ביום ו' רציתי לשחזר משהו שאימי בישלה לא מעט.
רבים נוהגים להתרפק על בישולי אימהותיהם ואני מודה בפה מלא שאימי לא ידעה לבשל.
רק שלושה דברים יצאו לה מוצלחים וגם זה רק בזכות העובדה שלא היו בהם יותר מארבעה מרכיבים.
התבשיל המקורי הנוכחי שלה כלל עוף, בצל, שום ותפו"א.
מניחים בסיר על להבה נמוכה ונותנים למרכיבים להתבשל במיציהם, ללא תוספת מים אפילו.
זה יוצא טעים.
אני כמובן לא מסוגל לעמוד במשימת הארבעה מרכיבים בלבד כך שהוספתי גם גזר,
עשבי תיבול ובירה כנוזל ויצא משהו אכן טעים אבל שונה לחלוטין.
הנוסטלגיה יכולה לחכות
שבת עמדה בסימן מחווה לזוגתי שהיא הצד העמל ביננו והחלטתי להכין ארוחה בסגנון תאילנדי
באופן שמשום מה מכונה כעת בישראל "מוקפץ" אבל הרבה יותר נכון הביטוי שטבע אהרוני
בספר הבישול הסיני הראשון שלו "טיגון-ערבוב".
העסק התבסס על סטייק צלע חזיר פרוס מהצד הבשרי, ירקות טעם כבצל, כרישה, ג'ינג'ר. שום וצ'ילי טרי כמובן
וירקות כתוספת למינהם שכללו גם תירס גמדי שעכשיו בשיא העונה ופטריות ינאנגי שהפציעו בסופר.
הרוטב כלל סאקה שהוא לא בדיוק תאילנדי אבל למי אכפת, רוטב סויה, רוטב דגים ורוטב צדפות*.
הוגש ליד אורז יסמין לבן כמובן.
היא אהבה.
*לגבי רטבים. כידוע לרוטב דגים טעם מאוד דומיננטי, לקח לי שנה בתאילנד להסתגל אליו.
מאחר ומשתמשים בו גם כמלח בתבשיל לא היה מלח אבל כדי שטעמו לא יאפיל על טעם כל התבשיל
העדפתי לחלק בינו ובין רוטב הסויה את תפקיד המלח.
רוטב צדפות מלוח גם למעשה, לכאורה יכולתי לוותר על רוטב הסויה אבל הוא סמיך
והייתי זקוק לזמן בישול בסוף לכן נזקקתי לסויה כנוזל.
ולידיעה, בעוד רוטב סויה או דגים ניתן פשוט ליצוק על מזון כתיבול ולאכול מייד, רוטב צדפות מחייב זמן בישול.
עריכה: בשלב הסיום נוספו בזיליקום תאילנדי וכוסברה קצוצה שלא מופיעים בתמונה.