ערב טוב
אחרי יום מעייף, היום היה לי תור לרופאת המשפחה, מאז שהוחלף לי הכדור
שנמצא מסרטן לכדור אחר, הרגליים שלי דומות לכריות, אז הרופאה היום שוב החליפה לי כדור בתקווה שבאמת זאת היתה הבעיה,
חזרתי הביתה כרגיל שטופת זיעה, אנחנו שוב בלי מטפל, המחליף עם הפיוז הקצר,שעל כל
מילה שאמרנו לו אמר "אני מקצועי ואני לא מוכן שיגידו לי איך לעשות",
אחרי שאורי ביקש ממנו שיחפוף לא את הראש כמו שצריך, הסתלק ולא
מוכן לעבוד אצלנו יותר, אין לחברה כרגע מחליף ואני שוב המחליף/ה,
אז קילחתי את אורי ואח"כ את עצמי, הפעלתי מכונת כביסה ותליתי,
הפשרתי ארוחת צהריים, אחרי מנוחה של רבע שעה, יצאתי להפגש
עם העובדת הסוציאלית שמשגעת אותי כבר כמה שבועות,כל פעם קובעת
ומבטלת, הפעם הזאת ויהי מה החלטתי לא לתת לה לבטל, היא שלחה מישהי
שתתקשר אלי כדי לשנות את השעה ולא הסכמתי, דיברתי בחריפות ורמזתי
שנמאס לי ואני אפנה להנהלה שיתנו לי מישהי אחרת, אז היא נכנעה, זה
היה מאד קשה לי לצאת שוב מהבית בחום הזה ובלחות הנוראית, להמתין לאוטובוס וללכת ברגל מהאוטובוס ברחובות עם עליה, אבל עשיתי את זה,
ישבתי איתה למעלה משעה וכל מה ששאלתי, היא סתמה לי את הפה
ואמרה "אני מסבירה לך אז אין לך מה לשאול", בסופו של דבר, הבהרתי לה
שאני מבינה את מה שהיא אומרת ובכל זאת יש לי שאלות והיא שוב נכנעה,
הורידה את האגו וענתה לשאלותי ,חזרתי הביתה עם חצי הבטחה ושוב
הייתי כולי שטופת זיעה, אז שוב התקלחתי, (לא,העור עוד לא התקלף לי)
עכשיו אני נחה קצת מולכם ועוד מעט אלך למיטה להרדם מול הטלוויזיה.
אה, שכחתי, הפירות שאפיתי במיקרו, מתקררים עכשיו מול הונטילטור
במטבח.
שייקה, יופי שפתחת היום את השער של הפורום ותודה על החיוכונים,
לילה טוב