לפני כשבוע פרשתי כאן את משנתי בנוגע לדרך הרצויה לטיפול בבעיית המהגרים מאפריקה:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1789&MessageId=173311207
והנה לאחר כמה ימים התפרסם ב"ישראל היום" מאמר של אורי הייטנר (שאני מאד מעריך אותו) ובו פורש את משנתו הוא, והיא דומה להפליא לשלי.
הנה הדברים שאורי הייטנר כתב:
* פליטים או מהגרי עבודה? מדובר בהגדרות ברורות ואין כל סיבה להתבלבל ביניהם. הבעייה היא שאין אצלנו דיון רציני, המבוסס על עובדות. במקום שהשפה תעניק את הכלים לדיון מושכל ועובדתי, היא משמשת למניפולציות של הצדדים בוויכוח. אלה מציגים את כולם כפליטים ואלה מציגים את כולם כמהגרי עבודה; כל צד באופן שיחזק את דעתו הסובייקטיבית האידיאולוגית.
יש לבחון ברצינות רבה את כל הבקשות, ולהגדיר כל אחד מהאנשים הנ"ל, על פי ההגדרות הכתובות באמנות עליהן ישראל חתומה.
* כל עוד לא נעשתה הבחינה הזאת, ההגדרה המדויקת ביותר היא מבקשי מקלט. אובייקטיבית, הם מבקשי מקלט, מהסיבה הפשוטה, שהם אנשים המבקשים מקלט. מי מהם באמת זקוק למקלט? זאת יש לבדוק באופן אמיתי. מה פירוש "באופן אמיתי"? לא כדי להוכיח שהם מהגרי עבודה ולא כדי להוכיח שהם פליטים, אלא כדי לדעת מה הם באמת.
* לכאורה, גם המונח מסתננים הוא נכון אובייקטיבית, הרי הם הסתננו לישראל בניגוד לחוק. אלא שבשיח הישראלי, המושג מסתננים מתחבר אסוציאטיבית למחבלים שחדרו לישראל בשנות ה-50 למטרות טרור וביזה, והוגדרו "מסתננים". השימוש באותה מילה כלפי מבקשי המקלט, נועד להאיר אותם באור שלילי ומפחיד.
* לפני כשנתיים, עמדנו בפני איום דמוגרפי קיומי. העובדה שישראל היא מדינה מערבית, דמוקרטית, מפותחת ומשגשגת יחידה בתוך אוקיאנוס של עולם שלישי, בטווח הליכה ברגל, זימנה צונאמי של מהגרים שעמדו להציף את ישראל ולאיים על זהותה היהודית ועל מצבה הכלכלי. החלטה על הקמת הגדר התעכבה זמן רב מדי, אולם משהוחלט עליה, היא הוקמה ביעילות רבה ובקצב מהיר מאוד. הקמת הגדר בלמה את הצונאמי הזה. כעת ניתן להרגיע. אין עוד כל איום דמוגרפי.
מול האיום הדמוגרפי נכון היה להתגונן, גם בצעדים חריפים כמו מחנות מעצר, התייחסות למהגרים כאל מסתננים וכד'. משהסכנה חלפה, יש להתייחס אליה בפרופורציות.
מהי התייחסות בפרופורציות? קודם כל הבנה ש-54,000 איש, קצת יותר ממחצית האחוז מכלל האוכלוסייה, אינה מהווה כל איום דמוגרפי.
במצב הזה, ניתן לבחון כל מבקש מקלט לגופו, על פי הקריטריונים המקצועיים המקובלים, לתת מקלט לכל פליט, ולגרש כל מהגר עבודה בלתי חוקי. גם אם יתברר שהרוב הגדול הם פליטים, אין בהם איום על זהותה היהודית של המדינה.
* מבקשי המקלט עובדים בעבודות שישראלים אינם מוכנים לעבוד בהם. החלופה שלהם היא... עובדים זרים. לכן, יש לגרוע את מספרם ממכסת העובדים הזרים ולאפשר להם לעבוד. ככל שיעבדו יותר, כך הם יהיו מעורבים פחות בעבריינות ופשע. וכך גם לא תהיה כל משמעות דמוגרפית להימצאותם בישראל.
* הריכוז של מבקשי המקלט בשכונות דרום ת"א, הוא תוצאה של מדיניות ממשלתית, שכיוונה אותם לשם. יש לשנות לחלוטין את המדיניות הממשלתית, ולפזר אותם בכל רחבי הארץ, ולא נודע כי באו אל קרבנו.
* הפליטים שייקלטו בישראל בכבוד ויזכו לתנאים הראויים, יהיו שגרירים של רצון טוב של מדינת ישראל, כשתסתיים פליטותם.
* החלטתו הראשונה של מנחם בגין כראש הממשלה, שניות ספורות לאחר השבעתו לתפקידו, הייתה לקלוט פליטים וייטנאמים שנמלטו מארצם ואף מדינה לא הסכימה לקבלם. הוא ראה בכך מחויבות מוסרית – לא בשל היותנו מדינה דמוקרטית, אלא בשל היותנו מדינה יהודית.
* אני משוכנע, שגם אילו דעתי בנוגע למבקשי המקלט הייתה הפוכה, הייתי מתקומם על כך שלא אפשרו לנציגיהם כניסה לכנסת. זו החלטה מבישה.
