רשמים משלושת הפרקים האחרונים שראיתי (6-8)
דונה יוצאת לדייט (כושל) בשמלה אדומה. האם אנחנו עדים לניצנים ראשונים של קנאה (וכמיהה) מצד ג'וש?
"buy this dress, Donna"
מרגרט דואגת לליאו שקיבל את מסמכי הגירושין שלו ומשתפת את כולם סביבה בחששות שלה שליאו יישבר מזה (היא באמת בן אדם טוב כמו שליאו אמר). ליאו בתגובה
"היא מודאגת מכל דבר. היא מודאגת שהשמש לא תזרח מחר בבוקר"
אהבתי (מאד!) את פרק הטאנקסגיבינג (Shiboleth), אני אוהבת שבארטלט לא צפוי בפתרונות שלו. אני אוהבת את זה שהוא מצד אחד רציונלי מאד, חד וחכם ומצד שני יש לו המון לב וחמלה
. אני אפילו מוכנה לסלוח על זה שהוא הופיע בפרק הזה (כמו בעוד לא מעט פרקים) רק בשליש האחרון של הפרק. לפעמים זה אפילו מוסיף לפרק מימד נוסף של מתח והנאה. אהבתי את הדיאלוג בין ג'וש לבינו, כשג'וש שאל אותו מה אם המהגר הסיני לא היה יודע לבטא נכון את המילה 'שיבולת' וברטלט ענה לו משהו בסגנון "נראה לך שבאמת הייתי מגרש אותו רק בגלל שהוא לא יודע להגות נכון מילה?"
עוד מאותו פרק, ברטרלט נותן לצ'ארלי כמתנה לחג את הסכין שעובר אצלו במשפחה מדור לדור. הרס אותי
. לא ראיתי את זה בא
ועוד מאותו פרק, כי הוא באמת היה משובח, סי ג'יי משכנעת את הנשיא לתת חנינה לתרנגול הודו טרוי. לא, לאריק. לא משנה. תנו לחיות לחיות. לגמרי קנו אותי פה. ואיך היא נקשרה אליהם, דיברה איתם והכל
חזרה לפרק 6, כי יש לי מה לומר על איינזלי. אני לא שונאת אותה כמו את מנדי. אבל למה יש להם צורך להוסיף לקאסט מישהי מעצבנת. אני אוהבת את הסטאף כמו שהוא. אין צורך להוסיף אנשים. ואין צורך בסצינות מלוקקות כמו הסצינה שכולם מחכים לה במשרד שלה בסוף היום ועושים לה קבלת פנים יפה כפיצוי על היום הראשון המזוויע שהיה לה. מזל שטובי לא קם לחבק אותה. את זה כבר לא הייתי קונה
אבל בכל זאת היא לא כזאת גרועה. בניגוד להיא, איינזלי לפחות מדברת דברי טעם, כמו כשהיא מתקנת את הרפובליקני שלועג לה על כך שעכשיו היא משרתת את ברטלט שממנו היא מקבלת משכורת (
"הנשיא ברטלט, ואני מקבלת את המשכורת שלי
מהמדינה")
ועוד סצינה טובה מאותו פרק עם איינזלי (6 אאל"ט), היא הפגישה של ברטלט עם הפוליטיקאי שמתעקש לפגוש אותו ולא מוכן לעזוב את הבית הלבן עד שזה יקרה AKA ואסילי :
"שלום, אני ג'ד ברטלט. אני לא יכול לדבר איתך עד שלא תהיה נשיא בעצמך. אבל הנה עכשיו תוכל לחזור למדינה שלך ולהגיד שנפגשת עם הנשיא של ארצות הברית של אמריקה. שיהיה לך יום טוב"
ואני אחתום במשפט שסאם אומר לאיינזלי על קצב העבודה בבית הלבן:
It a short day and a big country, we've gotta move fast