Interstellar
סוף סוף ראיתי את הסרט.
ספוילרים בהמשך.
בסוף הסרט יצאתי עם תחושה כאילו קופר וברנד הבת הם מעין אלים. הם נעים בזמן ובחלל וכביכול הזמן חולף לידם ולא נוגס בהם.
הפתרון של "הם" בתור בני אדם מהעתיד הרחוק מאד, היה מעט מאולץ אבל גם יפה. הזכיר לי את הפילוסופים של מאות 17-18 שהגישו רעיונות יפים וכשלא מצאו דבר לוגי לסכם את המסות שלהם, אמרו שזה מעשה אלוהים. אז הפעם במקום דאוס אקס מקינה היה לנו אדם-אקס-מקינה.
מייקל קיין - אני אוהבת אותו אבל ניתן היה לוותר עליו הפעם ולהביא שחקן אחר במקומו.
בבית אחרי הסרט השתעשענו עם קטעים מהסרט - בוא דבר אלי מעבר לקיר/ספרים - מה שאומר מבחינתי שהוא גם נגע בנו.
שלוש שעות ועומס מידע לא היטיבו עם הבנתי לכן לא היה לי ברור למה מאן עשה את מה שעשה, אבל בבוקר קראתי את התקציר והבנתי. עד שקראתי את התקציר חייתי ברושם (ולא הייתי שלמה עמו) שמאן עשה את אשר עשה כדי להביא את קופר למצב שימצא את הפתרון להציל את אנשי כדור הארץ. כאילו דחף אותו לקיר והכעיס אותו, מתוך התבססות על כך שהורה, ידע להשתמש הכי נכון בנטיה ההשרדותית שלו ובאהבתו לצאצאיו.
אהבתי גם את הנסיון של ברנד הבת לתאר אהבה מה היא. למרות שזה גם הצחיק אותי