אז מה אכלתם בסוף השבוע

[החתולית]

אז מה אכלתם בסוף השבוע

 

[ליטלס3]

אלחנן-תרבות לחם בכניסה לקיבוץ משמרות המלצה על מקום משובח

קו תחתי-מעולה.איכותי טעים.קונספט בעייתי
נדברו להיפגש שם בשישי בבוקר שלוש חברות.
כבר בהגיעי בסביבות 8:40 המקום עמוס ללא מקומות ישיבה.מדובר בישיבה ברחבה בחוץ אל שולחנות קק"ל וכמה שולחנות על הדשא.בפנים יש בר ארוך לאורך החלון.
נכנסים למבנה ונתקלים במבחר מסחרר של לחמים מאפי בוקר וויטרינת עוגות.
יש לוח מחיק עם תפריט.אין מלצרים.התור לקופות ארוך וכולל הן את מי שבא לאכול במקום והן את מי שבא לקנות הביתה.אם אתה מזמין לשבת, אתה מקבל זמזם לאחר התשלום ולוקחת את שהזמנת על מגש פלסטיק כאשר הזמזמם מזמזמם.קונספט בעייתי...
אבל!! כול מה שהזמנתי היה איכותי.
לקחתי סנדוויץ עם גבינה ג'בנה, ירקות וחריף
קפה מעולה ומיץ תפוזים.
לבית לקחת 2 סוגי קראסונים(חמאה ושקדים)
חלת בריוש
בבקה אישית עם קינמון ושוקולד.
בכניסה למקום יש שולחן טעימות קטן מלא כול הזמן ומהווה יופי של אפשרות לטעום ולהזמין לאחר הטעימה.
ישבנו במקום כשעתיים.היה הומה רוב הזמן ברמה של תור ארוך.
שאפו נוסף לאייכות המוצרים- העסקת בעלי מגבלויות בפינוי השולחנות.הצוות נעים מסביר פנים.
כך שלמרות הקונספט הבעייתי-אשריי המקומיים שזכו למקום עם מוצרים מעולים שלא מביישים בולז'רי אמיתי.

בהמשך הסופ"ש ארוחת שבת ביתית טעימה
שבת בבוקר שאריות מאלחנן
מוצ"ש ארוחה של חומוס(עם בשר)-צ'יפס-סלט(פאלפל, מג'דרה קובה וכנאפה מעולה) במסעד אל טורעני בצומת בית השיטה-6 אנשים 260 אוכל.נהננו

 

[mereng]

גורדוס, שבת בצהריים עם הילדים

המקום נפתח ב- 12, וכמה דקות לפני כן הגעתי פיזית למסעדה כדי לתפוס מקום - בשבתות הם לא מאפשרים לשריין מקום מראש למרבה הצער. נכנסנו למסעדה אחרי 10 דקות בערך.
&nbsp
השירות היה מעולה, לאורך כל הארוחה. את התפריט הסודי לא מצאנו באפליקציה חרף מאמצינו, והמלצרים סרבו לעזור.... נמשיך לחפש.
&nbsp
הילדים חלקו מנת ילדים אחת (זה מאוד נוח כשאחד אוהב רק שניצלים ולא אוכל צ'יפס, והשני מעדיף צ'יפס ומוכן לאכול מעט שניצל). האוכל יצא במהירות והיה טרי וטוב, שני הילדים אכלו יפה.
אני אכלתי תפ"א אפויים ממולאים בגבינות - מנה נחמדה מאוד וטעימה. המילוי היה קצת קמצני לטעמי אבל ניחא.
מולי הבחור נהנה מ"מאמא מיה" - תבשיל אסאדו בבישול ארוך בציר ברביקיו, מוקרם בצ'דר, נח בגומחה בלחמניית בריוש, עם קריספי בטטה. היה לו טעים ומתובל היטב.
&nbsp
לקינוח, הילד בחר ב"פבלובה על סטרואידים" -
מרנג ענק עם מרשמלו, שטרויזל, קרם דיפלומט, תותים טריים, קצפת וגלידת תותים בשמנת. הקצפת היתה מתוקה מידי לטענת הבחור, אבל המנה כולה היתה מאוד כייפית והמשפחה נהנתה מאוד. ביקשתי גביע גלידה נוסף לילדון השני וקיבלתי בשמחה וללא חיוב. בנוסף, הילד טיפס על כסא בר והביט כיצד מכינים את הקינוחים, וזכה להסברים מהבחורה המקסימה מאחורי הבר + עוגיה וביצת קינדר והוא היה מאושר.
&nbsp
סכה"כ מקום מצויין לארוחות משפחתיות, בהחלט נבוא שוב ולו בגלל השירות הנעים והסבלני.
אה, ואיך מוצאים את התפריט הסודי ???

 

[דוקטור פוד]

Fuller's אצל בני, המבורגר מושחת במוסד, בוזה ודייגו סאן ועוד

שבוע עמוס עבר על כוחותינו, אצל בני בפאב נחתו חביות של Fuller's', מבשלה בריטית עצמאית קטנה, ביום חמישי התייצבתי בחמש לנקירת הפתיחה וטעמית IPA בריטית מרעננת, מאוד קלילה ועם כשות שמורגשת בסיומת, נהדר! ביום שישי חזרתי לטעום את הפורטר הקטיפתי עם טיפה שיון בסיום, כל החביות התנדפו להם במהלך הסוף שבוע.
בחמישי בערב הלכתי לשמוע את סאונדצ'ק, ועידה על מוסיקה עצמאית במרכב ענב לתרבות, הרצאות מרתקות על מוסיקאים בתרבות בימנו, הקמת קהילות, גיוס תמיכה להופעות וכו' אחרי כמה שעות של הרצאות היינו זקוקים לאוכל אז הלכנו למוסד לסנדויצים מיוחדים באבן גבירול פינת כיכר רבין, המקום קטן וצנוע לעומת וולפניט הסמוכה, אני הלכתי על ההמבורגר של יוכי, בשר קצוץ גס יחסית ששיכשך במשרת חמאתית, נצלה יפה יפה והוגש עם תבשיל כרישה רך, גיבנת ברי ונגיעות של יין אדום מצומצם,ההמבורגר יחסית קטן ודק אבל שמר על עסיסיות מדהימה, הביסים היו כבירים ותפוחי אדמה קטנים שנמעכו וטוגנו היו פחמימה שעזרה להוריד את כל השומן הזה, 59 ש"ח בארוחה כולל שתייה, שווה בהחלט.
שישי התחיל אצל בני בסבב בירות בצהרים, התחלנו לנדוד ברחבי תל אביב וקניתי בבוזה ברחוב החשמונאים קילו גלידה שנזללה עד תום בארוחת הערב- שוקולד ים מעולה, שוקולד-חמאת בוטנים ממכר וסורבה מנגו חמצמץ.
בשבת התחלנו עם פנקייק נוטלה ביתיים ביחד עם קצפת נוטלה ואז הלכנו לבדוק את מצב הנרקיסים בגלילות שהיו בשיאם ואחר זה עברנו בדייגו סאן, בתפריט החורף יש ראמן והתחשק לנו ללגום קצת, התחלנו עם טאקו צמחוני שהיה חביב, טורטיה רכה וטריה, שעועית שחורה, פירורי גבינה וגווקמולי, אבל משהו לא התחבר שם למנה משעמותית, די מיותר.
לעיקרית ראמן צמחוני לאישה שהיה עשיר, ציר מוצלח, קוביות טופו מטוגנות ועוד הפתעות, אני בחרתי ביבימבאפ, קדרה קוראינית של אורז עם ירקות, בשר טחון וביצ עין שמוגש בקערה לוהטת, ערבבתי טוב טוב את כל המרכיבים והתחלתי לטעום, בהתחלה המנה הייתה די פשטנית ומשעממת, אורז-בשר טחון- ירקות, אחרי עירבוב ארוך והמגע של האורז עם הקערה הלוהטת התחולל המהפך והטעמים התחדדו והמנה הפכה למפתיעה בכל ביס.
שתינו פינה קולדה ללא אלכוהול שהייתה חביבה ומרווה וגולדסטר קטנה -200 מ"ל, במחיר מופקע של 18 ש"ח.
קיבלנו על שחבון הבית צורוס חביבים עם רוטב חמאת בוטנים ושילמנו 212 ש"ח סבירים למדי, מקום שהאוכל בו לא רע והתפאורה מסביב אפילו יותר מוצלחת עם אווירה שמשלבת בר קוקטילים בהוואי עם מועדון אסייתי מפוקפק.

 

[מיתר44]

פעם אצלנו ופעם אצלכם - הסלוגן של קפה אל נור

המקום - ברטי לשעבר, הבעלים - קבוצת צעירים שמחזיקים עוד עסקי הסעדה ולהתרשמותי יודעים
היטב את העיסוק.
על ה ״פעם אצלנו״ ידווח בכישרונו חברנו לסעודה. אני רק יכול לעשות פרומו - רוצו ותהנו תרתי משמע.
ה ״פעם אצלכם״ משמעו לרכוש מהמעדנייה הצמודה למסעדה. וכך עשינו למען ארוחת צהריים בשבת:
אצבעות כרוב ממולא בשר ואורז וגם צמחוני - אורז. מצויינים תיבול אוריינטלי וחפים מרוטב. אורז איכות שבושל
במדוייק אל דנטה יבש ואחד אחד ממש כפי שאני אוהב.
סלט לבבות ארטישוק בתיבול חמצמץ. אחלה.
סלט בורגול עם עדשים וחמוציות מתקתק. כייפי.
קציצות דג לוקוס בתוספת זיתים ממולאים בפלפל חריף - מעולות.
עצמות עם מח - כאלו מובחרות שקשה להשיג (עכשיו אני מבין לאן הולכות הטובות).
כל הנ״ל במחיר הרצה מינוס 20% תוגבר ב
סלט סלק, סלט תפוחי אדמה נוסח רוסיה, סלט אבוקדו וסלט פירות לקינוח.
אההה, כן, היין - מונק של דונייה (סוסון ים למי שטרם קישר).

 

[החתולית]

אתם עושים חיסול למלאי היין של סוסון ים?

 

[trilliane]

אישפיש (חיפה), TAKE 2

בעקבות הצלחת הביקור הראשון ולפני שייגמר מבצע הגרופון, קפצנו שוב לארוחת צהריים מאוחרת. היה סבבה, אם כי מעט פחות מוצלח מהפעם הקודמת.

סלטי הפתיחה היו מעט שונים הפעם; יפה שהם מגוונים ומרעננים. אהבתי במיוחד את סלט הלפת ותפוחי העץ וסלט תפוחי אדמה, אפונה ובשר צדפות. חברתי לא אהבה אותו כי היה בו כורכום, לדבריה (לא שמתי לב, ואני דווקא לא אוהדת כורכום).

למנה עיקרית הזמנתי שרימפס ברוטב גבינה כחולה, אגוזים ושמנת. הוא היה לא רע אם כי די כבד, כמצופה... בדיעבד זה היה לי קצת כבד מדי, בפעם הבאה אנסה רוטב קליל יותר. המנה עדיין יפה ונדיבה, אם כי חשנו שהשרימפים קצת פחות טריים/פריכים.

חברתי הזמינה "ריזוטו פירות ים [שרימפס וקלמרי] עם אורז ארבוריו, ירקות, זעפרן ופרמזן" וגם זו הייתה מנה יפה ונדיבה. הפעם טעמתי ממנה – הריזוטו היה מוצלח אבל מלוח מדי לטעמי, וגם היא הסכימה שזה קצת מלוח מדי. מן הסתם בגלל הפרמזן, אבל היה חסר משהו שיאזן זאת, או שאולי היה צריך לוותר על מלח נוסף בבישול (אם היה).

הפעם הצ'יפס אכן היה שמנוני... אבל בלאו הכי לא ממש אכלתי ממנו (אני מעדות הצ'יפס הפריך, כאמור).

בשורה התחתונה: כיף שיש מסעדה כזאת קל"ב על הכרמל. הייתי כנראה מבקרת בה יותר אלמלא חייתי עם אדם שלא נוגע בשום דבר מהים...

(וגם לא יסכים לשבת סתם, כי הריח בחלל האוויר יטריף אותו והוא יטריף אותי...

).

 

[החתולית]

25M וטאנטי באצ'י

בחמישי בצהריים לקחתי את הנער לארוחה ב- 25M. הרבה זמן שאני מבטיחה לו, והנה קיימתי לכבוד יום ההולדת שלו.

ישבנו בגינה הנחמדה של המסעדה, התחממנו בשמש החורפית, וחלקנו די הרבה אוכל:
עראייס (48), שיפוד אונגלה (33), 300 גרם נתחי MINUTE - כללו סקירט, פרוסות דקות של אנטריקוט ונתחים נוספים שלא זיהיתי (75), שיפוד חלקי פנים של טלה (22), ומנת צוואר טלה על פריקי - מנה שהיא חלק מפרויקט מטבח ללא גבולות (64).
חלק מהמנות מוגשות עם סלט עגבניות וטחינה מצויין, וממרח הלימונים כבושים ושום הנפלא שלהם שאני אוהבת מאד (ושוב שכחתי לקנות הביתה).

עם הבשר שתיתי קמפרי תפוזים עם טרגון (36). לסיום הארוחה, קפה שחור לו, וקראק פאי (34). קיבלנו כהפתעה ליום ההולדת, שתי כפיות עמוסות במוס שוקולד עשיר מאד.

שורה תחתונה: הנער נהנה מאד, וביקש שנחזור עם החברה שלו

בשישי נסענו ליקב טוליפ, להשקה של בלאק טוליפ 2014. אחרי טעימה של כמה יינות, ורכישת שישה בקבוקי יין שאין לי מושג איפה נמצא להם מקום במקרר היינות, היינו רעבים.
עצרנו בטאנטי באצ'י לארוחה קלה שחלקנו בינינו:

סלט קולורבי עם גבינת פטה (34) - זה סלט שאנחנו כמעט תמיד מזמינים כי הוא פשוט מצויין;

פיצה ספוריטה עם רוטב עגבניות, ממרח שום אפוי, חצילים,מוצרלה ואורגנו (74) - פיצה חביבה שהייתי צריכה להוסיף לה טיפת מלח. חלק ממנה נארז ונלקח הביתה;

ניוקי סלק מעושן, בטטה, קישואים והל עם מעט שמנת (66) - עוד מנה שאכלנו כבר כמה פעמים, והיא מצויינת בעיני. אני אוהבת הל באוכל וכאן הוא משולב בעדינות ובחכמה. הניוקי עצמם היו טובים ועשויים כהלכה.