הפינאלה של משחקי הכס
במילה אחת, מעולה. בהרחבה:
קודם כל, אנחת רווחה- אני כל כך שמח שלא הראו את לייד סטונהארט בפרק הזה. זה לגמרי היה לוקח מהאפקט של הפרק הקודם אם היו מחיים אותה, לא רק בגלל שהיא חוזרת לחיים אלא בגלל שהקהל לא יבין שהיא הופכת למעיין זומבית משוגעת ויחשוב שהיא פשוט חוזרת סתם ככה, כמו בריק. אז טוב שזה לא קרה, אני מעדיף סצנה קצת רפטטיבית עם דאני, אם היא מספיק אפית, והיא הייתה מספיק אפית, יופי של פסקול.
כל שאר הפרק היה דיאלוגים על גבי דיאלוגים, אבל איזה דיאלוגים. אני לא מבין אנשים שאומרים שהתסריט לא עושה חסד עם הדמויות, לדעתי הוא ברמה מאוד, מאוד, מאוד גבוהה. המועצה בהתחלה הייתה מענגת, פיטר דינקלייג' ראוי לעוד אמי, הוא הצליח להעביר בצורה מושלמת את ההסתייגות ממה שקרה יחד עם הסיפוק הקטן בנצחון המשפחה שלו במלחמה.
אני מאוד שמח שהכניסו את דאבוס קורא מכתב וסגרו יפה את כל הסיפור של דרגונסטון העונה, שלדעתי היה חזק מאוד. כנ"ל כל מה שקרה בחומה, אין דבר יותר כיף מלראות קווי עלילה מתחברים. ושמחתי שהכניסו את ייגריט יורה בג'ון.
גם ההתחלה הייתה מעולה, למי שהתלונן על כך שלא ראינו את הסטארקים מחזירים פייט, אז כאן בכל זאת ראינו קצת. ורובווינד, כצפוי, היה מזעזע. ולראות את בולטון ופריי בסצנה משלהם היה מרענן, דוגמא למשהו שבספר אי אפשר לקבל.
קרה המון בפרק הזה, אז אין לי כוח לסכם הכול, רק אגיד שלדעתי הוא עשה עבודה מושלמת בלסכם את העונה ולעשות סט אפ לעונה הבאה. ובכלל, אהבתי מאוד את העונה הזאת, לדעתי אף פעם לא התלהבתי ככה ממשהו שבקונצנזוס לא נחשב למדהים אלא רק לטוב. לטעמי, ככה עושים טלוויזיה.
ולסיום- "הווודווורררררר (הודור הודור הוד....)"