השבוע אחד מאחי היה בעיר.
מאחר ואני יודע שעקרונית הוא שומר כשרות די חששתי איך אדאג לו לאוכל
כי אצלי בבית אין שום דבר כשר ואין גם שום מסעדה בסביבה שמזכירה אפילו
כשרות אבל הוא הרגיע אותי ואמר שמאחר והוא מסתובב כל הזמן בעולם כבר
התרגל לזייף פה ושם וממילא כשהגיע לכאן החליט לנהוג כבנגקוקאי.
אז אצלי בדירה הוא אכל או פיצות שזוגתי הזמינה ובאופן טבעי כללו גבינה ובייקון
כי אם כבר אוכלים חזיר אז שיהיה עם גבינה ואני ערכתי עליו ניסויים עם טוסטים
שכללו סוגי האם וגבינות שונים.
והדברים היותר רציניים.
ביום שישי, צלע חזיר בקראסט תבלינים יבשים על מחבת פסים עם תפו"א אפוי במילוי רוקפור.
אתמול החלטנו שזו הזדמנות פז ללכת לאותה מסעדת פירות ים בצ'יינה טאון
שזוגתי שמה עליה עין בגלל האויסטרים הענקיים ואני בגלל סוג סרטנים שלא הכרתי.
כבר כשהזמנו את האויסטרים הסתבר שאין. שאלנו מה פשר האויסטרים בחוץ
ונענינו שזה רק השריון להדגמה. למעשה כבר בשלב זה היינו צריכים ללכת כי
מסעדת פירות הים האהובה עלינו נמצאת במרחק כמה פסיעות בלבד. אבל נשארנו
בגלל הסרטן.
הזמנו מולים, סרטן בקארי ששכחו להוציא לנו אז ביטלנו, שרימפס על הגריל, מרק
סנפיר כריש, קוקיס מקומיים, אורז מטוגן עם פירות ים שהתבלבלו ובמקומו הוציאו
לנו נודלס עם פירות ים שהחלטתי להשאיר, את אותו סרטן כמובן, תרד חלוט ושעועית ירוקה.
הסרטן התגלה כאכזבה, ממש לא היה בו מה לאכול אבל היה יקר. כל השאר היה
בסדר גמור. זוגתי ואני התאכזבנו מכמות הפשלות שלא ציינתי את כולן, אחי שלא
מורגל בארוחות כאלו מאוד נהנה וזה מה שחשוב כי אנחנו נפגשים רק אחת לכמה שנים.
מאודה.