מגדל הפיקוח בנתב"ג

[ש מים]

מגדל הפיקוח בנתב"ג

לא קשור לתכנון ולנושאי הפורום, אבל מכיוון שלפני כמה חודשים היה כאן דיון מאוד ארוך בנושא, מצאתי לנכון לעדכן אתכם בהתפתחויות (מיועד בעיקר לכל הסקרנים שעקבו בעניין גדול אחרי הבניה

).

 

[dctgdctg]

חבל

 

[אבישי ק]

אני מנסה להבין את הטרנד החדש, בן אדם 1 במקום 2

זה לא רק בנתב"ג
בכל השוק אני רואה את אותה התופעה
במקום לשים 2 עובדים, שמים אחד ומסתכלים עליו קורס.
כשהוא קורס אז מנהל כלשהו לוקח על עצמו את התפקיד וכמובן שלא מצליח ולבסוף גם הוא מפוטר.
ראיתי את זה בעבר, אבל אני לא מבין את הסיבות לחשיבה הזאת.
המשכורות בארץ עם הועדים(חוץ מלבודדים) הן בכל מקרה נמוכות וככל שמצפינים ומדרימים המשכורת מתחלקת ב3(זתומרת, על כל עובד מהמרכז אפשר לקחת 3 מהצפון או הדרום) אז השכר הוא לא הבעיה.
מה הסיבה לצימצום הדרמטי כלכך בכח האדם?
במקרה של נתב"ג, אני לא מבין את משמעות הצמצום? כשיתרסק מטוס אז פתאום איזה סמנכ"ל ימצא כסף לעוד עובדים?

 

[ש מים]

ג'ורג' אורוול חי וקיים - בישראל!

אתה צודק מאוד!!
זה לא רק בנתב"ג. אפשר לראות את זה גם ברשות הדואר, גם בממ"י/רמ"י... ובטח בעוד מקומות.
האורווליאנים קוראים לזה: ""התייעלות"...

 

[אבישי ק]

התייעלות זה לצמצם עלויות

קח משהו שיושב היום בת"א ותעביר לב"ש תעסיק בשליש שכר עם שכירות נמוכה והכי חשוב עם אותה כמות כח אדם או אפילו יותר בפחות כסף.
לצמצם כח אדם זה לא התייעלות.
הבהרה
כאשר מדובר בתקציבים מנקודת מבט של רואי חשבון פחות אנשים זה צמצום בעלויות מה שנכון לארגון קטן. בארגון גדול ובמיוחד באירגונים מונופוליסטים כמו נתב"ג צמצום כח אדם לא באמת יוביל לצמצום בעלויות זה רק יאפשר עליית שכר לבכירים ברוב המקרים.

 

[ש מים]

"התייעלות" נגזרת מהמטרה שהגדרת

אם המטרה, למשל, היא: "הקטנת זמן ההמתנה של הלקוח/האזרח" אז אולי תגדיל את כמות העובדים/הפקידים.
אם המטרה היא "הקטנות עלויות": תפטר עובדים.
הכל תלוי במטרה...

 

[אבישי ק]

אף חברה לא רוצה רק לצמצם עלויות כי זה יהיה הסוף של החברה

כאשר מבצעים יעול הטרה היא להחזיר את החברה למסלול של רווח.
יש חברות שמצמצמות כח אדם כאשר אין כבר ביקוש לכל כך הרבה אנשים
צמצום עלויות ללא התייחסות לצרכים זה מנת חלקם של מונופולים גדולים או של חברות כושלות.

 

[choo]

אל תגזים - השכר בב"ש הוא לא שליש מהשכר בת"א *לאותה משרה*

&nbsp
אם תסתכל בנתונים של הלמ"ס, הפער קטן יותר
&nbsp
אם אתה רוצה שיקחו אותך ברצינות - תן מספרים מבוססים, אל תזרוק מספרים מומצאים. המטרה שלך תושג גם בשימוש בנתונים נכונים.

 

[אבישי ק]

אני מבין אותך אבל קשה להסתמך על הלמ"ס

אני אתן לך דוגמא
אני עבדתי בחברה שלא ידועה ברמת שכר גבוהה, משלמת משכורות של 2000-3000 ש"ח בחודש לעובדים.עבדתי בתפקיד שברוב המקרים השכר הוא בין 8 ל12 תלוי באזור בארץ וגודל החברה.
כדי לתת לי שכר נמוך יותר נתנו לתפקיד שם אחר. החברה ננזפה מספר פעמים ע"י משרד התעסוקה אבל עד היום היא לא שינתה את אופן העבודה שלה.
ד"א לעובד מהמחלקה שלי שעבד במרכז השכר שלו היה כמעט פי 2.( אני 5 אלף והוא קרוב ל10).
אסור לסמוך על נתונים סטטיסטיים כשזה נוגע לשכר כי ניתן לעוות את זה בצורה שאתה לא מאמין.
היום לדוגמא אני עובד במשרה "מלאה" אבל לא רשום כמשרה מלאה. אם אני עושה בטעות 180 שעות הם מורידים באופן מלאכותי רבע שעה כדי שזה לא ירשם כמשרה מלאה ומקצצים לי בשכר כך שאם אני עובד פחות מ180 שעות אני ארוויח יותר.
אין לי ברירה אלא להסכים כי אין עבודות בחיפה.

 

[choo]

אם אתה לא מסתמך על סטטיסטיקה - אינך יכול לנהל דיון

&nbsp
גם אם תסתכל על השכר הממוצע לפי ערים (ללא קשר למקצוע) - הפער בין תל אביב לבין הדרום הוא לא פי 3 (הוא קצת פחות מפי 2, למיטב זכרוני).
&nbsp
אם גם מהנתונים הללו תתעלם (מבלי להביא נתונים סטטיסטיים חליפים ממקור סביר, להבדיל מעדויות נקודתיות) - אין לנו בסיס לדיון.

 

[אבישי ק]

אז נתחיל: אם סטיית התקן גדולה מדי אזי לא ניתן להסתמך על ממוצ

ממוצע
במידה וסטיית התקן גדולה מדי (פיזור הנתונים גדול מדי) אפשר להסתמך על נתונים אחרים שמשקפים את המצב בפועל.
ניתן לבדוק שכר חציוני שמשקף את השכר שחצי מהתושבים נמצאים מתחתיו וחצי נמצאים מעליו.
סיפור מעניין
הייתה מדינה (לא משנה איזה) שביקשה להצטרף לארגון המדינות המפותחות.
על פי המדדים הם עמדו בכל התנאים
שכר ממוצע זהה למדינות המפותחות, התוצר לנפש זהה למדינות המפותחות וכו...
בבדיקה שנעשתה התברר שאחוז קטן של האוכלוסייה חיה ברמה מאד מאד גבוהה עם משכורות דמיוניות ושאר העם חי משכורות רעב. בנוגע לתוצר לנפש התברר שהם החשיבו יצוא של נפט כחלק מהתוצר ונראה כאילו המדינה מתקדמת.
הם לא התקבלו
מעניין למה

 

[choo]

אין בעיה - אז צריך להשיג נתוני שכר חציוני לפי אזורים

&nbsp
לא ידוע לי שהנתון הזה מתפרסם על ידי הלמ"ס - אבל יש את סקר הכנסות המדינה - שכמדומני מכיל את החלוקה של משקי הבית לעשירונים על פי הכנסתם (שזה הרחבה של רעיון השכר החציוני) - וייתכן שיש שם גם מידע על פי אזורים.

 

[choo]

הנה נתון ראשוני - מתוך סקר הכנסות משקי בית מ-2012

&nbsp
הטבלה הבאה מציגה את ההכנסה למשק בית "לפי צורת יישוב" - בפועל יש נתונים לפי כמות האנשים שגרים ביישובים שונים. ספציפית, בתל אביב ההכנסה החציונית ברוטו למשק בית באותה שנה היתה 12723 ש"ח, כשהחציון הארצי למשק בית ביישובים עירוניים היה 12466 ש"ח, וביישובים כפריים - היה 16310. שים לב - מדובר בסך ההכנסות, לא רק משכר עבודה, ויש פה גם שכירים וגם עצמאיים:
&nbsp
http://www.cbs.gov.il/publications15/1593/pdf/t08.pdf
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[אבישי ק]

הנתון בעייתי כי זה למשק בית

הנתון למשק בית לא נותן את האינדיקציה מה החלוקה בין הבני זוג
האם זה מפרנס יחיד או 2 מפרנסים
זה נתון בעייתי מאד
אם נניח שברוב הבית היום שני בני הזוג עובדים אזי המשכורת שלהם מאד נמוכה ועומדת על בערך כ6,500 ש"ח

 

[choo]

וזה מחזק את מה שטענתי - שהפער לא פי 3

 

[אבישי ק]

פה קבור הכלב

לא ניתן להתייחס לחציון כנתון בודד
בניגוד לממוצע, שאם הסטיית תקן יחסית קטנה אז הוא משקף את האמצע
החציון לא משקף אמצע אלא מציג את הנתון שנמצא במרכז האוכלוסייה שנדגמה
ההכנסה החציונית בחיפה היא 11,449
ההכנסה החציונית בת"א היא 12,723
ההכנסה החציונית בראשון 15,807
החציון אומר שמחצית מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לסכום ומחצית נמצא מעל לסכום
האם האנשים בראשון או בפ"ת עשירים יותר מת"א?
אני אנסה לדוג קצת יותר מידע מאוחר יותר
בעבר בדקתי ומצאתי שהשכר החציוני באזור חיפה נמוך משמעותית מהשכר החציוני באזור המרכז.
כשדיברתי עם חברות כ"א השכר שהציאו במרכז היה עד פי 2 מהשכר שניתן לקבל באיזור חיפה, ההבדל העיקרי היה שבכל חברת כח אדם הודיעו לי שמשרה בצפון לא כוללת פלאפון ורכב(סתם מבאס).
היום המצב הוא שאכן ניתן אפילו למצא אנשים שמוכנים לעבוד בעבור שליש מהמשכורת שמציאים במרכז העיקר שתהיה להם עבודה שהיא לא נהג מטרונית.

 

[אבישי ק]

מצאתי בלמ"ס את החציוני הארצי, נכון ל2013

ניתן לראות שהממוצע במגזר היהודי לא זהה בכלל לחציוני
הקישור לקובץ
ואילו במגזר הערבי הוא די זהה
זה לא אומר כלום על המגזר הערבי
ללא הסטיית תקן אנחנו לא יכולים להסיק כלום מהנתונים על המגזר הערבי.
במגזר היהודי יש הפרש גדול מדי שמרמז על זה שייתכן וקיימים מספר גורמים ש"מושכים" את השכר הממוצע כלפי מעלה ולכן הנתון הממוצע הוא חסר כל ערך ולא משקף את האוכלוסייה.

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה באוכלוסייה היהודית היא 9,566 ש"ח - והחציונית 6,971 ש"ח
ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה באוכלוסייה הערבית היא 6,076 ש"ח - והחציונית 5,414 ש"ח

 

[אבישי ק]

נניח נרצה לדעת ממוצע מהירות של הרכבים בכביש

רוב הרכבים נוסעים 80 קמ"ש (נניח 80 רכבים מתוך 100)
10 מהם נוסעים 200 קמ"ש
ו10 נוספים נוסעים 300 קמ"ש
הממוצע מהירות הוא 114 קמ"ש
החציון יהיה 80 קמ"ש
כך שהממוצע לא מעיד על 80% מהרכבים והוא משקף את ה20% הבודדים שנסעו במהירויות גבוהות ו"משכו את הממוצע כלפי מעלה"

 

[אבישי ק]

זה הזכיר לי את חוות החיות

הספר הזה שאני מקווה שעדיין מלמדים אותו
הספר מציג את השתלשלות הארועים לא רק בברה"מ לשעבר אלא גם את אופן שבו קמה כל מדינה או ארגון עם אידאלים, ואיך הם נעלמים עם הזמן והמצב הקודם חוזר.
אני לא אומר שצריכים מדינה סוציליסטית או מדינה עם אידיאלים חזקים.
צריך להבין שאם לא שמים חסמים אז כל ארגון או מדינה יכולים לצאת משליטה ולבסוף לפגוע באותם האנשים שהם אמורים לשרת.
אפשר לראות איך זה קורה היום, אנחנו מדברים על הפערים בחברה אבל אף אחד במיוחד בעשירון העליון לא עושה כלום בנדון (תרומות זה נחמד אבל זה לא פיתרון זה רק מחדד את הבעיה).
אם מנהל בית חולים, שהוא בעצם מוסד ציבורי, מרשה לעצמו לקחת "בונוס" של 13 מליון בלי לחשוב על ההשלכות זה מציג בצורה ברורה ביותר איך העובד הפשוט באותו המוסד צריך להתנהג.

 

[XrayCharlie]

מה אומר ומה אגיד...