אז מה אכלתם בסוף השבוע?
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
חייבתלהגיב
New member
ארוחת יום הולדת במסה בליל שישי.
אז הלכנו למסה בפעם הראשונה בליל שישי. הרושם הראשוני של בעלי מהמקום היה לא מאוד טוב, והעיצוב נראה לו פלצני (הלבן, הוילונות, ה"שיש" של השולחן, ההקרנות - הכל בעצם). לי העיצוב נראה בסדר ולפחות לא הפריע.
יתרון מאוד גדול מבחינתי הוא שלשולחנות (פרט למרכזיים הארוכים) יש ספה בצד אחד - ואני מאוד אוהבת מסעדות עם ספה (ומחפשת מקום נחמד כזה מאז שסגרו את תהל), ונהניתי לשבת לצדו. אבל, כידוע, השולחנות במסה מאוד צפופים (אני לא מדברת על השולחן המרכזי שבו יושבים ממש יחד), ולכן היה קצת מוזר לשבת מאוד סמוך לזוג אחר
, אבל הם עזבו תוך זמן קצר והיה לנו מקום לשבת יחד לבד.
למנות ראשונות הזמנו כבד אווז ולרונה ובקלאווה עגל. רצינו להזמין גם שקדי עגל אבל נגמר (השולחן היה ל-22:00). בעלי חשק ברביולי שאלוט אבל מאחר שהוא מופיע גם במנת הלברק החלטנו להזמין מנת לברק ("חצי מנה") ונתח קצבים (בחירה של בעלי) לעיקריות.
לפני שהגיעו הראשונות קיבלנו מרק אפונה עם פלפל שיפקה שהיה נחמד (במיוחד המה שזה לא יהיה הקראנצ'י שהיה בתוך המרק הוסיף).
כבד האווז היה מצוין, אם כי זה לא מאוד קשה (לפחות במסעדות יוקרה) - אני לא הרגשתי שוקולד כמעט בכלל (אבל כן מתיקות), בעלי הרגיש יותר מדי שוקולד. הוופל שהוגש עם הכבד היה יבש, וההשוואה למנת ה-apple bacon waffles שאכלנו במונטריאול עם רוטב שוקולד לבן ברשת בתי קפה הייתה בלתי נמנעת - והוופל המושלם עם הבייקון והתפוחים לקח בגדול (והוא לא "מנת הדגל" ולא עולה 112 ש"ח)... שוב, הכבד היה מאוד טעים, אבל כמו כבד אווז סטנדרטי במסעדה יוקרתית. שוט הלימון (לא יודעת למה בתפריט כתוב שוט שוקולד) הזכיר נוזל ניקוי במידה מסוימת, אבל עדיין שתיתי אותו עד הסוף
.
בקלאוות העגל הייתה טעימה למדי. כמו שקראתי בביקורות אחרות, אכן קשה קצת להבחין בטעם של בשר (אם היו אומרים לי שאלה תמרים ולא בשר הייתי מאמינה), אבל הסך הכל טעים, והפילו (<- לא שגיאת כתיב) מוצלח. אכלנו רק חצי כי בעלי לא אהב (הוא באופן כללי לא אוהב בשרים מתוקים במיוחד, ואני אוהבת מאוד - ובשרים עם תיבול של הבקלאווה במיוחד מאז החתונה שלנו בקפריסין - אבל בקפריסין זה היה יותר טוב, וגם עם יותר טעם של בשר), ואני, למען האמת, כבר הייתי די מלאה.
אחר כך עברנו לעיקריות. אני קיבלתי את פילה הלברק. הוא היה עשוי בצורה מושלמת מכל הבחינות, ואם זו הייתה פעם ראשונה שבה הייתי אוכלת פילה לברק הייתי מתלהבת (כמו שאכן קרה בפעם הראשונה האמיתית שבה אכלתי פילה לברק), אבל זו לא הייתה הפעם הראשונה - אז פשוט נהניתי מהמנה הטעימה, אבל בלי התלהבות ובלי שזה יחדש משהו. הלברק הגיע עם רביולי שאלוט, כאמור, קציפת פורצי'ני, פטריות וארטישוק. אישית, לא ברור לי למה אנשים אוכלים ארטישוק - אכלתי את אחת החתיכות והספיק לי. הקציפה הייתה בסדר, אם כי... קציפה. הרביולי שאלוט (הגיעו בסך הכל שניים - אז אחד לי ואחד לבעלי) היה החלק הכי גרוע בארוחה, לטעמי, ושנינו שמחנו שלא הזמנו את הרביולי למנה ראשונה. למלא רביולי בבצל שאלוט זה פשוט לא רעיון מאוד מוצלח - זה יותר מדי בצל, זה מריר קצת, זה פשוט לא.
המנה השנייה הייתה נתח קצבים בציר מרלו עם קרם תפוח אדמה. הנתח הגיע על שיפוד, ומידת העשייה הייתה M, כפי שהמליץ המלצר. הבשר היה טעים מאוד, עם או בלי הרוטב. הפירה הגיע עם שלל דברים בפנים שבעיקר ניסינו ולא הצלחנו לזהות והיה בסדר. בסך הכל מנה טעימה, אבל מבחינה VFM... לא ממש.
לקינוח לקחנו את קינוח התות שמגיע בצנצנת ומאחר שחגגנו קיבלנו על חשבון הבית מוס שוקולד עם סורבה פירות יער (נדמה לי שזה פירות יער - המלצר אמר רק מוס שוקולד), פלוס זילוף של "מזל טוב" על הצלחת. אם יש שילוב שאני לא אוהבת זה פטל/פירות יער עם שוקולד - אז מהר מהר הורדתי את הסורבה מהמוס. כל אחד בנפרד אני אוהבת מאוד, ושניהם היו טובים מסוגם - גם המוס היה מאוד טעים, והסורבה היה החלק שהכי אהבתי מהקינוחים. לגבי קינוח התות, לצערי גם בו מסתתרים פירורי שוקולד שנוגעים בפירות יער. פירקתי את הכל. את המקרונים לא אהבתי ולא אכלתי, וגם לא את גלידת יוגורט תות או את הקרם. אבל נהניתי מהריבות בתחתית של פירות יער ותות, יחד עם המרנג (בקיצור, אם זה היה פבלובה הייתי אוהבת את זה ממש
).
אוקיי, אז הביקורת הזאת פושרת משהו. הופתעתי למצוא את עצמי בצד שלא מתלהב ממסה. הכל היה טעים (חוץ מהרביולי), חלק אפילו טעים מאוד (כבד האווז, הלברק, נתח הקצבים - בעצם, כל החלקים ה"מרכזיים" של המנות) - אבל לא היה פה משהו חדש (טוב, רביולי שאלוט זה חדש - אבל זה גם לא טעים...) או מרגש במיוחד, והתחושה הייתה גם שהתמחור גבוה מדי. ובכל זאת, אנחנו עדיין מסתקרנים לנסות מנות אחרות בתפריט (כמו הניוקי ושקדי העגל שאזלו), ולא בלתי סביר שנפקוד את המסעדה שוב - אם כי כנראה רק בעסקית / עסקית שבת. ואני ממש לא יכולה להגיד שזו הייתה ארוחת יום הולדת מאכזבת - היא הייתה טעימה, הייתה בה ספה (מה שאני מאוד אוהבת, כאמור), והכל בעצם היה מוצלח. אז לא היו תגליות חדשות ומסעירות, אבל גם טעים ומוצלח זה סבבה.
שתהיה לכולם שנה אזרחית טובה!
אז הלכנו למסה בפעם הראשונה בליל שישי. הרושם הראשוני של בעלי מהמקום היה לא מאוד טוב, והעיצוב נראה לו פלצני (הלבן, הוילונות, ה"שיש" של השולחן, ההקרנות - הכל בעצם). לי העיצוב נראה בסדר ולפחות לא הפריע.
יתרון מאוד גדול מבחינתי הוא שלשולחנות (פרט למרכזיים הארוכים) יש ספה בצד אחד - ואני מאוד אוהבת מסעדות עם ספה (ומחפשת מקום נחמד כזה מאז שסגרו את תהל), ונהניתי לשבת לצדו. אבל, כידוע, השולחנות במסה מאוד צפופים (אני לא מדברת על השולחן המרכזי שבו יושבים ממש יחד), ולכן היה קצת מוזר לשבת מאוד סמוך לזוג אחר
למנות ראשונות הזמנו כבד אווז ולרונה ובקלאווה עגל. רצינו להזמין גם שקדי עגל אבל נגמר (השולחן היה ל-22:00). בעלי חשק ברביולי שאלוט אבל מאחר שהוא מופיע גם במנת הלברק החלטנו להזמין מנת לברק ("חצי מנה") ונתח קצבים (בחירה של בעלי) לעיקריות.
לפני שהגיעו הראשונות קיבלנו מרק אפונה עם פלפל שיפקה שהיה נחמד (במיוחד המה שזה לא יהיה הקראנצ'י שהיה בתוך המרק הוסיף).
כבד האווז היה מצוין, אם כי זה לא מאוד קשה (לפחות במסעדות יוקרה) - אני לא הרגשתי שוקולד כמעט בכלל (אבל כן מתיקות), בעלי הרגיש יותר מדי שוקולד. הוופל שהוגש עם הכבד היה יבש, וההשוואה למנת ה-apple bacon waffles שאכלנו במונטריאול עם רוטב שוקולד לבן ברשת בתי קפה הייתה בלתי נמנעת - והוופל המושלם עם הבייקון והתפוחים לקח בגדול (והוא לא "מנת הדגל" ולא עולה 112 ש"ח)... שוב, הכבד היה מאוד טעים, אבל כמו כבד אווז סטנדרטי במסעדה יוקרתית. שוט הלימון (לא יודעת למה בתפריט כתוב שוט שוקולד) הזכיר נוזל ניקוי במידה מסוימת, אבל עדיין שתיתי אותו עד הסוף
בקלאוות העגל הייתה טעימה למדי. כמו שקראתי בביקורות אחרות, אכן קשה קצת להבחין בטעם של בשר (אם היו אומרים לי שאלה תמרים ולא בשר הייתי מאמינה), אבל הסך הכל טעים, והפילו (<- לא שגיאת כתיב) מוצלח. אכלנו רק חצי כי בעלי לא אהב (הוא באופן כללי לא אוהב בשרים מתוקים במיוחד, ואני אוהבת מאוד - ובשרים עם תיבול של הבקלאווה במיוחד מאז החתונה שלנו בקפריסין - אבל בקפריסין זה היה יותר טוב, וגם עם יותר טעם של בשר), ואני, למען האמת, כבר הייתי די מלאה.
אחר כך עברנו לעיקריות. אני קיבלתי את פילה הלברק. הוא היה עשוי בצורה מושלמת מכל הבחינות, ואם זו הייתה פעם ראשונה שבה הייתי אוכלת פילה לברק הייתי מתלהבת (כמו שאכן קרה בפעם הראשונה האמיתית שבה אכלתי פילה לברק), אבל זו לא הייתה הפעם הראשונה - אז פשוט נהניתי מהמנה הטעימה, אבל בלי התלהבות ובלי שזה יחדש משהו. הלברק הגיע עם רביולי שאלוט, כאמור, קציפת פורצי'ני, פטריות וארטישוק. אישית, לא ברור לי למה אנשים אוכלים ארטישוק - אכלתי את אחת החתיכות והספיק לי. הקציפה הייתה בסדר, אם כי... קציפה. הרביולי שאלוט (הגיעו בסך הכל שניים - אז אחד לי ואחד לבעלי) היה החלק הכי גרוע בארוחה, לטעמי, ושנינו שמחנו שלא הזמנו את הרביולי למנה ראשונה. למלא רביולי בבצל שאלוט זה פשוט לא רעיון מאוד מוצלח - זה יותר מדי בצל, זה מריר קצת, זה פשוט לא.
המנה השנייה הייתה נתח קצבים בציר מרלו עם קרם תפוח אדמה. הנתח הגיע על שיפוד, ומידת העשייה הייתה M, כפי שהמליץ המלצר. הבשר היה טעים מאוד, עם או בלי הרוטב. הפירה הגיע עם שלל דברים בפנים שבעיקר ניסינו ולא הצלחנו לזהות והיה בסדר. בסך הכל מנה טעימה, אבל מבחינה VFM... לא ממש.
לקינוח לקחנו את קינוח התות שמגיע בצנצנת ומאחר שחגגנו קיבלנו על חשבון הבית מוס שוקולד עם סורבה פירות יער (נדמה לי שזה פירות יער - המלצר אמר רק מוס שוקולד), פלוס זילוף של "מזל טוב" על הצלחת. אם יש שילוב שאני לא אוהבת זה פטל/פירות יער עם שוקולד - אז מהר מהר הורדתי את הסורבה מהמוס. כל אחד בנפרד אני אוהבת מאוד, ושניהם היו טובים מסוגם - גם המוס היה מאוד טעים, והסורבה היה החלק שהכי אהבתי מהקינוחים. לגבי קינוח התות, לצערי גם בו מסתתרים פירורי שוקולד שנוגעים בפירות יער. פירקתי את הכל. את המקרונים לא אהבתי ולא אכלתי, וגם לא את גלידת יוגורט תות או את הקרם. אבל נהניתי מהריבות בתחתית של פירות יער ותות, יחד עם המרנג (בקיצור, אם זה היה פבלובה הייתי אוהבת את זה ממש
אוקיי, אז הביקורת הזאת פושרת משהו. הופתעתי למצוא את עצמי בצד שלא מתלהב ממסה. הכל היה טעים (חוץ מהרביולי), חלק אפילו טעים מאוד (כבד האווז, הלברק, נתח הקצבים - בעצם, כל החלקים ה"מרכזיים" של המנות) - אבל לא היה פה משהו חדש (טוב, רביולי שאלוט זה חדש - אבל זה גם לא טעים...) או מרגש במיוחד, והתחושה הייתה גם שהתמחור גבוה מדי. ובכל זאת, אנחנו עדיין מסתקרנים לנסות מנות אחרות בתפריט (כמו הניוקי ושקדי העגל שאזלו), ולא בלתי סביר שנפקוד את המסעדה שוב - אם כי כנראה רק בעסקית / עסקית שבת. ואני ממש לא יכולה להגיד שזו הייתה ארוחת יום הולדת מאכזבת - היא הייתה טעימה, הייתה בה ספה (מה שאני מאוד אוהבת, כאמור), והכל בעצם היה מוצלח. אז לא היו תגליות חדשות ומסעירות, אבל גם טעים ומוצלח זה סבבה.
שתהיה לכולם שנה אזרחית טובה!
סוף סוף נצחון, אבו גוש והרבה כביסה
בשישי עלינו ירושלימה למשחק כדורגל, ואחרי נצחון מתוק בדקה ה- 96 הנהג החליט שעוצרים אצל נאג'י באבו גוש.
בביקור הראשון שלנו במסעדה, עזרתי לו לבחור מנה, ואמרתי שסיניה עגבניות יכולה להיות מנה מצויינת. הוא הזמין אותה, ומאז מזמין אותה בכל פעם, וגם ביום שישי. בסך הכל, מכינים אותה כמו שצריך בנאג'י.
אני אכלתי רק בקטנה - חצילים ממולאים אורז וירקות (18) וקובה נבלוסיה מטוגן (17).
מנת החצילים מורכבת משתי יחידות לא גדולות של חצילים מבושלים רק מעט, היה טיפה קשה לחתוך אותם עם סכין רגילה. הטעם, לעומת זאת, היה מצויין - האורז היה עשוי בדיוק במידה הנכונה, והתיבול היה מדוייק. בהחלט מנה שאזמין שוב.
מנת הקובה מורכבת משלוש יחידות קטנות. הקובה טוגן נכון ולא היה ספוג שמן, תערובת הבשר והצנוברים היתה מתובלת מצויין והיה בה ניחוח קינמון.
בערב אכלנו בבית ארוחה משפחתית עם הנער שמאז התחיל לעבוד במסעדה, עובד בימי שישי בערב. התפריט היה פשוט מאד: מרק ירקות עם הרבה שקדי מרק (לבקשת הנער), נתח קצבים עשוי על המחבת בשמן זית וחמאה, צ'יפס וסלט ירקות. לקינוח - תותים ובננות עם שמנת חמוצה.
בשבת, התחלתי לכבס את הררי הכביסה שהנער הביא איתו - 6 מכונות כביסה!!!
האוכל היה בהתאם - חומוס ופלאפל שהבחור הביא מזמר, ובערב ארוחת שאריות.
בשישי עלינו ירושלימה למשחק כדורגל, ואחרי נצחון מתוק בדקה ה- 96 הנהג החליט שעוצרים אצל נאג'י באבו גוש.
בביקור הראשון שלנו במסעדה, עזרתי לו לבחור מנה, ואמרתי שסיניה עגבניות יכולה להיות מנה מצויינת. הוא הזמין אותה, ומאז מזמין אותה בכל פעם, וגם ביום שישי. בסך הכל, מכינים אותה כמו שצריך בנאג'י.
אני אכלתי רק בקטנה - חצילים ממולאים אורז וירקות (18) וקובה נבלוסיה מטוגן (17).
מנת החצילים מורכבת משתי יחידות לא גדולות של חצילים מבושלים רק מעט, היה טיפה קשה לחתוך אותם עם סכין רגילה. הטעם, לעומת זאת, היה מצויין - האורז היה עשוי בדיוק במידה הנכונה, והתיבול היה מדוייק. בהחלט מנה שאזמין שוב.
מנת הקובה מורכבת משלוש יחידות קטנות. הקובה טוגן נכון ולא היה ספוג שמן, תערובת הבשר והצנוברים היתה מתובלת מצויין והיה בה ניחוח קינמון.
בערב אכלנו בבית ארוחה משפחתית עם הנער שמאז התחיל לעבוד במסעדה, עובד בימי שישי בערב. התפריט היה פשוט מאד: מרק ירקות עם הרבה שקדי מרק (לבקשת הנער), נתח קצבים עשוי על המחבת בשמן זית וחמאה, צ'יפס וסלט ירקות. לקינוח - תותים ובננות עם שמנת חמוצה.
בשבת, התחלתי לכבס את הררי הכביסה שהנער הביא איתו - 6 מכונות כביסה!!!
האוכל היה בהתאם - חומוס ופלאפל שהבחור הביא מזמר, ובערב ארוחת שאריות.
מונא בירושלים
יומולדת שלי + יורש שגר בעיר הקודש עכשיו + אפשרויות מוגבלות בשבת הביאו אותנו למונא.
בקצרה: השירות היה מעולה ללא דופי. האוכל היה טוב מאוד. התמחור מאוד יקר.
מנות ראשונות: חלקנו סשימי סלמון (מעולה) וגבינת קש עם קרקרים תוצרת בית, סלק אפוי ומרקחת פירות יער (טעים אבל לא "מנה"). קיבלנו טעימות מרק (פטריות?) ולחם (קימל, טעים) ע"ח הבית. מנת הלחם חודשה ללא בקשה מצידנו (שירות מעולה כבר אמרנו).
מנות עיקריות: סטייק לזוג שהיה עשוי היטב (אבל בסוף סטייק הוא סטייק, לא מסעיר), רביולי גבינה עם חמאת מרווה (מנה ראשונה שהזמנו לעיקרית, טובה מאוד) ופסטה תוצרת בית (ששכחתי את שמה) עם ירקות (טעים אבל חסר ייחוד).
קינוחים: חלקנו מוס מסקרפונה (חסר ייחוד בעליל, משהו שטועם כמו "גוש גבינת שמנת עם רוטב פירות יער") ומילפיי (שאינה מלפיי כלל אבל היתה טעימה מאוד).
היינו ארבעה, השארנו משהו כמו 730 ש"ח לפני טיפ. היה טוב אבל לא השאיר טעם של עוד.
יומולדת שלי + יורש שגר בעיר הקודש עכשיו + אפשרויות מוגבלות בשבת הביאו אותנו למונא.
בקצרה: השירות היה מעולה ללא דופי. האוכל היה טוב מאוד. התמחור מאוד יקר.
מנות ראשונות: חלקנו סשימי סלמון (מעולה) וגבינת קש עם קרקרים תוצרת בית, סלק אפוי ומרקחת פירות יער (טעים אבל לא "מנה"). קיבלנו טעימות מרק (פטריות?) ולחם (קימל, טעים) ע"ח הבית. מנת הלחם חודשה ללא בקשה מצידנו (שירות מעולה כבר אמרנו).
מנות עיקריות: סטייק לזוג שהיה עשוי היטב (אבל בסוף סטייק הוא סטייק, לא מסעיר), רביולי גבינה עם חמאת מרווה (מנה ראשונה שהזמנו לעיקרית, טובה מאוד) ופסטה תוצרת בית (ששכחתי את שמה) עם ירקות (טעים אבל חסר ייחוד).
קינוחים: חלקנו מוס מסקרפונה (חסר ייחוד בעליל, משהו שטועם כמו "גוש גבינת שמנת עם רוטב פירות יער") ומילפיי (שאינה מלפיי כלל אבל היתה טעימה מאוד).
היינו ארבעה, השארנו משהו כמו 730 ש"ח לפני טיפ. היה טוב אבל לא השאיר טעם של עוד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.