שמעתי על המקרה לפי טענת המשפחה
הוא הפסיק לקחת כדורים, זה מצב מסוכן מאוד, ראינו בדרך להודו איך האימא מנעה מבנה כדורים פסיכיאטריים מחשש של מה ייחשבו אם יידעו וכמה מצבו השתפר עם התרופות והחמיר בלעדיהם. אז באמת מדובר ברשלנות שלא נערכו למצב שהם עומדים מול אדם שלפחות ברגעים אלה לא שפוי. אגב זה מזכיר מקרה הפוך בסנטה דיאבלה ששוטר שחור הרג שיכור שכיוון נגדו נשק, ואימו של השיכור השתמשה בזה כדי להצדיק את גזענותו שמבחינתה שוטר שחור רצח את בנה, כך שקשה לדעת עד כמה נשקפה סכנה לחיי השוטר שהוא איים עליו עם סכין.
כן יש הרבה דעות קדומות ויותר נגד בעיות נפשיות שלמרות שזה לא מדבק אנשים מפחדים מקירבתם ולגבי החירשות זה דווקא מוזר כי בדרך כלל דווקא מגלים יותר סובלנות לנכות פיזית מאשר לנכות נפשית, אבל קורה גם שמחפשים את השלמות וגם לפיגור שכלי מתייחסים הרבה יותר בחומרה מאשר למשל לכיסא גלגלים או קביים, יש יותר רתיעה ממגבלה שכלית או נפשית. כמו שגם בדרך להודו הפסיכיאטר יצא רכילות בעיתון שכינתה את חולי הנפש שרובם היו סכיזופרנים "פסיכופטים" בטענה שאין שום דמיון בין הדברים וזה בדיוק ההפך, אז כן חושבים אוטמטית פגוע נפש, אז מסוכן.
דווקא לא בכל הספרדיות לפגועי הנפש יש סוף רע, בעיקר בארגנטינאיות ובטלמונדו, שבטלומונדו קוממו אותי ביפה במנהטן וחופן של יהלומים, ששלחו את הרעה המשוגעת לכלא, שהתייחסו לזה במובן השטחי שהיא שלחה את הטובה לכלא על לא עוול בכפה ועכשיו אלה שהציקו לטובה מציקים לה, כאילו נעשה צדק, בלי להתייחס למצבה הנפשי של הרעה. לעומת זאת דווקא ביובנסיון שאמנם הכול שם קלאסי וסיפורי סינדרלה לעוסים, אבל דווקא לנושא התייחסו בשיא הרצינות שבסוד של אהבה אשפזו את הרעה למרות שהיא רצחה בסוף והיא הייתה מאושרת בעולם הדמיוני שלה במוסד לחולי נפש, וגם באווה לונה, הסדרה היחידה שבה וונסה ויליאבה שיחקה דמות רעה והיה לה סוף טוב, בסוף היא התחרטה ואושפזה לקבל טיפול וכולם סלחו לה. לאור כל הדיון הזה כל כך רצוי שיחזירו את פשוט אהבה הקוריאנית אחרי שיונג פאל חזרה כי זה התייחסה לנושא לעומק למרות שמדובר רק ב-16 פרקים של שעה.