שבת שלום לכל באי הפורום

[דינה128]

שבת שלום לכל באי הפורום

 

[דינה128]

זמני הדלקת נרות

 

[Gypsy10]

לפני שדיוש מביאה את הסיפור שלה לשבת

אספר לכם בקצרה סיפור ששמעתי בחצי שעה האחרונה בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל:
סב אינדיאני לוקח לשיחה את נכדו ומספר לו שבכל אדם קיימים 2 זאבים :
הזאב הרע : הזאב של האגו, הרשעות , השקרים וכו'
הזאב הטוב: הזאב של טוב לב, חמלה , יושר , צדק וכו'
פונה הנכד לסבו ושואל : ואיזה זאב מנצח?
עונה הסב : הזאב שאתה מאכיל!

שבת שלום לכולם , היו טובים

 

[Gypsy10]

דיוש= דינוש האלופה , כמובן!

 

[דינה128]

ג'יפס..הסיפור שלך הוא הסיפור לשבת

ואמן שתמיד נאכיל רק את הזאב הטוב

מכל ה

 

[Gypsy10]

אחרי שקראתי את הסיפור המקסים שלך...

קצת בושתי בעצמי ומייד יישמתי את מוסר ההשכל מהסיפור שלך

 

[דינה128]

לא קרה כלום, נשאיר אותו לשבוע הבא

 

[דינה128]

והתייחסות שאהבתי של רותי יודוביץ' לסיפור השבת שג'יפסי הביאה

הדבר הקשה והמאתגר ביותר הוא להמשיך לאהוב אדם למרות התנהגותו המחפירה. מאוד קל להיות נחמד ואדיב לאנשים שנחמדים אליך. זה נתון ברור. אך להמשיך להיות נחמד לזה שהינו מר-לב, אכזר, נרגן, כעסן... זה כבר אתגר, לא משהו "טבעי" שקל לנו לעשות. אבל דווקא פה אנו עומדים בפני האתגר האמיתי שהוא להמשיך לאהוב מישהו שפגע בנו.
זה נשמע אולי אבסורדי לחלוטין, אבל כאשר אנו מתמודדים עם הדילמה 'להיות אדיב או לא', כמובן שהתשובה היא: להיות אדיב. כשאתה בוחר להיות אדיב אתה מונע מעצמך להיכנס לתוך מקומות אפלים ובכך שומר שסביבתך וידייך יהיו נקיות;אתה מאכיל את הזאב טוב.
לפעמים להיות אדיב או טוב לב נתפס כחולשה - במיוחד בזמנים בהם אחרים נהגו בך ברשעות. זוהי טעות. האדם שיכול להמשיך להיות נחמד ואדיב למרות ואף על פי, הוא חזק יותר מכל אחד אחר בסביבה שבוחר את דרך הנקמה.
אני לא אומרת שאם מישהו סוטר לך בפרצוף, עליך להפנות את הלחי השנייה. להיפך: אם מישהו סוטר לך, אתה צריך להגן על עצמך ואם זה אומר להחזיר מלחמה שערה, עשה זאת ומהר. בואו לא נבלבל בין מצבים שבהם אנו נמצאים בסכנה לבין מצבים שהם פשוט 'לא נעימים'.
מצד שני - להיות נחמד זה לא אומר שאתה צריך להמשיך להיות חבר עם מי שנהג בך קשות. זו תמיד הבחירה שלך באם אתה רוצה להישאר ידיד או להיות בקשר עם אדם כלשהו. אתה יכול לסיים את הקשר הזה, אם על פי שיקולך הדבר קיומי יותר עבורך. אתה יכול להחליט להתנתק ועדיין להמשיך להיות אדיב, מבלי להיסחף לתוך המאורות החשוכות של הנקמה.
אם נפתח את דלתנו ליותר אדיבות וחסד - נאכיל את הזאב הטוב.

 

[Gypsy10]

בדיוק.. רצוי וכדאי תמיד להצמד לאמות המידה שלך

ולא לשפוט אחרים על פי זה.

 

[לאה133]

שבת שלום לכולם

מסכימה עם כל מילה מהמוסר השכל, אני נוהגת לפי אמות המידה שלי, גם כאשר אחרים סביבי נוהגים אחרת. החינוך הטוב מהבית לימד אותי התנהגות נכונה וראויה ולפי זה אני לימדתי את ילדיי. הלוואי וכולם היו נוהגים בצורה מכובדת אחד כלפי השני, הלוואי שלכולם תהיה החמלה וההבנה כלפי האחר והשונה.

והסיפור שלי, הבוקר קמתי ורציתי לשנות את יום השישי, לאכול משהו אחר, להיות בסביבה אחרת, חיפשתי בגוגול מסעדות עם מאכלים של בית בתל אביב, ומצאתי את מסעדת בתיה, התל-אביבים אולי מכירים אותה. מסעדה לאשכנזים, עם אוכל ביתי של ההורים של בעלי, המסעדה ברחוב החשמונאים 95, יצאנו על מנת לנסוע באוטובוס ובחוץ פגשנו את הבן, בדיוק נוסע לכיוון רמת גן, הוא לקח אותנו ברצון למסעדה המדוברת.
ובכן, כל המאכלים שבעלי אכל בבית אמא, וגם אני מאד אוהבת אותם כי בילדות אכלתי אותם. אכלנו כבד קצוץ בטעם של פעם, רגל קרושה (בעלי) בדיוק כמו שאמא שלו עשתה והדבר הנפלא העיקרי צ'ולנט פולני מסורתי, עם הקישקע וביצה ותפוח האדמה חום והשעועית, כמו בבית.
לפולניות שלנו מומלץ בחום, דינה אני מאמינה שאת מכירה את המקום ואם לא, כדאי לך לנסות. ועוד קנינו לקחת הביתה קרפעלך וכבד קצוץ, חוויה נפלאה ששווה סיפור. אחרי כן טיילנו בסביבה, גם בשרונה, כל האזור חדש ויפה. זה הסיפור שלי, ללא מוסר השכל אבל עם טעם של פעם

 

[geulaka]

שבת שלום לכן חביבותי

גיפסי אחלה סיפור עם מוסר השכל

דינה תמיד כיף לקרוא אותך

ולאלה לבריאות והנאה אוכל אשכנזי אורגינל נדיר למצוא

ואני נרדמתי והתעוררתי עכשיו ופיספסתי את הדלקת הנרות

שבת שלום טובה ומבורכת לכולנו

 

[דינה128]

גאולה

גם לי זה קורה לפעמים

קורה שאני מפספסת את הדלקת הנרות בשישי
ואז אני מברכת , ללא הנרות ...

 

[צופה202020]

וואאוו. אני מצהירה בזאת שלא אשתנה ואשאר אדיבה גם לפחות

"נחמדים". כשאומרים לי "אבל היא/הוא בלה בלה בלה" , אני עונה:
"כן אבל זה הוא לא אני" .

&nbsp

 

[צופה202020]

לאה. קפה בתיה המתולוגי היה בארלוזורוב פינת דיזנגוף. בתיה עוד

הגישה לי, בילדותי (16), את הגפילטע והכבד קצוץ עם מלפפון חמוץ.
כל ערב שישי היינו נפגשים, כל החבורה ולאחר מכן לבילויים. אוך היה פעם.....
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[לאה133]

צופה ידעתי שאת תכירי את בתיה, איזה חמוצים טעימים יש לה?

כמובן עם סוכר, ספרי לי איך עושים את זה כמו שהם עושים

בא לי לעשות כזה בבית, גם הסלט כרוב שלהם טעים כל כך

 

[geulaka]

צופלה חחח את משהו מיוחד

 

[צופה202020]

גאולה. הסיפור שלי להיות הוא ש"דיפדפתי" ב Google ומצאתי

את שמו של אבא, שלמה מדליה.
ידעתי על העשייה אך לא על הרישום. הפתעה נעימה.
בזמנו, עזר לאח של שושנה דמארי ולבתו, חבצלת דמארי, בכתיבת הספר.
חבצלת, לימים, הפכה לעתונאית מהמניין. אבא היה איש עט ומכחול.
(התשובה היא כן. שלחתי למשפחה הקרובה).
&nbsp
ספרים ב-Google Play
&nbsp
כשהתימני צוחק
&nbsp
כריכה קדמית
סעדיה דמארי, חבצלת דמארי, שלמה מדליה
אל״ף, 1987 - 121 עמודים
0 ביקורות
&nbsp
מה אומרים אנשים - כתוב ביקורת
&nbsp
לא מצאנו ביקורות במקומות הרגילים
מידע ביבליוגרפי
&nbsp
QR code for כשהתימני צוחק
כותרת כשהתימני צוחק

 

[geulaka]

צופה יקרה מאד מעניין

הבנתי נכון ? אבא שלך היה מאייר או כותב בספר כשהתימני צוחק . אני יודעת שהוא צייר המון תמונות שתלויות בביתך מאד כישרוני והתפוח לא נפל רחוק מהעץ סחתין וכל הכבוד .

 

[צופה202020]

היי גאולה. הוא תרם חלקו בהגהות וסיגנון הרישומים. ללא שכר.

התפרנס מעבודתו בקרן קיימת שלימים חוברה לסוכנות היהודית.
יצא לפנסיה כאחד הסמנכלים. מחמאה להידמות לו.
האהבה לציור נשרשה בו בגיל 6 מהצייר רובין אשר
התגורר בשכנות. בוסף:
שלמה מדליה, צייר. נולד בשעריים ב-1920, להורים יוצאי תימן. היה המעצב הגרפי ומבצע ההזמנה ההיסטורית להכרזה על עצמאות המדינה, ב-14 במאי 1948, מוזיאון תל אביב, ואת גלוית הברכה של משרד ראש הממשלה ליובל העשור למדינה.
&nbsp
זהו. סיימתי להיום.

 

[לאה133]

צופה משפחה גיזעית מלח הארץ, גאווה גדולה