אבל לא עוזב אותי...

אבל לא עוזב אותי...

אמש שוחחתי עם שתי נשים שאני לומדת איתן בקורס, שתיהן אמהות לילדים, אחת בת 40+ והשניה בת 50+.
שתיהן דיברו על החשיבות של ילדים ובני נוער להיות מקובלים.
אחת סיפרה על הדרך שבה היתה מתעללת בילדים אחרים כשהיתה צעירה, על מנת להיות מקובלת. בדיעבד היא הודתה שזו היתה טעות, אבל קור הרוח שבו היא תיארה כיצד התעללה באחרים...
השניה הדגישה שוב ושוב שהלימודים אמנם חשובים, אבל לעומת המקובלות החברתית באמת אין מה להשוות, ושכל הורה צריך לעשות את המקסימום כדי שהילד שלו יהיה מקובל חברתית.

אני מודה שהייתי די בהלם - הדעות שלי שונות לחלוטין.
ואגב ההקשר לנושא שלנו - בזמנו הזוגי סיפר לי על מקרה שבו ביתו התעללה בילדה אחרת "אבל זה היה בצחוק". מודה - לא הצלחתי לשתוק (מולו - ברור שלילדה לא אמרתי כלום...). אפרופו המעורבות שלנו בחינוך הילדים של בני הזוג...
 

mother cat

New member
אני מסכימה איתך. וזה נושא שמאד קשה בעיני לחנך אליו

אני מוצאת את עצמי מתחבטת בנקודה הזו מאד, ועל איך נכון לחנך בנושא הזה.
&nbsp
ביתי החורגת תמיד היתה יחסית מקובלת - לא מההכי מקובלות, אבל מוקפת חברות. ולפעמים היו לה יציאות לא נחמדות - חוסר נחמדות לילדות לא מקובלות, ופעם אחת בגיל מאד צעיר היא רצתה להזמין ליום ההולדת שלה את כל הבנות חוץ מאחת... אני ובעלי מסכימים מאד שמעשים כאלה לא מקובלים, אבל הוא מתקשה במילים ובהסברים ולעיתים קרובות אני נאלצת להיות זו שמסבירה לילדה. היו מקרים שהיא גם נפגעה מהמקובלות של הכיתה ועשיתי שיחות על מה באמת חשוב בחיים (בריאות, לימודים, משפחה...). אבל זה תחום מאד קשה והם כל-כך לחוצים מעניינים חברתיים כבני נוער.
 
כשאתם מסכימים הכל נראה אחרת

וזכרים... אוף
לפעמים אני חושבת שהם נשלחו לצייד לא כי היו חזקים ומהירים יותר מהנקבות, אלא רק כי אי אפשר היה לסמוך עליהם בגידול הילדים, אז עדיף שלא יפריעו..
&nbsp
 

mother cat

New member
לגמרי הולכים לציד כדי שלא יפריעו....

כן, זה מקל שהוא מסכים איתי. הבעיה העיקרית עם בעלי זה שהוא sees nothing wrong בילדים שלו עד שלא מפנים את תשומת ליבו ומסבירים לו למה זה לא בסדר. כן, זה נכון לכל הילדים שלו - גם על הקטנים אני הרבה פעמים צריכה להסביר לו למה מה שהם עשו לא בסדר... אז הוא מסכים איתי, אבל לא לפני שאני לקחתי אותו הצידה, הסברתי, נתתי דוגמאות, וכו', ואז הוא אומר "טוב אבל את מסבירה את זה כל-כך יותר טוב ממני, אז תסבירי לה" ואני שוב יוצאת הרעה והמכשפה...
 

1Shir

New member
אני איתך. נראה לי שהפורומים מאכלסים יותר אנשים כמונו מאשר...

כמו הנשים האלה


בתור ילדה בגנים ובבתי הספר מעולם לא חיפשתי להיות מקובלת והיו מקרים שהייתי היחידה שהתחברה עם הילדה שכולם החרימו. באופן מפתיע או שלא, זה ממש לא פגע ברמת המקובלות שלי, שלא היתה נמוכה

אגב, יש להפריד את הנושא של "מקובלות"/פופולריות, מהנושא של החשיבות בקשרי חברות כלשהם. אבל אני קיצונית, ואפילו השני אף פעם לא ממש הטריד אותי יחסית למה שאני רואה מסביבי...

נ.ב.
על ניהול הפורום
 

kisslali

New member
מודה שבנושא זה אני צדקנית גמורה

בחרתי ללדת ולגדל את הילדים שלי לפני כל דבר אחר בחיים מתוך אידאולוגיה - זה מה שרציתי לעשות. חלק מהאידאולוגיה ההורית שלי אומרת שהאחריות לחינוך של ילדי הוא שלי, ולא של המערכת. להם הם הולכים בשביל מעט סוציאליזציה חברתית, לא לקבל ערכים. אני באמת מאמינה שמאיתנו ההורים יתחיל השינוי. תמיד חינכתי את ילדי לחשוב קודם על האחר בייחוד אם הוא חלש, לא לשתוק אם הם רואים עוולה, ולהתעלם לגמרי מהמעמד החברתי/מקובלות. אני באמת מאמינה שאם הם במקום הנכון מבחינה אנושית, התנהגות כזו לא תפגע במעמד החברתי שלהם.
במשך השנים הזוגי ביקר אותי על היומרנות של הגישה שלי, לשמחתי הוא לא השפיע על הילדים שלי .

כמו שאמרתי בכותרת, אני יודעת שאני צדקנית ומתחסדת. אני גם לא בטוחה שלו היה לי שותף לחינוך הילדים הייתי מצליחה עד כדי כך.

ללי
 

poly1982

New member
איתך לגמרי

ואפרופו משפחות מורכבות, ניסיתי להעביר לאורך כל השנים את המסר הזה גם לביתו של הבנזוג. אני חושבת, ומקווה, שקצת הצלחתי.
ממש לא הייתי קוראת לגישה הזו צדקנית ומתחסדת. אם את עצמך חיה לפי אותם ערכים אין בזה שום דבר מתחסד.
 

ornme

New member
הנושא החברתי חשוב בעיני. לא מקובלות כערך עליון, כמובן,

אבל אם הייתי נתקלת במצב בו הילד שלי הוא זה שמתעללים בו, הילד שלא מוזמן לאירועים, או חס ושלום המנודה, הייתי בהחלט נזעקת לעזור לו בכל דרך אפשרית, עד כדי החלפת מסגרת. גם אם זה אומר מסגרת פחות טובה מבחינה לימודית.
הייתי מציידת אותו בכלים שיעזרו לו להתמודד, כי יש לזה משמעות בהמשך, בחיינו כמבוגרים.
חייב להיות איזון - שלא להגרר להמרת ערכים ואיכות אנושית בלהיות מקובלים, ומצד שני להתמודד.

מבחינה זו אני רואה אצל הקטנה התנהלות יפה. היא מאוד מקובלת ומאוד מעורבת חברתית, ויש לה נטיה לקדם בנות חלשות ממנה. נראה לי שבנוסף לאופי שלה, האיש שלי הוא התורם לעניין, היא מתייעצת איתו המון.
אותו לא כדאי לשלוח לצוד...
 

איילה421

New member
מסכימה ןמוסיפה

לדעתי, החינוך נמצא ברובו המכריע בידי ההורים. יש משקל מסויים למערכת החינוך, למורים טובים באמת שנותנים דוגמא אישית וששמים את הנושא החברתי על סדר היום הכיתתי, שבאמת רואים ניואנסים דקים בין הילדים, מתייחסים, עורכים דיונים וכד'. אבל הבית - שם החינוך בראש ובראשונה, ובלי הרבה דיבורים, אלא דוגמא אישית.
בנוסף, לשקף לילדים הפרטיים שלי תמיד את הצד השני - זו הדרך שלי כדי לחנך אותם, או יותר נכון, כדי להעמיק ולחדד בהם את האמפטיה לסובבים, בין אם הם מביאים מקרים חברתיים מביהס (בזמנו), מהצבא , ובכלל מהחיים.
לשים את עצמי במקום האדם שמולי, להיות אמיתי עם עצמי ועם הסיבות להתנהגות שלי כלפי אחרים , ובלי להחמיא לעצמי - על הבסיס הזה תמיד השתדלתי להתנהל עם הילדים שלי, נראה לי שהתוצאה בסדר...,
, כמובן שלא תמיד אני מצליחה ולא תמיד "בא לי " לראות את האחר, אבל בגדול - זה הלך הרוח בבית שלנו.
עכשיו לדוג' הבן שלי עובר סאגה עם המפקד בצבא - אני מקשיבה לו, לא מלכלכת על המפקד למרות שלדעתי המפקד הזה לא בסדר, ואחרי שהוא מקטר וממציא ומגזים...ואחרי שהוא פורק הכל ואני מזדהה איתו....אנחנו מנסים למצוא דרכים שיוכל לנסח עצמו מול המפקד בלי לוותר על עקרונותיו, ומצד שני, בלי לזלזל בו. אני חושבת שזה מגדל אותו בעיני עצמו ובעיני האחרים ובעיני המפקד, ולמעשה זו "המקובלות" שלו, בלי להעליב את האחר ובלי להתנשא מעליו.
מקווה שלא סטיתי מהנושא.
וזהב יקרה - ברכות על ההצטרפות לניהול הפורום.
 

kisslali

New member
רציתי להגיד לך

שאני מלאת הערכה לדרך ההתמודדות שלך בסיטואציה שתיארת עם המפקד.

ללי
 

mother cat

New member
כתבת מקסים! אני מקווה ללמוד מכל מה שאמרת וליישם!

אגב נגעת בכמה נקודות חשובות. אחד הדברים שבעלי נטה לעשות עם ילדיו זה תמיד להיות בצד שלהם ולגמרי להכפיש את המורים או חברים שלטענת הילדים עשו להם עוול. אני מקווה שאני מצליחה קצת לגרום גם לו וגם לילדים לעצור ולחשוב על הצד השני ולהבין מאיפה הוא מונע וכך ללמוד איך להתיחס טוב יותר.
&nbsp
ולגבי מערכת החינוך - סיפור קצר שזעזע אותי. חברה שלי סיפרה לי שהגיע יום ההולדת של הבן שלה, בכיתה א', היא תכננה להכין לו עוגה פשוטה לבית הספר כמו תמיד בגן. הילד, שבגרך כלל הדברים האלה ממנו והלאה, התחנן אליה שלא תעשה את זה ושתכין עוגה שווה. היא בררה, והתברר שזה מה שהמורה בכיתה עושה - כמה ילדים חוגגים תמיד יום הולדת יחד, וכל ילד מביא עוגה. הילדים בוחרים איזה עוגה הם רוצים לאכול ועומדים בתור לקלב מהעוגה הזו, כך שיש תחרות בין הילדים על למי העוגה היותר שווה, והילד עם העוגה הפחות שווה נשאר עומד לבד בלי ילדים... אני מזועזעת עד עמקי נשמתי מזה שמורה יכולה ככה ליצור תחרות וליצור סיטואציות של השפלה וחוסר קבלה של ילד.... אגב החברה בסוף הכינה עוגה משגעת, כל הילדים רצו את שלו, והיא הרגישה מאד לא נעים מהילדים האחרים. אבל הילד שלה לא מהמקובלים אז היא לגמרי הרגישה שזו הזדמנות לעזור לו קצת (וזה היה לקראת סוף השנה - אם היא היתה יודע על זה קודם היא היתה מדברת עם המורה וגרמת לזה לפסק...).
 

poly1982

New member
זה מזעזע

אף אחד מההורים לא חשב להגיד למורה שמה שהיא עושה הוא פשוט לא תקין?? גם מעביר מסר לא חינוכי בעליל, גם יוצר תחרות לא בריאה בכיתה, גם פוטנציאל להחרפת בעיות חברתיות...
איפה השכל, אני שואלת
 

mother cat

New member
כנראה שאף אחד לא חשב...

האמהות פשוט נכנסו לעניין והביאו יצירות פאר בזילופים ובצק סוכר... הזוי בעיני.
ולגמרי לא ברור מה המורה הזו חשבה לעצמה... מספיק יש תחרות על הפקות ימי ההולדת מגיל 4 והלאה, לא צריך שגם בית הספר יעודד את זה....
 

poly1982

New member
אוף, זה כל כך מבאס מה שאת מתארת

בכלל ככל שאני שומעת יותר על מערכת החינוך, יש לי חשק להשאיר את הגורון בבית עד הגיוס בערך
 
אז זהו ...

שזו לא מערכת חינוך, זו מערכת לימוד
וצריך להפנים שאלמנט החינוך יצא מהמערכת.
קצת עצוב, אבל זה כך כבר הרבה שנים , לא יודעת במי האשמה ואפילו לא ברור לי איזה חלק בחינוך צריך להיות למערכת הציבורית, אבל מה שברור לי שאני אקפיד על החינוך בבית.
 

mother cat

New member
לגמרי....

אני מצטערת שבעיר מגוריי אין אופציות טובות אחרות. יש בית ספר דמוקרטי אבל אני לא אוהבת את מה שאני שומעת עליו. ויש אנתרופוסופי אבל זה לא מתאים לי אישית. ואני שומעת על בתי ספר נפלאים במקומות אחרים

&nbsp
 

kisslali

New member
אם יש תאריך שאני חוגגת

זה את היום שילדי פרשו מהמערכת המופלאה. לצערי הצבא היה המשך ישיר של בית הספר - SAME SAME
אף פעם לא ציפיתי שיחנכו את ילדי במערכת הלימוד, אין למערכת את הכלים לעשות את זה גם אם היו רוצים.
החלק הכי מתיש זה לשרוד מערכת כזו עם ילד עתיר לקויות
. שביליתי כ"כ הרבה זמן בלבקש שיניחו לו כל עוד הוא לא מפריע (והוא לא), הוא היה פעיל חברתית, לא היפראקטיבי או פרוע, התנהג בכבוד לאחרים ובהם מורים. ועדיין, כל מה שהטריד את המורות זה למה הוא לא עם מחברות מסודרות, למה הוא לא מסכם בכתב את הפנינים שהן הפיקו בזמן השיעור וכו'...
ואם מדברים על חינוך הרסני, באחד מהטיולים הכיתתיים שליויתי, נדהמתי לגלות שהאוטובוס מתוכנן לעצור במק'דונלדס. שאלתי את המורה מה קורה אם לאחד הילדים אין מספיק כסף ולא הייתה לה תשובה. הודעתי לה שאין מצב שהאוטובוס עוצר. מצידי אפשר שיכנסו שלושה ילדים ויקנו לכל הכיתה גלידה ואני אשלם (נדמה לי שזה עלה 2 ש"ח או פחות). אז מילא שלא מחנכים אבל זה באמת הרתיח אותי.

ללי
 
למעלה