עונה
המשפחה שלי לא הייתה מעורבת באף בחירה.
ההורים והאחים הכירו את בני הזוג שהיו לי בעבר, אם כי ככל שהשנים עברו ו"גדלתי", לא מיהרתי להציג בני זוג בפני המשפחה עד שהרגשתי שזה נהיה באמת רציני, וגם אז לא מיהרתי להציג בפני המשפחה המורחבת, לא הייתי עדיין במצב בו הרגשתי בנוח שכל המשפחה תהיה מעורבת במערכת היחסים שלי ויתחילו לקשקש על חתונה (גם אם זה נעשה בהומור, אני לא אוהבת את זה).
 
אחת התוצאות של זה, באופן משעשע, הייתה שדודה שלי חשבה במשך שנים שאני לסבית.
 
אם המשפחה תהיה נגד בן זוג שאביא, אני מניחה שזה יגיע מסיבה טובה והגיונית ולא בגלל שצבע העיניים שלו לא ימצא חן בעיניהם - המשפחה שלי דיי שפויה בהיבט הזה, ככה שאני אשתדל להקשיב להם ולנסות להבין מה הבעיה - אחרי הכל בני המשפחה רוצים בטובתי, וכבר הייתי בעבר במערכת יחסים עם חלאה שהיה עדיף שמישהו היה אומר משהו בהתחלה.
 
באופן כללי אני חושבת שמשפחה ובן זוג שלא מסתדרים זה דבר שעדיף להימנע ממנו, ואחרי שנוכחתי כמה קשה ביומיום לחברה שלי שהמשפחה של בעלה לא סובלים אותה (גם ההורים, גם אחותו), נראה לי שלפעמים צריך לחשוב עם הראש ולא עם הלב - אחרי הכל כשמתחתנים איתו מתחתנים גם עם המשפחה שלו ברוב המקרים.