כל מי שמתמודד עם הפרעות נפשיות ומצליח בכל זאת
לקיים חיי משפחה תקינים יחסית, קריירה, ולא מאמלל את הסובבים אותו, ומצליח גם להנות מהחיים ויודע לקבל את העזרה שהוא זקוק לה מבלי לפחד מסטיגמות.
לצערי, יותר מידי אנשים מפחדים להודות שהם בטיפול או על כדורים בגלל הסטיגמות. ולצערי אם אני יגיד את האמת בראיון עבודה על למה יצאתי מהצבא אף אחד לא יקבל אותי לעבודה וזה מעצבן אותי ממש. מעצבן שאני צריכה כל הזמן להסתיר את זה ולהתנצל. להתנצל כל הזמן. כל הזמן. כל הזמן להתנצל על זה שאני "משתמטת". המילה המסריחה והנוראית הזאת שרודפת אותי. זה לא מגיע לי.
מסקנה- אין פלא שאנשים מפחדים מסטיגמות - אנשים מפחדים על המקום שלהם בחברה, על המעמד הכלכלי שלהם והמעמד החברתי שלהם. עצוב שעדיין למרות שברור
לכל שהדיכאון הוא המחלה הכמעט הכי נפוצה כיום עדיין יש סטיגמה על מי שמודה שהוא בדיכאון. פשוט עצובבבבבבבבבב!!!!!!!!!!!
אנשים שמרנים! דוחים! שופטים! מגעילים! חוץ מאלה שיש להם מישהו כזה במשפחה ורק אלה הם היחידים שלא שופטים אנשים כאלה כי הם יודעים מה זה מקרוב..