעל קשתות ומרצפות מצויירות.אקוסטיקה איומה.
את המקום פתחו שתי חברות שקראו למקום על שם הסבתות שלהן(חיבור תחילת שמן אם אני לא טועה) המקום הוא קפה-קונדיטוריה המציע מאפים טריים לקנייה הביתה(עוגות, עוגיות, גרנולה) וארוחות קלות.
הזמנו קפה הפוך-טוב!!
כריך אנטיפסטי
טוסט גבינה בלחם קסטן
מוזלי
בריושים קטנים שהורגשו שחוממו.אם היו טריים-היו בהחלט טובים.
המקום נחמד, טעים אך האקוסטיקה פוגמת מאוד.
סהכ" שלמנו ב200 ש"ח אני חושבת.
אם מזדמנים לאזור-אופציה נחמדה.
חימצה - חומוס עברי בכפר יונה
שאלוהים תסלח לי, אכלתי חומוס בכפר יונה
 
בשישי בצהריים, היינו בדרך חזרה הביתה מכמה סידורים. כבר היה זמן לשנ"צ, ולאף אחד מאתנו לא התחשק להכין ארוחת צהריים. כשהתקרבנו לכפר יונה, נזכרתי בחומוסיה שפתחו שם כמה חבר'ה צעירים, ונכנסנו אליה.
 
המוזיקה היתה בווליום שלא איפשר שיחה. מה שיחה? לקרוא למלצרית אי אפשר היה.
 
בתפריט של חימצה (חומוס עברית) אפשר למצוא מנות חומוס קלאסיות, וגם מנות עם בשר, צ'ילי קון קרנה, נתחי אנטריקוט ועוד.
 
הזמנו מנה אחת עם בשר (45) ומנה אחת עם צ'ילי קון קרנה (49 ש"ח). מנות די יקרות כשזוכרים שמדובר בחומוס.
לפני החומוס הגישו לשולחן צלוחית קטנטנה, עם מעט מאד זיתים, כמה פרוסות מלפפון חמוץ במלח וכמה פרוסות בצל. לצידה הוגשה צלוחית עם כרוב ועליו טחינה.
 
לקח זמן, אבל המנות הגיעו בלי פיתות אותן היינו צריכים להזכיר למלצרית להביא.
הוגשו 3 פיתות קטנות יחסית, ומאד בשרניות. לא פיתות שמתאימות לניגוב חומוס. המנות עצמן היו בגודל סביר, עם כמות יפה של בשר.
 
החומוס היה סביר. הטמפרטורה היתה נכונה, המרקם היה נכון, והטעם היה בסדר. אכלנו חומוס טוב ממנו בעבר, אבל גם אכלנו רע ממנו.
המנה שלי עם הבשר, היתה טובה. בשר בקר עם קצת שומן כבש, מתובל כראוי. קצת קשה היה לנגב עם הפיתה הבשרנית מדי, אז אכלתי עם מזלג. המנה היתה טעימה.
 
הצ'ילי קון קרנה של הבחור, היה מלוח מאד, ונילווה לו טעם מעושן מלאכותי (כזה שמשיגים עם עשן נוזלי). המנה היתה פחות מוצלחת, אבל הבחור היה רעב, וסיים אותה.
 
ליד הבירה, שתינו שני חצאים של וויינסטפן (29 ש"ח), ושילמנו 152 ש"ח בסך הכל.
 
המקום היה די ריק, ובשלב מסויים מישהו הגביר את המוזיקה. אחד הלקוחות שישבו לא רחוק מאתנו, קרא למלצרית שלוש או ארבע פעמים, אבל רק אחרי שהחל לדפוק על השולחן, מישהו שם לב אליו. הוא הצביע עלינו ואמר שאנחנו לא יכולים לשמוע אחד את השני, ושהצוות לא שם לב ללקוחות בגלל המוזיקה, וביקש שינמיכו.
 
נראה שהמקום מיועד לצעירים, למרות המחירים הלא זולים של המנות. לא בטוחה שנחזור.
 
 
שאלוהים תסלח לי, אכלתי חומוס בכפר יונה
 
בשישי בצהריים, היינו בדרך חזרה הביתה מכמה סידורים. כבר היה זמן לשנ"צ, ולאף אחד מאתנו לא התחשק להכין ארוחת צהריים. כשהתקרבנו לכפר יונה, נזכרתי בחומוסיה שפתחו שם כמה חבר'ה צעירים, ונכנסנו אליה.
 
המוזיקה היתה בווליום שלא איפשר שיחה. מה שיחה? לקרוא למלצרית אי אפשר היה.
 
בתפריט של חימצה (חומוס עברית) אפשר למצוא מנות חומוס קלאסיות, וגם מנות עם בשר, צ'ילי קון קרנה, נתחי אנטריקוט ועוד.
 
הזמנו מנה אחת עם בשר (45) ומנה אחת עם צ'ילי קון קרנה (49 ש"ח). מנות די יקרות כשזוכרים שמדובר בחומוס.
לפני החומוס הגישו לשולחן צלוחית קטנטנה, עם מעט מאד זיתים, כמה פרוסות מלפפון חמוץ במלח וכמה פרוסות בצל. לצידה הוגשה צלוחית עם כרוב ועליו טחינה.
 
לקח זמן, אבל המנות הגיעו בלי פיתות אותן היינו צריכים להזכיר למלצרית להביא.
הוגשו 3 פיתות קטנות יחסית, ומאד בשרניות. לא פיתות שמתאימות לניגוב חומוס. המנות עצמן היו בגודל סביר, עם כמות יפה של בשר.
 
החומוס היה סביר. הטמפרטורה היתה נכונה, המרקם היה נכון, והטעם היה בסדר. אכלנו חומוס טוב ממנו בעבר, אבל גם אכלנו רע ממנו.
המנה שלי עם הבשר, היתה טובה. בשר בקר עם קצת שומן כבש, מתובל כראוי. קצת קשה היה לנגב עם הפיתה הבשרנית מדי, אז אכלתי עם מזלג. המנה היתה טעימה.
 
הצ'ילי קון קרנה של הבחור, היה מלוח מאד, ונילווה לו טעם מעושן מלאכותי (כזה שמשיגים עם עשן נוזלי). המנה היתה פחות מוצלחת, אבל הבחור היה רעב, וסיים אותה.
 
ליד הבירה, שתינו שני חצאים של וויינסטפן (29 ש"ח), ושילמנו 152 ש"ח בסך הכל.
 
המקום היה די ריק, ובשלב מסויים מישהו הגביר את המוזיקה. אחד הלקוחות שישבו לא רחוק מאתנו, קרא למלצרית שלוש או ארבע פעמים, אבל רק אחרי שהחל לדפוק על השולחן, מישהו שם לב אליו. הוא הצביע עלינו ואמר שאנחנו לא יכולים לשמוע אחד את השני, ושהצוות לא שם לב ללקוחות בגלל המוזיקה, וביקש שינמיכו.
 
נראה שהמקום מיועד לצעירים, למרות המחירים הלא זולים של המנות. לא בטוחה שנחזור.
 
 
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.