כיף להכיר.
רוצה לשתף,
אמש חזרנו אני ואמי מבית אבות, הבאתי אותה אלי,
בתי הקטנה,21, כשהחזרתי מהעבודה בלילה, כמו תמיד שאלנו אחת את השניה איך עבר היום?
השבתי שסבא הולך ונעלם, מתרחק, ועוד קצת על איך היה הביקור.
בבית אחרי כמה דקות... ראיתי שעינייה בורקות, שאלתי אותה מה קרה לך בעיניים?
היא סגרה את הדלת, החלה, ניגשה אלי והחלה לבכות. ואמרה לי:" זה בגלל סבא".
אחרי שתיקה וחיבוק מאמץ שלי אותה. דברנו עוד קצת.
ולעינינינו:
להיות אמא לשילשיה אכן היתה הפתעה. לעיתים עד היום יש רגעים שאני לא מאמינה....
עינת יקרה, סומכת עלייך שניהול הפורום יהיה מעניין כמו שהיה עם דינלה. כרגע לא עולה משהו מיוחד.
הפינה שהייתי משיכת אותה אלי ולוקחת אחריות - זה התחום שבו אני יכולה לענות לשאלות הורים בנושא הורות.
תמיד אשמח לענות או לעשות ימים יזומים אם יהיה צורך בכך.
חג שמח.