מה דעתכם?

forglemmigej

New member
צודק לגמרי

דבר ידוע הוא שדילרים של סמים אף פעם לא לוקחים לעצמם כי הם מודעים לנזק..אנשים צריכים לשוחח לקרוא ספרים להסתכל להורים בעיניים ולא במסך המאוס.
אתמול ראיתי זוג בערך בגיל 19-20 מתחבקים ,אבל כל אחד מהם מביט בסמרטפון תוך כדי זה היה כל כך מזעזע איך אפשר לקלקל רגע כזה אינטימי
 

alphadelta

New member
אכן מזעזע

בגדול, אני מסכימה עם הכתבה. אבל לדעתי יש להזהר עם קיצוניות ( מקרה ארגזי הקורה קולה ). אנחנו כן מגבילים. אבל לא בקיצוניות. סיפור: ישבנו במסעדה ארבעתנו , ובני הסב את תשומת ליבי למשפחה שישבה מאחורי. אבא אמא ילדה וילד. נראו מאד דומים לנו. אבל הם ישבו בשקט. בניגוד לשולחן המפטפט שלנו. כל אחד מהם היה רכון מעל מכשיר אחר. כשהילד עם אוניות באוזניים. הם נשארו ככה לאורך כל (!!) הארוחה. זה היה מאד עצוב. ואני רואה את זה בכל מקום. כשאני יושבת בהופעות תזמורת של בית הספר, בקהל של משחק כדורגל של הילדים, בבית הכנסת, ברכב לידינו. בכל מקום. היה לא מזמן סרטון שהסתובב איך אנחנו דור של טלפונים חכמים ואנשים טיפשים. ??וסרטון של ילדה בת כשנה מנסה להגדיל את את התמונה במגזין , כאילו היה האייפוד של אמא, ומאד מתוסכלת שלא קורה כלום.
 
ממש עצוב


האמת שתמיד אומרים שהצעירים צמודים למסכים וטלפונים שלהם אבל לפני כמה זמן ישבתי במקרה עם חמותי בבית קפה בארץ, הצטרפה אלינו חברה שלה ושתיהן התעסקו בטלפונים בלי הפסקה ובקושי דיברו אחת עם השנייה.
כל ניסיון שלי ליצור שיחה נעצר בצפצופי אס אמ אסים

&nbsp
ואחרי זה אומרים שהצעירים תקועים במסכים, המבוגרים לא פחות

&nbsp
שלא לדבר על זה שאבא שלי שגם ככה לא מדבר על רגשות, התחיל לכתוב מיילים ולשלוח לכל העולם עם דברים אישיים לגבי העבודה שלו שכמה היה נמאס לו ולגבי זה שקשה לו עם הנסיעה (יום לפני הנסיעה
).
 

noaronen1

New member
האמת שה- whats app בישראל זה ממש מכה

ב-10 ימים שביקרנו בארץ לא הפסקתי לקבל הודעות what's app וזה רק מהמשפחה וקצת חברות.
אם לכל חברה שלי בישראל יש:
קבוצה מהצבא עם המפקד וההורים, וקבוצה או שתיים או שלוש של בית ספר ושל הצופים והגננת וההורים והחברים והמשפחה מהצד שלו והמשפחה מהצד שלה והאחיינים ועוד לא התחלתי עם הקבוצות המקצועיות.
מעייף ומתיש לדעתי זה ממש סוג של השתעבדות טוטאלית למכשיר - אני שמחה שזה לא הגיע לכאן.
 

Mottek

New member
מסכימה עם זה

גם אצלנו אני מאוד מגבילה את זמן המסך.
בבוקר רואים מקסימום שעה של טלוויזיה של תוכניות ילדים. אחר הצהריים (אחרי שהילדים סיימו את כל המטלות ושיעורי הבית שלהם) הם יכולים לשחק בין 30-45 דקות (תלוי בסדר יום שלנו באותו היום). הזמן שהגדול יושב להכין שיעורי בית מול המחשב לא נחשב כזמן מסך. אבל, אם הוא סיים את שיעורי הבית אני בדרך כלל אבקש ממנו לעשות משהו אחר ורק אחר כך לחזור למסך. מבחינת לשחק על הטלפון שלי, זה צופר שהם יכולים לקבל פעם ב... אבל דין טלפון כדין מחשב כדין טלוויזיה. אם הם סיימו את המכסה שלהם אז זהו. שיצאו ספר לקרוא, או פאזל או כל דבר אחר שהם רוצים לעשות שלא קשור למסכים.
בארוחת הערב אין אצלנו טלפונים בשולחן, גם לא כשיוצאים למסעדות. יצא לי לראות לא מעט משפחות שכולם יושבים ביחד אבל כל אחד במחשב שלו, או שרק ההורים מדברים בינם לבין עצמם והילדים שקועים בטאבלט. לי זה מפריע כי הילדים צריכים ללמוד איך לדבר ולתקשר עם אנשים אחד על אחד. צורם לי גם כשאני עושה קניות ואני רואה ילד הולך ליד האמא שלו והעיניים שלו בתוך הטבלט, או שילדון בן פחות משנה משחק עם זה בתוך העגלה. אבל כנראה שזה מתחיל יותר ויותר מוקדם...
http://www.amazon.com/Fisher-Price-...=1410882022&sr=8-1&keywords=bouncy+chair+ipad
 

noaronen1

New member
בזמנו צחקנו שבקרוב עגלות אמבטיה יבואו עם מסך אייפד

נראה לי שהיום לא רחוק...
 
אצלנו אין מגבלה, אבל...

בוני רואה טלביזיה בבוקר כ-20 דקות ואחרי שהיא חוזרת מבית הספר ועושה שיעורי בית. בין חצי שעה ל-3 שעות, הכל תלוי כמה נשארנו לשחק בחוץ - תלוי מזג אויר. זה הזמן שלה לנוח. גם אני אוהבת להתישב לנוח מול איזה תוכנית בטלביזיה או במקרה שלי מול המחשב פה בפורום לדוגמא
היא לומדת מהטלביזיה המון וזה ממש לא בעייתי לי. בוני לא מתה על משחקי מסך אחרים, ככה שאין לי בעיה עם המסכים האחרים.

בזמנים אחרים שאני מאפשרת מסך זה בטיסות או נסיעות ארוכות בשביל להעביר את הזמן.
הדוגמא שנתנו פה על המשפחה במסעדה בעיני מזעזעת.
 

rona73

New member
אצלנו יש מגבלות

אבל לא ממש בזמן.
בבוקר אין מסכים.כשאוכלים מתנתקים מהכל ובאים לשולחן.כשאנחנו יוצאים אז הכוונה לצאת ולהנות ולא מול סמארטפון.
אני מאוד משתדלת לארחיק אותם. וללמד אותם שעדיף כשאפשר לצאת ולשחק,או לדבר עם חבר או לקרוא ספר.
כשאנחנו בבית בסופ"ש יש מספיק זמן לזה.אני לא מגבילה בזמן אלא בסיטואציה.
שאנחנו יוצאים לשתות או לאכול אנחנו יושבים ומדברים המון,התחביב שלהם זה לדבר נון סטופ,מהבוקר עד הערב..
 
למעלה