למה אני לא אוהבת את הילד שלו?

[some one like you]

תודה רבה על התגובה שלך. חייבת לציין...

שכשהוא בא אני כל הזמן אומרת לעצמי "איזה ילד חמוד הוא" , מה כל כך מפריע לי בו...הוא באמת ילד טוב!!
יש לי הרגשה שבסוף ניהיה החברים הכי טובים אני והוא

תודה על כל מה שרשמת תודה שלא שפטת אותי . שבוע טוב וחג שמח.

 

[some one like you]

למה אני לא אוהבת את הילד שלו?

הילד שלו בן 8.5, בא אלינו כל שני ורביעי עם לינה וכל שבת שניה עם לינה עד יום ראשון.
כל פעם ביום שהוא אמור להגיע אלינו אני מרגישה ש "אוף הוא מגיע" , "אוף בא לברוח מהבית ולחזור רק כשהילדים כבר ישנו" , "אוף עכשיו איך אני אעביר שישי עד ראשון בבוקר איתו..." ליד יש ילדה בת 10 , ומסתדרת יפה מאוד עם בעלי שאוהב אותה מאוד. מחנך אותה, מסביר לה...
אבל לי מאידך....אין שום קשר וואט סו אבר עם הבן שלו שלא יודעת למה אבל כל דבר שהוא עושה מעלה לי את הפיוזים, ובאמת שאין סיבה, בעיקרון הוא ילד טוב ( חוץ ממה שלא טוב ) אבל רק בגלל שזה לא תואם את דרכי ההתנהגות של בתי , ובגלל שהוא כל הזמן מציק לה וכל דבר מלשין אז כל דבר שקשור בו מעצבן אותי:
1) הוא מסתובב במטבח - מציק לי.
2) פותח את המקרר - מציק לי
3) רוצה לבד להכין אוכל - מציק לי
4) אוכל פיתה מסכנה במשך 40 דקות - מציק לי
5) ישן עם אור - מציק לי
6) אפילו הטונציה שלו מציקה לי.

איך מתגברים על זה? אני באמת רוצה לאהוב אותו כמו שבעלי אוהב את הבת שלי.

 

[ornme]

תעבדי על עצמך,

וזה מתחיל בכך שמחשבות שליליות אפשר לסלק מהראש.
כאשר הוא מציק לבתך, נסי לפשר בין הילדים, נסי לקרב ביניהם. גם אחים ביולוגים מציקים זה לזה, במיוחד הצעירים לבוגרים יותר.
פעילות יזומה במטבח - אפית עוגיות, למשל, יכולה להיות אחלה פעילות מקרבת לך ולילדים.
כדאי ליזום בילויים משפחתיים, ארבעתכם יחדיו.
שבי ושוחחי איתו, נסי להבין את הראש שלו, אולי לצפות ביחד בסרט או הצגה ולהעביר חויות אחרי כן.

לדעתי אם תשקיעי קצת מאמץ תלמדי לחבב אותו, וגם לאהוב אותו.
יותר קל משנדמה - רובנו בנויים כך שקל לנו לחבב ילדים, והחיבה גוברת ככל שנפתחים אלינו.
יכול להיות שזה רק ענין של זמן.

 

[דף חדש4]

את לא צריכה לאהוב אותו

רק להתיחס אליו בכבוד. תתנהגי אליו יפה. את לא חייבת מעבר לזה. אי אפשר להכריח אהבה ואין צורך בזאת.
את לא אמא שלו.

 

[עקשנית25]

לא חייבים. גמני ניסיתי ומנסה

ופשוט לא הולך. זה יוריד ממך לחץ ודווקא הקושי שלך יפחת.
&nbsp
לא ילדנו אותם והאופי שלהם לפעמים לא לטעמינו. אני מנסה מידי פעם להתקרב, ואם לא אז לא.
&nbsp
את הגדול שלו אני מאוד אוהבת אבל אין לי יחס מועדף במיוחד.

 

[דף חדש4]

לא חשוב הרגש. חשובה ההתנהגות

קל יותר לשלוט על ההתנהגות מאשר על הרגש.
למרות שאפשרי גם לשלוט על הרגש וקשה לשלוט על ההתנהגות ועדיין- חשוב יותר לשלוט על ההתנהגות מאשר על הרגש.
למה? כי את הרגש שלך אף אחד לא יודע. זה בלב שלך. אלא אם כן זה בא לידי בטוי בהתנהגות שלך.
לכן לרגש- אין השלכות רק להתנהגות יש.
יש הורים שגם לא אוהבים את הילדים שלהם.
אז מה?
כל עוד אתה עושה את הדבר הנכון ומבין שזה חשוב- זה מה שקובע.
תתנהגי אליו כמו שצריך- כמו שאת חושבת שאמא טובה מתנהגת- תתני עידוד, חבוק כשצריך, תהיי זמינה, נדיבה, הוגנת
שימי גבולות, תני מתנות בחגים ותכיני עוגה ביום ההולדת.
מעבר לזה את לא צריכה.
מעבר לזה לא צריך.
וגם זו אהבה - חרף רגשות חוסר האהבה שלי כלפיך- אני עושה עבורך את כל הדברים הללו כי חשוב לי שתרגיש טוב ושמח.
מה יותר אהבה מזה??

 

[Anna Vasserman]

אי אפשר להכריח את עצמך לאהוב, אבל

אפשר לשלוט בהתנהגות שלך. ובמה שאת מראה כלפי חוץ.
אני מאד מזדהה איתך. הייתי במערכת יחסים 5 שנים עם גבר שיש לו 3 ילדים מנישואיו הקודמים.
אהבתי אותם? לא. ניסיתי לאהוב אותם? גם לא.
היו הרבה דברים שהם עשו או לא עשו וזה הציק לי ועצבן אותי. לא פעם עבר לי בראש "איזה ילדים קרציות". אבל בחיים לא הראיתי את זה כלפי חוץ. לא כלפי הילדים, ולא כלפי אבא שלהם.
כן שיחקתי איתם, כן קניתי להם מתנות, כן התייחסתי אליהם בכבוד.

 

[גלים גלים]

אחרי המעשים נמשכים הלבבות, אולי כדאי לנסות מצד העשייה ולא

מצד הלב..

 

[דף חדש4]

 

[א אל אלע אלעד נחמד]

סתם נקודה למחשבה

סביר להניח שגם הוא לא סובל אותך...
את "גנבת" לו את אבא מאמא שלו
ובכל פעם שהוא רוצה לראות את אביו, הוא "נתקע" איתך.

תנסי לחשוב, כמה מסכן הילד הזה, שאחרי כל מה שעבר, עובר ויעבור עליו,
הוא עוד צריך להתמודד אם אם חורגת מהאגדות, ממש "מכשפה" אמיתית
(לטובתו אני מקוה שאין לך אף ארוך ומחודד).

על אף שאת מנסה להצטייר כמישהיא שאיכפת לה, את חסרת חמלה,
אגואיסטית ועיורת לרגשות הזולת.
בריא לי שאילו יכולת היית "קוברת" את הילד בפנימיה עד גיל צבא ואח"כ עושה לו את המות עד שיברח מהבית.

צר לי על הילד ועל אביו !!!

 

[יולאלית]

אויי תנוח..

 

[mother cat]

מאד קשה לשלוט ברגשות - אבל במעשים קל יותר...

מאד קשה לשכנע את עצמך לאהוב. אבל אפשר לשלוט במעשים- באיך את מתנהגת לילדים וכמה כבודאת נתנת להם. ובדרך כלל הרגות באים אחרי המעשים.
&nbsp
יש לי שני ילדים חורגים שגרים איתי כל הזמן כי אמא שלהם נפטר. יש לי שני לדים ביולוגיים שלי. להגיד שאני אוהבת את ילדי החורגים כמו הביולוגיים? ממש לא יכולה לאמר את זה. אבל אני מכבדת אותם, הם יקרים לליבי, ואני דואגת להם כאילו היו שלי. וזו עבודה קשה, כל הזמן... כל הזמן לחשוב על איך אני דואגת שירגישו ממני רק דברים טובים, אפילו כשאני כועסת או מחנכת... ואני שמחה לאמר שנכון להיום עוד לא הטיחו בפני "את לא אמא שלי!", וזה כנראה אומר משהו...

 

[מיצה נבים]

fake it till you make it

אי אפשר להכריח לאהוב, אבל אפשר לנסות להתאהב.
הייתי מנסה להבין עם עצמי לעומק מה כל כך מפריע בילד בן 8.5, מה באמת שורש הבעייה.
האם אלו המזונות שבעלך משלם וזה כסף שנחסך מהבית?
האם בעלך מתייחס אליו יותר כשהוא נמצא ופחות אלייך ואל בתך?
הרי אין באמת סיבה לא לחבב ילד קטן שהוא משפחה שלך בסופו של דבר.
נסי להבין עם עצמך מה באמת מטריד אותך.
מבטיחה לך שזו לא הפיתה.
&nbsp
בהצלחה!
&nbsp
(בבקשה לא לקרוא בטון ביקורתי, זו לא הכוונה)

 

[some one like you]

תודה רבה על כל התגובות ( גם על הקוטלות והמעליבות ביותר.... )

בעלי איש מדהים מדהים ואינו עושה איפה ואיפה בין הילדים בכלל.
הילד עצמו, ילד מדהים ו, הוא עוזר, והוא מאוד מאוד מאוד אוהב אותי ( לאותו אחד שכתב לי שהוא לא סובל אותי...)
מעולם לא הפגנתי כלפיו יחס לא יפה ,נהפוכו אני מתייחסת אליו כאל הבן שלי ורק אוכלת את עצמי מבפנים ומקטרת פה בפורום

אני חוזרת ואומרת....הבעיה היא בי לא בו. הוא באמת ילד מדהים, רגיש, עוזר, עצמאי, יש לו את השטויות של כל הילדים כמובן.... אבל שוב, יש לי תחושה שעוד ניהיה החברים הכי טובים.
הופתעתי לקרוא שזה לא רק אצלי המצב ושזה קרה לחלקכן התחושות הללו.
מברכת את כולם בשנה טובה וחג שמח.

 

[דף חדש4]

חשוב שתדעי שזה לא רק אצלך

ואל תתני לאף אחד לסתום לך את הפה או לרדת עליך בגלל איך שאת מרגישה.
מותר לך להרגיש ככה, זה שכיח להרגיש ככה, הרבה פעמים יש לנו, האמהות "החורגות" סיבות טובות לא לסבול את הילדים של הבעלים שלנו.
אני חושבת שאכתוב ספור סנדרלה, שלגיה, עמי ותמי הפוך- איך הבת של\ הבן של\ עושים לאשתו החדשה של אבא שלהם את המוות.
מגיע גם לספור שלנו להשמע! הצלו!

 

[mother cat]

הצעד הראשון לפתרון בעיה הוא להכיר בבעיה

נשמע לי שאת ממ בכוון הנכון אם את כבר יודעת למפות את הבעיה... לדעתי הרגשות יתפתחו עם הזמן. זה שאת יודעת להגיד עליו דברים טובים זה נהדר.
&nbsp
בהצלחה!