אז מה אכלתם בסוף השבוע?

[החתולית]

אז מה אכלתם בסוף השבוע?

 

[Maldini Girl]

ביקור ראשון ואחרון באל דנטה

גררתי אתמול את בן זוגי לאל דנטה, כי התחשקה לי פסטה טובה ושמעתי עליה המלצות. זו מסעדה שאיכשהו כבר שנים עוברת מתחת לרדאר הירושלמי.
הזמנו לראשונות פרמז'נה, שזה בעצם חציל ברוטב עגבניות ופרמז'ן שהיה סתם.
סלט אנדיב שהיה לטעמי מצוין.
לעיקריות הוא לקח פיצה מרגריטה, הוא אמר שהיא הייתה בסדר אבל בעייני היא הייתה די רעה. באופן כללי לרוטב העגבניות (גם זה של החצילים) היה טעם לוואי מוזר שאני לא יודעת לשים עליו את האצבע. אוי אבקת מרק למרות שלא מאמינה.
אני לקחתי פסטה ברבוניות. הפסטה עצצמה הייתה לא רעה, עבה ובשרנית, הרוטב היה בסדר. הברבוניות היו מבאסות. כאילו סתם זרקו אותן פנימה במקום לתת להן צריבה יפה שהייתה משדרגת אותן פלאים.
קינחנו בעוגת גבינה שדווקא הייתה טובה.
סה"כ 286 ש"ח לא כולל שתיה. לא עפתי. לא מאמינה שנחזור.
ובנימה זו, כמה אני מתגעגעת לטופולינו/ טופוליאונה שבמשך שנים תחזקה מטבח איטלקי מופתי בירושלים, כשר חלבי או כשר בשרי והוכיחה שאפשר. מאז שהלכה לעולמה לפני כ3 שנים שום מקום לא מתקרב אליה ומבחינתי נותר רק להתגעגע.
&nbsp

 

[החתולית]

אנה איטלקית, לא? איך היא?

 

[Maldini Girl]

אנה טובה

אבל לא מצוינת. היא ללא ספק טובה יותר מאל דנטה. אני אוהבת את ארוחות הבוקר שלהם. אבל קיוויתי למשהו אחר. גם יש שם בעיית שירות מבולבל מאד לעיתים קרובות.

 

[החתולית]

לא אכלתי באף אחת מהן

 

[gastro101]

הייתי באנה לפני כחדש עם בנותי הצמחוניות , בערב

היה מלא אלגמרי ואפילו חיכינו לשולחן, בינתים קבלנו כוס של יין לבן מבעבע - איכותי ,של יקבי רמת הגולן (חודשים קדם בטלביה גם בעיה עם השולחן וגם קבלנו כוסות יין מבעבע אבל הורגש שהוא לא איכותי)

המנות הראשונות היו טובות כולל מנת ניוקי, העיקריות היו קטנות ביחס למחיר (סך הכל פסטה...) הטירמיסו היה מעולה .
מסעדה כשרה. תמחור גבוה יחסית לתמורה בצלחת -לטעמי

 

[yyyggg]

ביקור ראשון (!) בבראסרי

קשה להאמין אבל מעולם לא ביקרנו בבראסרי עד היום. אנחנו לא מזדמנים בד"כ לאזור הזה של העיר ועד כה לא מצאנו לנכון להגיע אליו במיוחד. אבל ביום שישי בצהרים היתה לנו הרצאה במרכז ענב הסמוך (על גג גן העיר) והחלטנו שזו הזדמנות טובה להזמין מקום.
כשהגענו לקראת שתיים, כמעט ברחנו... ידענו שהמקום מבוקש אבל לא היינו מוכנים נפשית לצפיפות ולרעש בכניסה - אשתי מאד רגישה לזה. בפנים מפוצץ כמובן, והאקוסטיקה "ייחודית" (אם לומר בעדינות) כך שהיה מאד רועש. אבל החלטנו להתגבר ולהשאר ולא הצטערנו. בשעות שהיינו ניתן להזמין עדיין מתפריט הבראנץ' אבל העדפנו ללכת על התפריט העיקרי המעניין יותר (ביצים אפשר לקבל בכל מקום).
על התפריט אין מה להוסיף מעבר לכל מה שכולם יודעים, הוא אכן משתדל ומצליח לעורר אסוציאציות של ביסטרו בפריז. אשתי הזמינה בויאבז - הספיישל הקבוע של יום שישי, ואני בחרתי משום מה דווקא קורדון בלו - אולי כי לא כל כך רגיל למצוא את המנה הזו בארץ. הבויאבס היה מעולה, קערה ענקית מלאה נזיד סמיך דגי-אניסי עם שפע של פירות ים ונתחי דג, יחד עם הטוסטים וממרח הרוי המקובלים. הקורדון בלו היה טעים, חזה עוף בציפוי פריך ממולא תערובת גבינות חרדלית (אמור להיות גם האם שלא כ"כ הרגשתי). לשבחם ייאמר שהחזה העבה היה עשוי בשלמות, לא מיובש לא נא ובלי לשרוף את הציפוי - לא כ"כ פשוט לביצוע! מנה לא מרגשת אבל טעימה ומספקת בהחלט. עם העוץ הזמנתי וקיבלתי גראטן תפו"א טעים.
השיא היה בקינוח, המלצרית המליצה בחום על קרפ סוזט למרות האסוציאציות הארכאיות - וטוב עשינו שהקשבנו לה, הקרפים הנימוחים שחו ברוטב מופלא של חמאה תפוזים וקרמל (וכנראה גם אלכוהול שהתאדה), קשה לתאר עד כמה זה טעים ומושחת. שווה לחזור במיוחד בגלל המנה הזו.
כל הנ"ל בתוספת כוס יין מוסקדה, כוס בירה, אספרסו כפול ותה עם נענע, כ 360 ש"ח כולל שירות, סכום סביר לדעתנו. לגמרי עושה חשק לחזור ולנסות עוד אופציות בתפריט.

 

[החתולית]

סה"כ קלאסיקה

כל הכבוד לכם על היכולת לשבת ברעש של הבראסרי ביום שישי בצהריים

 

[נחשונת]

בפרפרזה על פוליטיקה: אין על הבראסרי

אנו מבקרים כאן מדי כמה חודשים ובאים במיוחד כי זה בהחלט שווה את הטרחה וחיפוש החניה. שנים רבות שהמסעדה הזו שומרת על רמה גבוהה בכל הפרמטרים.