שעה שבע וחצי בערב, החיים שלך בסבבה אתה מתכנן על ערב רגוע בספה הרכה למול הטלבזיה ותנור החימום. לצפיה באיזה תוכנית תחקיר, איך עובדים עלינו מבלי שנרגיש, או סיפור על מעללי הנוכל הציבורי התורן. לפתע הסלולארי מתעורר מתוך השלווה בבית השקט. מבלי שציפת לכך כלל, פונה אליך קול נשי מוכר, ואז לאחר שניה אתה מתעשת ומזהה את הדוברת, כאקסית המיתולוגית שלך לריקודי הזוגות, שמזמינה אותך מעכשיו לעכשיו לצאת איתה לירקוד הערב. תסכימו איתי שחמש שנים רצופות ביחד של זוגיות ריקודית זה לא הולך ברגל, מה גם שזרמנו ביחד כמעט בכל ההרקדות הקיימות בין חדרה לגדרה. אבל מה שהיה היה בכייף הסתיים ונגמר, כמו כל דבר בחיים שיש לו התחלה אמצע ויש לו סוף. האמת היא שעם כל האקסיות שלי לריקודי הזוגות, אני משתדל לשמור על יחסי חברות הוגנים.
למרות שמדובר באחת זוגית מיתולוגית, חששתי מעט, כי היא הזמינה אותי לבוא לירקוד איתה בבית דני בהרקדה של גדי ביטון. שאלתי אותה למה לנו לירקוד דוקא אצל "האיש עם הכריזמה", כי יש סיכוי שאני לא אכיר יותר מחצי מרפרטואר הריקודים מאצלו בהרקדה, ושלא נדע מהווליום הנוראי אצלו. אז היא הרגיעה אותי ואמרה שיהיה בסדר, שאסמוך עליה כמו תמיד גם בנהיגה שלה הלוך חזור וגם בריקודים.
לא יכולתי לעמוד בפיתוי ואמרתי לה כן ! התארגנתי תיק תק ויצאנו ב-אקזיט לדרך.....