כרגע בוודאי שלא עדיף לשתול את הצבעונים באדמה, כי הם סתם
ימותו. הרי עקרו ומכרו אותם -
חקלאים מעוטף עזה! -
כדי שישמשו לקישוט הבית.
רק אחרי שהפרחים ינבלו, אוכל לחשוב על שתילת הבצלים באדמה, אבל אין לי כל כך איפה, כי מדובר בעשרה בצלים, וכבר אין לי האדניות הגדולות שהיו לי פעם. הן התחילו להתפורר אחרי המון שנות שמש קופחת, וביקשתי מהבן שלי להוציא אותן ולזרוק לפח.
אז יש לי רק כמה עציצים. אם היה מותר לנסוע, הייתי מביאה לגינה הענקית של אחותי, ושותלת אותם שם...
*~*~*~*~*~*
ולעניין הכוסמת, כפי שכתבתי לך זה עתה בפרטי, הכוסמת המשמשת לאפייה ולבישול, אלה זרעים של עשב הכוסמת (ממשפחת הארכוביתיים), והיא איננה סוג של דגן, וגם לא קטניות! אגב, הכוסמת נחשבת למזון בריא מאד.
ואם כבר בפסח עסקינן, הכוסמת אפילו
כשרה לפסח! אומנם רק לאחינו הספרדים (אבל אני כבר משתייכת אליהם, אל אוכלי הקטניות האלה, מאז שהתחתנתי עם אחד מהם).
אגב, אורז, שאף הוא מותר בהחלט
לספרדים בפסח, אני בכל זאת לא אוכלת, ובזה שומרת על מנהג בית אבא. למה? כי אני יכולה לוותר בקלות על אכילת אורז גם למשך שנה, שנתיים, ולא לחוש בחסרונו. אז למה לי לאכול אותו
דווקא בשבוע האחד של פסח? כך שגם בבית חמותי ז"ל לא אכלתי אף פעם אורז, וגם בבתי הילדים שלי, שיחיו, לא נגעתי ולא אגע באורז בחגי הפסח.
לעומת זאת, האשכנזים, שרואים כמעט בכל מה שזז קיטניות, גם כאשר מבחינה בּוֹטָנית אלה מוצרים שרחוקים לגמרי מלהיות קיטניות (למשל גרעיני חמניות, שומשום, תירס, קימל. וגם פשתן וחרדל, כי שניהם גדלים
בתרמילים, כדוגמת קיטניות), הכוסמת לא נחשבת כשרה לפסח.
כלומר, הכוסמת כשרה לפסח רק לאוכלי קיטניות (מזכיר לי כאילו "אוכלי נבלות"
).
אגב, הפחד של האשכנזים מקיטניות בפסח, יש לו סיבות, כמובן. מבלי להיכנס לכל הנושא, אוֹמר רק בקיצקיצור, שזה נובע בעיקר מהחשש שלתוך הקיטניות האמיתיות (כמו למשל אפונה, עדשים, שעועית, חומוס, מש וכו'), יגיעו בטעות זרעים של מיני דגנים, אשר חמישה מהם נחשבים ל
חמץ גמור, ואסורים, על כן.
ובבישול הקיטניות, יחמיצו גרעיני הדגן האלה, ויהפכו את התבשיל לחמץ.
יש עוד המון דברים מעניינים בנושא רחב זה. מעניינים באמת, אותי לפחות. אבל אחסוך מכם, כי זה כבר יותר מדי
, מה גם שרוב משתתפי וקוראי הפורום, אינם דווקא "דוסים", אז אולי לא אכפת להם.
והמשך חג שמח לכולכם בבתים