לגבי אימוץ חו"ל
לסביות תוכלנה לאמץ רק ממדינות המאפשרות אימוץ לחד-הוריות (קרי נכון לעכשיו - רוסיה), כי מדינות אופציונליות לאימוץ אינן מאשרות אימוצים לזוגות חד מיניים.
בארץ נדרש סכום אחיד של 22 אלף יורו לאימוץ בינלאומי, ולא משנה מהיכן ובאיזה גיל. על זה מתווספות הוצאות שונות, כמו נסיעות ודיור, אך איני מתגוררת בישראל, אז איני יודעת מה הן בדיוק.
זה לא שלא מאשרים באימוץ ילדים בינלאומי אימוץ לילדים בני פחות משנה וחצי כדי למנוע סחר בילדים. מדובר על חצי שנה מציאת פתרון פנים ארצי לילד, כדי לספק פתרון לילד מבלי לקרוע אותו מכל המוכר לו. הבעיה היא שחצי שנה נספרת למן הרגע שהילד הגיע למאגר הילדים המועמדים לאימוץ, ולא כל הילדים מקבלים מועמדות לאימוץ ביום לידתם. להפך. כאוס, למשל, הגיעה לאימוץ כשהייתה רק מעל שנתיים, למרות ששהתה בבית הילדים מיום לידתה (טוב, מגיל 11 יום). למאגר אימוץ בינלאומי היא הגיעה רק בהיותה מעל שנתיים וחצי. מציאת זוג מתאים מאושר לאימוץ לקח עוד זמן מה, ואז מתן האישורים לזוג הזה (אנחנו) להגיע לקזחסטן, ולהגיע לעיר הנידחת לקח עוד זמן. הבירוקרטיה האימוצית עצמה לקחה עוד שלושה חודשים (זה הליך מהיר למדי, דרך אגב), שלחלקן יש סיבות טובות כמו הליך חיברות הדרגתי למניעת טראומות ככל האפשר. יוצא שהיא הגיע הביתה בגיל שלוש שנים וחודש וחצי. כשאני חושבת על זה, אני מתרגזת על העיכובים הבירוקרטיים, אבל לא על תשעת החודשים שההליך הרישמי היה אמור לקחת. מה גם שאם היא הייתה מגיעה בגיל 11 יום למאגר הילדים בני האימוץ, אני מאמינה שהייתה מוצאת באמת בית מקומי, והאימוץ לא היה נגרר תשעה חודשים (בדיוק בגלל זה מאפשרים זמן למציאת בית מקומי).
. אני חשבתי שאני יודעת כל מה שקשור לתהליך האימוץ, אבל גיליתי כאן שהמידע העדכני הוא שכבר לא צריך להגיע לבית משפט כדי לקבל צו אימוץ, מקבלים אותו אוטומטית בדואר (אחרי תהליך מול עו"ס כמובן).