ארועים למינהם: חתונות, בר מצוות......
האמת היא שאני התעייפתי מהשטאנס ומהרוטינה של ערבים כאלו.
שיהיו הכי גרנדיוזיים, הכי שמימיים, הכי מפוארים,
בעיניי: אני צריכה, לא - אני רצה, אני רוצה.
שיסלחו לי כל אוהביי ויקיריי, אני באמת אוהבת אתכם, אבל לא את הארועים האלה.
ובמיוחד בחורף, לצאת בערב בימים קרים......
אז ככה:
התחלתי לסנן בשנים האחרונות, בלי להרגיש לא נעים או לא טוב.
משפחתי היקרה וחברים טובים ואהובי - הולכת בשמחה ובהנאה. מפני ששם אני פוגשת הרבה אנשים אהובים והערב הופך להיות כייפי ומהנה. ארוחת ערב חגיגית.....
מי שלא נמצא במעגל הקרוב והחשוב בחיי, אינני הולכת וגם אינני קונה מתנה.
מקום עבודה - מי שקרובה אליי מאד בד"כ לא הולכת אבל משתתפת באיסוף כסף למתנה.
שכנים - הפסקתי ללכת - נותנת צ'ק אחרי הארוע, למי שאני אוהבת.
מה אתכם?
מה אתם עושים? כיצד נוהגים?
מה דעתכם?
