על זירוזים ...מה דעתכן ..?

על זירוזים ...מה דעתכן ..?

מעתיקה גם לפה הודעה שרשמתי בפורום הריון ולידה בנושא מניין שבועות וזירוזים:
משתפת אותכן בשיחה ארוכה שהייתה לי עם רופא הנשים שלי מהביקור האחרון לפני יומיים (שהוא גם רופא מחוזי ומ-א-וד נחשב בתחומו)
הוא חזר מכנס ארצי עם ראשי וטובי המומחים בארץ גם עם נציגות מהעולם (חול) בתחום זירוז לידה
בנקודה הסופית (ובאמת שאקצר כי שוחחנו על זה ארוכות)
ערכו בתקופה האחרונה איסוף נתונים (סטטיסטיים כמובן) ממחקרים רבים שבוצעו בארץ ובעולם בנושא "מתי לזרז אישה"
כאשר יש מאות אלפי מקרים שנבדקו (בדיעבד כמובן) נבדקו
נשים בהריון תקין תקין, ללא שום ממצאים חריגים, שההריון תקין לחלוטין, ללא שום סיכון לעובר
ללא שום סימנים של הזדקנות שליה, מיעוט מים, או כל גורם אחר שיכול להוות בעייה מבחינת לא האם ולא התינוק
כאשר יודעים בוודאות שמניין השבועות של ההריון מדוייק
ונמצא : (ותתפלאו על זה)
שהחל מהשבוע ה 39 - עוברים ברחם לא מרוויחים רווח משמעותי מזמן השהות ברחם, זאת עד שבוע 41- לעומת הסכנות
והסיבוכים הצפויים בזירוז לידה בשבועות אלו.
לעומת זאת- החל מהשבוע ה 41 כל המחקרים הראו שהסכנות והסיבוכים הן לאם והן ליידות עולים (שוב כאשר הכל הכל תקין
ואין שום סימן ללידה) ולמעשה התינוק "מפסיד" מעצם השהות ברחם ולכן יש לבצע זירוז כדי לצמצם את אותם הסיכונים.
המשמעות :
אם פעם היו מתחילים לזרז נשים החל מהשבוע ה 42 ,
היום ממליצים לזרז נשים החל מהשבוע ה 41.

כמובן שאם יש איזו שהוא גורם נוסף (החל מגורם תינוקי ועד גורם אימהי) רופאים ממליצים לבצע זירוזים לפני מועד זה.

את האמת - הקשבתי, האזנתי, הייתי פתוחה ככל שיכולתי (כתבתי רק את התמצית של הדברים מבלי להיכנס לעומק),
ו....לא השתכנעתי מספיק. טענתי ש- תינוק יודע מתי להיוולד , שליה יודעת מתי היא צריכה לאותת לגוף להתחיל בתהליך לידה
פעילה, וכל עניין קביעת "מועד" הלידה הקבוע - עושה נזק רק לאימהות ולרופאים .
נכון שיש איזה שהוא זמן יעד שמראה על זמן סיום הריון, שאיננו בהכרח 40 או 41 וגם לא 42 שבועות.
וכל עוד תינוקי מרגיש מעולה, ללא כול סימנים קליניים שמראים על בעייה - אני יותר מאמינה בזכותה של האישה להחליט
האם להסכים ולהשתכנע או לא. כי יש גם שונות בין אם לאם, בין הריון להריון, הכל אבל הכל קובע בתוך קבלת ההחלטות.

מה אתן אומרות ?....

 
אני כמובן לא מכירה את המחקרים, לא יודעת איך הם נעשו,

מי ממן אותם ומה האנטרסים הנוספים (חוץ מטובת האם והתינוק) שמעורבים בעניין.
האינטואיציה שלי כמו שלך אומרת שהתינוק יודע מתי לצאת אבל... לא אחת ניתקלתי במקרים של אמהות שעצרו את הלידה
בגלל חוסר מוכנות שלהן ומצד שני כניראה שאם היתה סכנה והתינוק היה חייב לצאת גם האמא הכי לא מוכנה לא היתה מצליחה לעצור את הלידה...
בקיצור אין לי הרבה מה להגיד, כן, נתקלתי במקרים של פטירת תינוקות ברחם בשבוע 39-40 ודווקא במקרים האלה הכל היה תקין ולא דובר על זרוז.
לא יודעת, מעניין. אני עדיין מאמינה שהגוף והתינוק יודעים הכי טוב.
 
לפי מה שהבנתי ממנו

מדובר במטה מחקר (אוסף נרחב מאוד של מחקרים מכלל העולם שרוכזו לתוך מחקר סטטיסטי אחד) כידוע בעולם הרפואה
הכל עניין של סטטיסטיקה.
שבסה"כ הכלל אומר - לזרז לידה במקום בשבוע 42 כפי שנהוג היום לידי שבוע 41.
&nbsp
הוא הציג את הדברים בצורה מאוד רצינית עם הסברים ורצונל (רפואי !) אני "התווכחתי" איתו מהפן הרגשי / אימהי
שכלתני, שאומר - שהגוף לא בזבזן במצבו הבריא (לא אצל חולים) לא מאפשר שום תהליך בתוכו שאינו יעיל , וגם אם
רופאים אינם מבינים את משמעות התהליך זה לא אומר דבר. כפי שאני רואה את הדברים
כאשר רופאים כן רואים צורך לזרז - כמו מיעוט מים, או סימניים ויזואלים בUS להזדקנות שליה, כאשר העובר מרגיש טוב
מבחינת מדדים, כאילו הם נדרשים לתחילת תהליך לידה. שכן אז השליה (התקינה) משחררת את ההורמונים הדרושים לרחם ולמוח - כלומר לגוף האשה ולתינוק עצמו להתכונן ללידה.
בואו נתאר לעצמנו מצב שבו אין הזדקנות השליה, יש מספיק מים, יש זרימת דם אופטימלית לעובר, עובר פעיל עם כל מדדים תקינים....אז....
למה בכלל שיתחיל איזה שהוא תהליך לידה ?
&nbsp
אני בכלל צודקת לדעתך ?...
&nbsp
גם אני מכירה מקרים (לצערי הרב ביתר
) של מות עוברי ללא שום סיכון או סיבוך ..בסוף ההריון - זה נוראי ברמות קשות כי כאשר עוברים את הלידה
יוצא תינוק בגודל אמיתי ..מפחיד מפחיד מפחיד (טפו טפו טפו חמסה חמסה שלא יהיה לאף אחת !!)
&nbsp
נראה לי שהרופא שלי מכיר אותי טוב מידי ועשה לי את הדיון הזה כדי להכין אותי כבר מעכשיו , שיהיה לי על מה לחשוב
 
יש בעיה עם המחקר הזה

והיא שהוא לא לוקח בחשבון את כל המקרים שבהם זירוזים הובילו לעוד התערבויות.
לפי ההגיון הזה כדאי לקחת כל אשה שמגיעה לשבוע 38 ולהכניס אותה לניתוח קיסרי
בו הרופאים אלה ששולטים על התהליך ולקחת את כל הלידה מהטבע ולהפוך אותה לעניין רפואי
(כמו התהליך שקורה בברזיל) . אין לי ספק שהעניין של תינוק בריא ואמא בריאה (פיסית כן? אני לא מדברת כרגע על נפשית)
יבוא לפתרון אבל אין לי שום ספק שההשלכות של זה עלינו כחברה יהיו מאד מורכבות.- אני כמובן מקצינה אבל היום כשאפשר ורב הנשים אכן
מקפידות על מעקב הריון ועל מוניטורים ומעקב לחץ דם וחלבונים כל כמה ימים ברגע שמגיעות לשבוע 40. ברב המקרים לא יקרו
קטסטרופות, כלומר כשהמדדים מתחילים להיות בעייתים, ויש צורך מזרזים.
יכול להיות שזה נאמר בשביל להכין אותך ויכול להיות שזה מה שהוא חושב ומרגיש.
לדעתי את צודקת וכן. יש מקרים ובכל זאת המקרים האלה ימשיכו לקרות לצערי כי מה לעשות, דברים קורים.
 
נכון. צודקת .

גם אני "התעקשתי" שאין מה לזרז באופן גורף, והמחקר הנ"ל ל-א מתייחס כלל וכלל למצב בו יש בעייה עם המדדים
שכן באופן ברור רופאים אומרים לזרז גם בשבועות מוקדמים מ 41- אלא הוא התייחס למצב בו אין שום אינדיקציות
לאיזה שהם בעיות . לכן התרעמתי כי צריך להיות ברור , הנהלים בכל בתי החולים עומדים להשתנות בתקופה הקרובה מאוד מאוד.
&nbsp
(אינני נגד לידות בבתי חולים , בסביבה הבטוחה ללידה ברוב המקרים ליולדות, תוך כדי אפשרות למצות את כל הנדרש
על מנת לאפשר ליולדת ללדת לידה טבעית ללא התערבויות רפואיות כלל וכלל...אינני בעד לידות ב"אקסטרים" בטבע, לידות
שבאופן מכוון ללא נוכחות מיילדת וכו...אינני מחשיבה את עצמי בכלל ל"אמיצה" אלא בדיוק להיפך למחושבת מאוד)
 
טוב את בטח יודעת מה דעתי..

יש דברים שאנחנו כנשים לא צריכות בשבילן מחקרי ענק בשביל להבין.
לרופאים יש תפקיד אחר, את הרופאים כיום, כמו את כלל החברה מניע הפחד, ומשם מגיעים הניסיונות לתקן את הטבע ולמנוע מקרים קשים שגוררים אחריהם תביעות - איך לא זירזתם, איך לא התערבתם.
אי אפשר למנוע לחלוטין מוות.
חוץ מזה את מה שאנחנו יודעות אף אחד לא ייקח מאיתנו - שהגוף שלנו יודע ללדת, שהתינוקות יודעים להוולד. כן, נכון, יש מקרים שלא. בשבילם לא צריך לזרז את כל הנשים הבריאות בשבוע 41. זו מחשבה "גברית", "מערכתית". אז כל צד יעשה את תפקידו, וכל אישה תשמע ותבחר.
 
אבל (או יותר נכון בלי אבל )
אישה , יולדת אמורה עכשיו

לעמוד מול אותו ה ממסד הרפואי , ובמיוחד אם אין לה נסיון או ידע (מספיק) בתחום ההריון והלידה
ובאמת שלכולנו יש מה ללמוד, גם לאלו בעלות המקצוע שמגיעות בתור היולדת, בשבועות האלו
המוח החריף לפעמים לא עובד משהו ,
וכיום מיעוט מזערי של נשים יוצאות מהזרם העיקרי ועוברות ללידות בית או לידות במרכזי לידה אחרים
שאינם בתי חולים
היום, אותן הנשים (ואני מכלילה את עצמי מביניהן) צריכות לדעת מה לומר , מה לחשוב, מה להבין מול הגורמים הללו
&nbsp
תשמעי, אני מעריכה הערכה עמוקה לאותו הרופא
הוא אדם רציני מאוד, , שמאוד אבל מאוד איכפת לו מהמטופלות שלו, מכובד מאוד בתחומו (ואני מעריכה שהוא בתחומו
כבר למעלה מ40 שנה), אדם שלא חושש לשתף מידע, להפנות הלאה לגורמים אחרים כאשר אינו מבין , אדם שחותר למידע
שמשפר את עצמו כל הזמן - בקיצור - איש מקצוע אמיתי (לא פעם התייעצתי איתו בפן המקצועי של ההנקה והוא איתי)
&nbsp
ואני מוצאת את עצמי היום תוהה , האם וכמה אמת יש בדבר ?
אולי באמת הלכה לאמיתו יש משהו ולו קמצוץ של אמת אמיתית שהוא צודק ?..
&nbsp
דרך אגב, הוא לא ציין איזה סוג של זירוז מדובר, לא ציין "פיטוצין לוריד" ישר...אלא רק עניין השראת הלידה באופן עקרוני.
&nbsp
אני שואלת כמובן לא רק עבור "עצמי" אלא עבור כל אותן הנשים הרבות שקוראות בן דפי הפורום, לומדות, חותרות להשיג עוד
ועוד מידע דרך הפורום הנפלא הזה, שבאמת ובתמים תומך בנשים, ושעליהן להבין הבנה בסיסית של ההנחיות האלו.
כי...את האמת...עם כל הרצון שלי להישאר פתוחה למידע חדש, זה מבחינתי סוג של "לא נתפס מספיק". לא מצליחה להיכנס
לנעליו של הרופא שמצייג מבחינתי את כל הממסד הרפואי המקצועי .
 
שאלה בנושא זירוזים


בהנחה שמחר הרופא נשים שלי יבקש לשלוח אותי לזירוז כי הגברת עוד לא נולדה

אנא תכוונו אותי- איפה קונים ? השיטה המומלצת לשימוש עדין ככל הניתן ?
&nbsp
(שואלת כי יש את כל הסמנים שזה בדרך אבל לא מגיע
)...
 
שמן קיק

תתחילי בלמרוח על הבטן ולחמם את המקום (בקבוק חם)
אם לא עובד את יכולה להכין חביתה עם מלא שמן (קיק)
או לקחת כפית במיץ תפוזים ואחרי שעה אם כלום לא מתחיל עוד כפית ואחרי שעה עוד כפית.סה"כ 3 מנות.
מומלץ לערבב את זה במיץ תפוזים או בגלידה.
 
לאיזו שיטה יש פחות תופעות של הקאות ?

עם החביתה ? או השתיה ?
&nbsp
או שזה יותר אינדיבידואלי ואי אפשר לצפות מה עדיף...?
 
אם את בעניין שמן קיק (ממליצה רק אם ממש אין ברירה)

לערבב רבע כוס שמן עם 4 ביצים, לעשות חביתה ולאכול לאט לאט עם טוסט. עושה עבודה טובה ומונע את עניין ההקאות וכו.
קונים בכל בית מרקחת
 
בנתיים אני מחכה

חזרתי מביקור מהרופא שלי, הכל תקין שם בפנים, מוניטור עם צירים , כמות מים, זרימות דם מעולות, תנועות, הערכת משקל
קיצור הוא מבסוט

&nbsp
ובגלל ההתנגדויות הברורות שלי לזירוזים הוא היה סופר סבלני (אליפות) ואמר שמבחינתו הוא "ישמור" אותי אצלו
עד שבוע 42 . לא ישלח אותי לשום מקום לפני כן כול עוד הכל תקין אז...דוחה בנתיים את אופציית השמן קיק
כי באמת רוצה שיתפתח לבד.
&nbsp
ביקשתי גם שלא יבדוק את צוואר הרחם והוא חייך ואמר " למה אני צריך לעשות את זה...לא ממהרים כי ברור
שכרגע אני לא בלידה " .
 

הסהר

New member
השראת לידה באופן טבעי

משוםמה אני חושבת שאת מכירה את כל השיטות, אבל בכל זאת

יחסי מין
לישת בצק (אפשר להוסיף גם ברכה והפרשת חלה , מה שבטוח :)
הליכה
עלית מדרגות
מנוחה, הנאה ואוירת אהבה ואוקסיטוצין
דמיון מודרך
לגבי שמן קיק- מישהי כתבה כאן שהדרך הכי עדינה היא למרוח אותו על הבטן.

בשעה טובה !
 

הסהר

New member
כמה חשוב תאריך העיבור ותאריך הלידה המשוער !

סיפור קצר -
כשהלכתי לרופא נשים בתחילת ההריון, אמרתי לו שאני לא יודעת מתי קיבלתי וסת אחרונה, אבל אני יודעת מתי העיבור.
הוא בדק את גיל העובר באולטראסאונד, ואישר את התאריך שנתתי לו.
במפגש הבא, שאלתי אותו אם הייתי אומרת לו את תאריך הווסת האמיתי שהסתרתי ממנו (מכיוון שהיה שלושה שבועות לפני העיבור, ולא שבועיים כמו שהם מחשבים) - על פי מה היה קובע את גיל ההריון?
התשובה - אם זה עד שבוע הפרש, לפי תאריך וסת אחרונה. יותר משבוע - בדיקת האולטראסאונד.
אני השתכנעתי מזה שעשיתי את הדבר הנכון- לא רציתי להסתכן בביטול לידת הבית או מעקב הריון עודף וזירוז, בגלל טעות בתאריך, או 'כנות יתר'...
הרופא אמר שאני סומכת על עצמי יותר מאשר על המערכת הרפואית, על נסיונה ומחקרייה.
אבל איך אני יכולה לסמוך עלייהם יותר מאשר על עצמי במקרה הזה , עם כל ההשלכות הכבדות שעשויות להיות לספירה של שבעה ימים יותר ? ....
 
חסר לי בשאלה, העמדת הסיכונים בהמשך ההריון מול סיבוכים בזירוז

שכאב הוא רק אחד מהם.
 
למעלה