מחשבות על הצוואה
אני מרגישה מאד רע. הרבה שעות במיטה. הילד משתעל נורא. הילדה כבר היתה הבוקר פעמיים בבית המרקחת..
והצוואה שהכנתי והעורך דין שומר עליה - נראית לי פתאום לא רלוונטית.
כתבתי שהבכורה צריכה לשמור על אחיה הצעיר. זה לא רעיון טוב.
אולי אכתוב שהורי החבר הטוב ייתגייסו. יש גם עוד חבר קרוב שהילד מרגיש טוב איתו ומשפחתו.
שני החברים האלו מלווים את הילד מכיתה א ועד לתיכון. והוא מרגיש בבית שם.
גם אני עם ההורים מרגישה כמו משפחה.
כשהייתי בהריון עם הילד הלכתי לבית משפט וניסיתי למנות אפוטרופוס לעובר. בית המשפט לא קיבל את בקשתי אבל נאמר לי שעצם הדיון הזה כבר מונע מפקידות הסעד להתערב. נאמר לי שאם אכתוב צוואה ובה שם מפורש של אפוטרופוס - סביר שבית המשפט יקבל את זה.
וכמו שאדי אמרה פעם: כנראה אין ברירה צריך להמשיך לחיות. תודה אדי