למה?
תראה, אני לא מסתירה את הקשרים שלי
עם גברים שאינם פנויים פיזית.
אבל גם לי יש גבולות.
היא לידך, בן אדם, קצת הגינות בסיסית, איפוק מיני או חרמני.
בדיוק כמו שזה לא בסדר בעיניי לפלרטט
עם המלצרית בזמן שאתה בדייט עם מישהי.
מעשה לא יפה בעליל, נכון?
ובכל מה שקשור ללבד הלוואי שהיתה לי זוגיות.
אני כמהה לה, אבל לא בכל מחיר.
אני חושבת שזאת עמדת הפתיחה הנכונה להתאהב ולמצוא קשר בר קיימא.
לא מתוך ייאוש.
לא מתוך בדידות מכמירה.
לא מתוך חוסר ברירה.
אם אתאהב בך זה לא משום שאתה ברירת מחדל וגם אני לא רוצה להיות כזאת.
מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי