אוףףף, האכילה הרגשית הזו ....

[אור יחיד]

אוףףף, האכילה הרגשית הזו ....

אחרי יותר מחצי שנה ...
אתמול חזרתי הביתה מאוכזבת(ולא תאמינו ממה ....התבטל לי אימון) והדבר הראשון שתפסתי היה קיט קט ...
אמרתי לעצמי - אוקיי, לא נורא...אכלת...נהנית ....מחר יום חדש וחזרה למסלול ...
והנה, לא מצליחה להפסיק לחשוב איך בכל זאת נפלתי למלכודת הזו ואכלתי ....
מתסכל אותי

 

[דניאל כן ההוא]

עשרים שמונים

מה שליבי תמיד אומרת, לחשוב 80-20:
כל עוד 80 אחוז אני בסדר,
אז זה גם בסדר 20 אחוז לסטות.
תכניסי את הקיטקט ל 20 אחוז.

 

[המשורוולת רינת]

לא קרה כלום!

לא צריך להיות פאנטים...
אז אכלת, אז מה?
אני מהמאמינים בגישה שאם יותר מדי מתנזרים, בסוף נכשלים.
אז אכלת קיט קט, לבריאות.
מחר לא תאכלי

איך ליבי אומרת? לחיות עם השרוול ולא לצד השרוול... (אני מקווה שאני אומרת נכון

)
מותר גם להתפנק לפעמים, באמת שזה בסדר.

 

[אור יחיד]

נכון, זה מה שאמרתי לעצמי ....אבל בסופו של

יום המצפון כן הרים את ראשו...
אני מאוד מקפידה ואצלי זה 90/10 אולי .
הנקודה היא שזה לא היתה התפנקות אלא אכילה מתסכול וזה המפחיד ...שהמפלצת הזו עדיין כאן.

 

[דניאל כן ההוא]

ולכן צריך לעבוד על זה

לדעתי, הסיבות הפסיכולוגיות להשמנה שלנו, במידה ולא נטפל בהן, מן הסתם יישארו איתנו, ויהיו אקוטיות אחרי השנה הראשונה. לכן זה זמן טוב להתחיל לטפל בהן. להבין אותן, לא להדחיק. להתמודד עימן. לקבל אותן.

 

[אור יחיד]

אני מתחילה קבוצת תמיכה מיד אחרי סוכות

ואני מקווה שהיא תתרום לי להתמודדות איתן.

 

[אופירA]

המפלצת עדיין כאן ותישאר כל החיים. תתיידדו!

עשינו ממנה מפלצת בהרגשה, אז היא מפלצת.
תלמדי להתיידד איתה ולהבין את הגודל האמיתי שלה, והיא תקבל את המימדים הנכונים, ואפשר יהיה להכניס אותה ברווח ל-10%.

העולם נברא במחשבה.
מחשבה בוראת עולמות.
בוודאי שהמחשבה בוראת מפלצות ומשכנת אותן במקום בטוח (ותקוע) בהרגשה.

נלמד לחשוב על הנושא מזווית שמראה אותו בגודל חביב, והוא כבר יקבל בעצמו את הגודל הזה.

 

[דניאל כן ההוא]

מעולה

 

[ליבי3617]

בהצלחה רבה

כמו שדניאל אמר, ה 20% האלה שם כדי לתת לנו פתח מרווח קצת יותר בתהליך.
האשמה ותסכול מובילים לדברים לא טובים.
מודעות היא דבר נהדר. הרגש שחווית עכשיו הוא חזק, והמודעות אליו תהיה בפעם הבאה.
אז תוכלי לעצור ולהחליט אם את מכניסה את הקיטקט לתוך ה20% (ומוותרת על התסכול) או שבא לך לאכול משהו אחר שלא יגרום לך אשמה.

 

[יעל2110]

לגמרי מבינה אותך

יש לי את זה ביותר גרוע, כשאני עושה דבר כזה בלי לחשוב אני הולכת ומקיאה את זה ואז אני מרגישה שיא הבולימית..
עכשיו הפסקתי עם זה אבל ממש נלחמת עם עצמי לא להשתגע כשאני עושה דבר כזה בלי לחשוב

 

[ליבי3617]

יעל יקירתי

כואב לי לשמוע את זה.
ואם זה משהו שחוזר על עצמו, בבקשה בבקשה לכי לטיפול.
זה אחד הדברים הכי קשים שעלולים להיגרם למנותחים (זה ואנורקסיה).

האשמה היא אחד הדברים החמורים ביותר בתהליך.
מקווה שאם זה קורה שוב, אפילו תכתבי לי מסר ונדאג לטפל בזה.

 

[יעל2110]

אני יודעת שזה לא בסדר

אבל זה רק מתי שאני ממש ממש ממש מגזימה ולעיתים ממש רחוקות
תודה על הדאגה

 

[אור יחיד]

תודה ....