אחד השבועות הכי גרועים שהיו לי בזמן האחרון. היה מזעזע מכל הבחינות. אישית, נפשית, משפחתית, חברתית ועבודתית.
וכמובן, היה גם כואב מאוד, והיו עוד פחות שעות שינה מהמעט הרגיל שלי.
בקיצור, לא שבוע לזכור בזיכרון ..
מה שכן, היו בחירות השבוע, ואמנם לא הרבה השתנה, אבל לפחות שמחתי שרוב מי שאני מכירה הלך להצביע!
וזה שימח אותי.
ו.. איזה יופי שהיה טו בשבט והיה נעים, ושמש, והיו גם חברים טובים מסביבי?
זה מעוד ד תמיד.
סתם כך, טוב לי.
טוב כמו חלוק בית, להתכרבל בתוכו לנמנום מפונק. האור האפור מרכך את הצבעים. אני מנמנמת המון, שומרת כוחות למחר, הועדה האחרונה בבט"ל (במקום ההיא ש...). ולחזור לשם שוב... אבל עכשיו על המיטה, מוקפת כריות, אני נחה אחרי פיזיותרפיה מוצלחת, וטוב לי.
יהיה מה שיהיה.