סיכום שבועי

[אופה קטנה 75]

סיכום שבועי

הטוב של השבוע:

הפחות טוב של השבוע:

מאכל השבוע:

סרט/סדרת השבוע:

ספר השבוע:

בילוי/ יציאת השבוע:

תוכניות לסוף השבוע:

 

[אופה קטנה 75]

השבוע שלי

הטוב של השבוע:

היה מעולה בעבודה.

הפחות טוב של השבוע:

מכירים את הימים האלה שהכל נגדכם? יום חמישי היה לי כזה.. אחרי כל העצבים והלחץ גם חטפתי סחרחורת בלילה.

מאכל השבוע:

אכלתי בעיקר כריכים וירקות.

סרט/סדרת השבוע:

"דקסטר" "מלחמות הקאפקייקס" ו"חי בלה לה לנד".

ספר השבוע:

"סלולרי" סטיבן קינג. לא מהמשובחים שלו.

בילוי/ יציאת השבוע:

יצאתי מדעתי..

תוכניות לסוף השבוע:

אולי לבקר חברה שילדה.

 

[nady4u]

הבילוי

נשמע משהו משה
יש לי גם רגעים שאני פשוט אינני אני

 

[עוד יבואו ימים]

אני שמחהש את מתארגנת היטב

על העבודה שלך.
זה ממש ממש משמח אותי, ואני מחזקת אותך להמשיך.

 

[עוד יבואו ימים]

והנה הסיכמו"ש שלי

אז.. כמו שהבנתם, ימים ממש מטורפים עוברים עליי.
יש לי חברה שמצבה לא משהו, ויש לי אותי, ו.. גם את החיים ...
אז.. אין לי תלונות. הכול פשוט קצת יותר מורכב.

מה היה השבוע?
התאוששתי מהחתונה של חברתי, ו.. ניסיתי להסביר לשתי חברות אחרות שהיו אתי בחתונה -למה לא לטעמי היה זה שהן החליטו לפרוש ממעגל הרוקדים המרכזי ועברו לרקוד ולחולל סביבי.
ממש לא מבינה איך אנשים לא מבינים את זה, שזה ממש מעצבן שנותנים לך יותר מדיי תשומת לב, כאילו אני נכה...

הייתי חולה (ואולי אני עדיין) בעשרת הימים האחרונים. חטפתי איזה צינון מאז החתונה, ו.. זה לא עובר, כולל אנטיביוטיק,ה חום ואבדן ימי עבודה.
אני מקווה שזה ישתפר.

בינתיים, אני מנסה להדביק את הפרים שלי בכל כך הרבה תחומים.
ו.. אה, כן. כוא ב לי.
יותר כוא ב לי מתמיד.

חילופי מזג האוויר האלה גומרים אותי.
ממש.
הרגל של ילא מסתגלת
וכשהיא לא מסתגלת, גם הגב מרשה לעצמו "לצייץ".
וזה כואב.

לעניין סרטים והצגות ובילויים- לא היו לי כאלה כבר מזמן.

וספרים, כאמור, אני לא מצליחה לקרוא כבר כמה שנים.
אבל.. הצלחתי לקרוא את העיתון של שבת

זה נחשב?

והתכניות שלי לסוף השבוע היו לנוח. כמעט הצלחתי אבל .. היו גם אורחים, אז.. כמעט לגמרי נחתי.

ועכשיו, כרגיל, שעות הכאב.. והאין שינה.

מישהו מצטרף למסיבת לילה?

וחוצמז,ה בימבו, מה שלומך?

אופה איך את?

ו.. שרון... מה המצב? צריך לקבוע מפגש פורום!

 

[bimbo.]

טוב, אז כעת תורי. וזה הסיכום פחות או יותר

הטוב של השבוע: מצאו פתרון לבעיית הצמאון שלי, וזה ע ו ב ד!!!

הרע של השבוע: לנכדי הקטן ביותר מלאו 5 שנים, ולא יכולתי לבקרו ביום
ההולדת שלו, כי בדיוק אושפזתי.

ספר השבוע: פירמידות נפוליאון.

סרט השבוע: "הדירה", קומדיה קלילה עם ג'ק למון.

הצגות ובילויים: לא יצאתי לשום מקום.

נראה לי שזה סיכום לא רע, נכון?

 

[bimbo.]

ימים, תודה על ההתעניינות. ובכן, התחלתי לישון

בלילה, ואני קמה בבוקר מאוששת יותר ולא כמו סמרטוט.
על הכאבים אין לזה שום השפעה לצערי, אבל גם לא היתה
אמורה להיות השפעה עליהם.

 

[אופה קטנה 75]

בתופים, במחולות!

כמה משמח לקרוא!

 

[bimbo.]

אופה יקירתי

 

[עוד יבואו ימים]

ממש בתופים במחולות

איזה יופי.

גם שמצאו פתרון לבעיית הצימאון, וגם זה שאת ישנה יותר טוב.
כאבים, נו זה שטויות. עם זה אנחנו יודעים להתמודד

 

[Sigal H]

עובד? ווהו!

איך אני שמחה בשבילך!
שיבואו מעכשיו לילות של שינה עמוקה וטובה

 

[עוד יבואו ימים]

ואת מה? לא היה לך שבוע לסכם?

ובכלל, מה שלומך?

 

[Sigal H]

לא, הכל היה רגיל

או כמו שאחותי הגדירה את זה לפני כמה ימים: נתפס לי עמוד השגרה.

אבל את השגרה הזו אני אוהבת. מזג האוויר האביבי הביא איתו הרבה טוב, וניצלתי אותו היטב לעוד אירוח משפחתי, פינוי מוחלט של הארגזים מכל מקום מלבד המטבח, תרגול ותרגול ותרגול פעילות גופנית (שמצליחה מאוד בתנאים הביתיים, אבל מסתבר שבדיקה עם נשימה מהירה במשך שתי דקות זה עדיין הרבה יותר מדי בשבילי), שימוח רופאים (כי בכל זאת יש לי במה להשוויץ

), הכרת רופא חדש עם עוד תיאוריה שקשה להוכיח, וככל הנראה שברתי את השיא של ה-MRI - ביצוע בדיקה תוך פחות משבוע מרגע ההפנייה (וזה אפילו לא היה דחוף

), ובהזדמנות זו גיליתי גם ש-3 לפנות בוקר זו שעה אידיאלית לנסוע מהקריות הבייתה - נסיעה שיומיים לפני כן ארכה כמעט שעתיים תוזמנה באותו בוקר ב-27 דקות, ואפילו הצלחתי טיפטיפה לעבוד. ועכשיו שוב קר פה מאוד, וכואב ועייף ושמח.

 

[Sigal H]

 

[bimbo.]

סיגל יקירה

 

[bimbo.]

היי סיגל, לפני ניתוח הראש, קיבלתי תור

ל-MRI תוך יומים.
אז השיא, מסתבר, הוא שלי

 

[Sigal H]

אין ספק, ניצחת

 

[אופה קטנה 75]

לגמרי מביך! (הקטע בחתונה).

לי עשו את זה כשהייתי הכלה, ורציתי להיעלם באדמה..

מה שלומך היום?

(דווקא הייתי ערה רוב הלילה, ולא בגלל כאב מיוחד או כל סיבה אחרת שאפשר להצביע עליה, ובכל זאת - התהפכתי על משכבי, קמתי לפיפי כל שעה ועברו לי בראש כל מיני סרטים. קמתי סמרטוט מתמיד ובמשך היום התאוששתי. כנראה שהעבודה הזאת עושה לי ממש טוב, כי אני שוכחת מהכל כשאני שם.)

 

[עוד יבואו ימים]

כן, זה מוזר, נכון?

שפתאום, בתוך כדי עבודה, את שוכחת כמה כואב, ויותר מזה, אני מוצאת את עצמי גם ברגעים שממש ממש כואב לי, שאני פשוט נושמת עמוק, וממשיכה הלאה.
אנשים ממש מתפעלים. זה מוזר.
וכן, אני ממש לא מבינה את העניין הזה עם אנשים בחתונות
אבל .. אולי אני אבין אחרי שאתחתן
(ב"ה אמן)