אז מה אכלתם בסוף השבוע?

[החתולית]

אז מה אכלתם בסוף השבוע?

 

[milk man]

לויתן

עוד ארוחה נהדרת בלויתן.ראויים לציון טרטר טונה עם מנעד טעמים נהדר וריזוטו עם ארטישוק ירושלמי.מוכן לגור בסיר

עוד היה פרח קישוא בטמפורה,סטייק טרטר,פרושוטו על מצע של תפוחי אדמה וביצי שליו,סטייק וצ׳יפס.

קינחנו בסנדיי,שכבות של גלידת הל מנגו,אננס וקצפת

שתינו רוזה,וינסנט 2015 של סוסון ים,שהתאים לארוחה ולמזג האוויר שלנו.

 

[superman1234]

היינו במסעדת PEPE בטיילת של ראשון.

זוהי מסעדת דגים. היינו 9 מבוגרים
המתכונת היא דומה להרבה מסעדות.
סלטים כולל REFILL כפתיח.- סוגים רבים, טעימים .
מנות עיקריות, אני וזוגתי הזמנו FISH & CHIPS, הגיעו מנות ענקיות. הדג הוא CATFISH וגם הציפס הוכן (כנראה) כמו שצריך-חצי טיגון, הוצאה לקירור והשלמת הטיגון. היה קריספי בחוץ ורך בפנים כמו שצריך.
הוזמנו גם סוגים אחרים של דגים, חלקם בשילוב ביבי שרימפס וחלקם עם כמה אויסטרים .
המסעדה היתה מלאה ואולי בגלל זה השרות היה קצת צולע.
נקודה ציון - לייד המסעדה ישנו מגרש חניה ענק. כך שלא היו בעיות חניה.
בהחלט נחזור (כשנזדמן לראשון.....

)

 

[prizman]

פשעים ועבירות קלות.

שסופ"ש בתאילנד לא מקביל לזה הישראלי כבר כתבתי, כמו בהרבה מקומות בעולם
הוא במה שאצלכם שבת ראשון.
רק שלמעט משרדי ממשלה הכל פעיל כל השבוע כך שסופ"ש נגזר מהיום החופשי שהעובד בחר לו.
אצל זוגתי כרגע זה יום ב', היא תשנה את זה כשיבוא לה, היא משנה מדי פעם. כך
ססופ"ש אצלנו זה היום, אם היינו מתבססים על הימים החופשיים שלי זה היה לנצח.
אז להיום החלטתי להכין צ'ולנט המכונה גם חמין וכאן עברתי על כמה ציוויים מדאורייתא.
הראשון, שהכנתי את הצ'ולנט ליום ב' ולא לשבת.
השני, שלא ציפיתי ליום קר וגשום, הוא נאכל ב 36 מעלות ולשם שינוי לא ירד גשם,
אבל זה לא בשליטתי. יום יורד ויום לא, אי אפשר לדעת. התחזית נותנת רק אחוזי סיכוי לגשם.
בד"כ כשמדובר על מעל 50% בטוח שירד, אם מדובר על 40% הכל יכול להיות.
השלישי, שהחלטתי להכין אותו משוק כבש ולא מבשר בקר או נניח מעוף.
הרביעי, שמחוסר בקישקע השתמשתי בנקניקיה.
העובדה שמדובר בנקניקיית חזיר זניחה לעומת הפשעים האחרים.
אם יקירתי התאילנדית התלהבה כנראה שיצא טוב.
בסופ"ש הישראלי האוכל היה שיגרתי. שישי סטייק מקרל מטוגן בסמ"ז עם
עשבי תיבול וספגטי אליו אוליו.
בשבת צלעות כבש על מחבת פסים, הישנה עדיין, ורק סלט ליד.

 

[מנטיסה]

לא ממש עבירות

אם היית מכנה את זה קסולה זה היה עובר יותר ?

 

[prizman]

יפה. זה השם שניסיתי להיזכר בו.

 

[trilliane]

פיקניק יום העצמאות בחמישי + הדרן בשבת

המארחים הקבועים הוזמנו למקום אחר, רוב החבר'ה מהצד השני בחו"ל, ונותרנו מתי מעט... אבל חברה שגרה בעספיא הרימה את הכפפה, מצאה מקום שקט ונעים ביער בפאתי היישוב, ערכה קניות, עברה אצל הקצב, מילאה שיפודים, הקימה שולחן... ולנו לא נותר אלא למלא אותו בעוד אוכל

.

זוג חברים הכינו סלט פירות לקינוח, זוג אחר הביא סלט חסות עם עגבניות... אבל אני בעייתית כי אני לא אוכלת קציצות, כבש, פרגיות, טחינה, ממרח חומוס תעשייתי (רק של חומוסיות, וגם אז בקטנה), עגבניות טריות, משתדלת להימנע מפיתות ולא שותה שתייה קלה/בירה. בקיצור, הייתי צריכה לדאוג לאוכל שאני כן אוכלת... זה היה קצת שאפתני, אבל עמדתי במשימה.

כדי לא לאכול ממרח חומוס (ועוד תעשייתי...

) הבאתי חומוס גרגירים מונבטים שבישלתי (יצא טוב, החומוס של שופרסל סבבה) + סלט חצילים במיונז קל שהכנתי לראשונה, "בלית ברירה" (תכננתי להתעצל ולקנות, אבל היה חסר של צבר וזה המותג היחיד שעוד איכשהו לא מפריז בכמות המיונז; ברוב התעשייתיים מוסיפים להם גם שמנים ועמילנים וכמות הקלוריות מזנקת לשמים). לשם שינוי קליתי את החצילים על הכיריים (רציתי להשקיע כי זה יותר טעים, ככה אומרים). קיבלתי מחאות נמרצות על הריח שמילא את המטבח לשעות ארוכות (נראה שבעתיד איאלץ לחזור לתנור... לא נורא, בלאו הכי נוח יותר בתנור מבחינת הלכלוך ובעיקר ההשגחה) אבל קיבלתי מחמאות על התוצאה, אז היה שווה.

כדי שיהיה איזשהו בצק שאינו פיתה, החלטתי לנסות להכין קרפים מלוחים מקמח מלא שיתפקדו כסוג של לאפה. יש לי ניסיון בקרפים מתוקים בלבד (לא מאוד, ועדיין), לא בטוחה שבעבר השתמשתי ב-100% קמח מלא והפעם האחרונה הייתה מזמן... ניסיתי מתכון קצת שונה שמצאתי במרשתת (רק החלפתי את החמאה בשמן קנולה – לא מזוכך! לטובת הקורא יוסף, אפשר להירגע) ולא ידעתי איך הם יתפקדו במשימה... בהתחלה הבלילה יצאה לי סמיכה מדי, פעם ראשונה שזרקתי את הראשון לפח (כי הוא באמת היה ממש מפוצלח) וגם המיומנות הקרפית שלי קצת חלודה... לתחושתי הם יצאו עבים ותפלים מדי ולכן יצאתי בתחושת החמצה; להפתעתי אנשים ממש ע-פ-ו עליהם ונשנשו מהם בלי הפסקה.

גם סלט הירקות הקצוץ (נטול עגבניות, אבל עם פלפלים צבעוניים ותפוח) שהכנתי נאכל היטב. בקיצור, ההשקעה השתלמה.

רק לנקניקיות (עוף פשוטות) שקניתי לא כ"כ היו קונים... כן נו, אחרי מפגן הבריאות (היחסי...) הזה צריך קצת "זבל", וקניקיות ביום העצמאות זה החטא השנתי הקבוע שלי. זבל מוצלח, ולא, אני לא רוצה לדעת איך מכינים אותן

.

לפיכך התכנסנו בשבת בביתם של המארחים הקבועים לחיסול נקניקיות (יש להם ילדים וגם המבוגרים אוכלים, אז אין בעיה...) וגרגירי החומוס שנשארו (הכנתי חבילה שלמה של חצי ק"ג...) וזכו לאהדת הקהל. באותה הזדמנות עשינו על הגריל גם את פטריות הפורטבלו שנותרו מהפיקניק (כי כבר היה יותר מדי אוכל) + הוכן עוד סלט ירקות (הפעם קצצו אחרים) עם עגבניות בצד

. אכלתי המממון נקניקיות בכמות שמספיקה לשנה שלמה...

יצאנו שבעים ומרוצים ונשנשנו שוקולדים איכותיים לקינוח (הם קיבלו שלל בונבונירות לפסח בכמות שמשפחה אחת לא יכולה לחסל). אחרי שהילדים הלכו לישון, צפינו ב"גבעת חלפון". חג שמח!

 

[superman1234]

ראשית, שאפו על הכתיבה. ארוך, אבל קראתי הכל וגם נהנתי.

לגבי האוכל, לאור המגבלות שאת מטילה על עצמך , את כנראה לא נהנת מאוכל.

 

[trilliane]

תודה

אני לא "מטילה" על עצמי מגבלות

יש מזון שאני לא אוהבת (או לא אוהבת מספיק) ולכן אני אכן לא נהנית ממנו... כשאני אוכלת מה שאני אוהבת אני נהנית מאוד.

 

[החתולית]

אירוע יום העצמאות, הסאלוף, חומוס עפיף

בחמישי התכנסה המשפחה המורחבת למפגש יום העצמאות המסורתי, וכמו תמיד היה אוכל בשפע. בנה של בן דודתי הוא טבח, והוא ושני קולגות שלו עשו מיני קרקסון על גחלים בחצר.
&nbsp
היו שם נתחי אסאדו (שפונדרה) שתובלו, נעטפו בנייר אלומיניום ונקברו ל- 4 שעות בתוך גחלים; ירקות שנאפו או נצלו: גזרים בצבעים שונים, תפוחי אדמה מזנים שונים, בצלים, דלעת ועוד; ממרח כמו חומוס מדלעת שנמעכה ועליה פוזרו גרגרי חומוס מתובלים; קבבים (הרבה קבבים); לפחות 10 סוגי סלטים שונים, החל מגרסא של טאבולה וכלה בסלט מבוסס כרובית.
על השולחנות הונחו צלחות גדולות עם צנוניות וקולרבי, פטרוזיליה, כוזברה, ראשד ובצל ירוק (ככה זה אצל פרסים שהרי ידוע שמוצאנו מן העז).
&nbsp
לקינוח: מעמולים וטישפשטיל תוצרת בית שהכינה אחת מבנות הדודות, פרוסות אבטיח (לא מספיק מתוק עדיין) ועוגיות.
&nbsp
בשישי היה משחק כדורגל בשכונת התקווה, וקבוצת האוהדים נפגשה בסאלוף, להכין את השכונה ואת עצמנו לנצחון. טעיתי והזמנתי קובאנה שהיתה יבשה, בהירה מדי, ולא טעימה. התינוקת שבחבורה (כמעט בת שנתיים) נישנשה אותה בשמחה.
ניצחנו את הפועל כפר שלם 2-0, ונסענו הביתה שמחים וטובי לבב.
&nbsp
הבחור חזר מנסיעת עבודה ארוכה בשישי בלילה, ובשבת בבוקר כבר היינו צריכים לקחת את הרכב שלו למוסך בקלנסווה. מסאבחה אצל עפיף היתה דבר מובן מאליו.